שולחן ערוך אורח חיים תרעא א
שולחן ערוך אורח חיים · תרעא · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
מפרשים
ס"ד ויש אומרים כן כתב הרמב״ם להלכה, ונראה שכן הוא דעת הרי״ף מדהביא מימרא דרבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן שני זקנים כו׳ כנגד פרי החג כו׳דמעלין בקודש ואין כו דלהאי טעמא לא חיישינן להיכרא דימים הנכנסין או היוצאים שכתב התוס שם.וכן משמע בגמרא שם חד אמר כו׳ וחד אמר טעמא כו דנפקא מינא בכה״ג כנ״ל ומסקנא דב׳ זקנים כמ״ד דמעלין בקודש כו׳.
(א) עני: אבל אינו חייב להשכיר עצמו כמו בד' כוסות.
(א) צריך ליזהר וכו': ואמרינן בגמרא הרגיל בנר הויין לו בנים ת"ח שנאמר כי נר מצוה ותורה אור ופירש"י ע"ז נר מצוה דשבת וחנוכה:
(ב) ואפילו עני וכו': משום פרסומי ניסא:
(ג) שואל: על הפתחים או מוכר כסותו או משכיר עצמו אבל אינו מחוייב בכל זה רק בשביל נר אחד בכל לילה:
(*) ואפילו עני וכו': הרה"מ כתב דהרמב"ם למד כן מדין ד' כוסות דזה וזה הוי משום פרסומי ניסא ולפ"ז נראה דהגבאים מחוייבים ליתן לו נרות להדליק כמו בד' כוסות מיהו אם לא נתנו לו צריך לעשות כמו שכתוב בשו"ע וכן הדין בד' כוסות מיהו נראה דאין צריכין ליתן לו כ"א נר אחד בכל לילה דהיינו נר איש וביתו דיותר הוי מן המהדרין ואין חיוב ליתן לו [חמד משה].
(א) סעיף א: צריך ליזהר מאד וכו' — דאמרו בגמרא (שבת כג ב): "הרגיל בנר, הויין ליה בנים תלמידי חכמים", ופירש רש"י, דכתיב: "כי נר מצוה ותורה אור", על ידי נר מצוה דשבת וחנוכה בא אור דתורה. והביא דבריהם בית יוסף. ולא שייך לומר הוא עצמו יזכה לתורה, כי עם האיש השלם ידבר שכבר הוא בשלימותו. לבוש. והב"ח כתב: אי לאו בר הכי הוא, מכל מקום זוכה לבנים תלמידי חכמים:
(ב) שם: ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה שואל וכו' — כמו ארבע כוסות. וטעמא משום פרסומי ניסא. מגיד משנה פרק ד' מהלכות חנוכה הלכה י"ב, בית יוסף, לבוש:
(ג) שם: שואל או מוכר וכו' — והא דמחוייב לשאול, היינו לנר אחד, מה שהוא מן הדין; אבל מה שהוא ממהדרין בסעיף ב', לא. אליה רבה אות א'. וכן כתב יד אהרן בהגהות הטור, דאם יש לו כדי להדליק בכל לילה נר אחד, דאין צריך לחזר על הפתחים או למכור כסותו, מאחר דיוצא ידי חובתו מן הדין. אשל אברהם אות א', חיי אדם כלל קנ"ד אות ו', משנה ברורה אות ג':
(ד) שם: שואל או מוכר וכו' — ונראה דהגבאים מחוייבין ליתן לו נרות להדליק, כמו בארבע כוסות. מיהו אם לא נתנו לו, צריך לעשות כמו שכתב בשולחן ערוך. ומכל מקום נראה דאין צריכין ליתן לו, רק נר אחד לכל לילה, דהיינו נר איש וביתו, ולא ממהדרין. חמד משה אות א', משנה ברורה בביאור הלכה:
(ה) שם: שואל או מוכר וכו' — אבל אינו חייב להשכיר את עצמו כמו בארבע כוסות, לעיל סימן תע"ב, משום דהכא אית ליה היכר נס כשרואה נרות בבית חבירו; לאפוקי בארבע כוסות, דליכא היכר כלל אי לית ליה ארבע כוסות על שולחנו. עולת שבת אות א'. אמנם האליה רבה אות א' כתב להשיג על דברי העולת שבת הנזכר והניח דבריו בצריך עיון, יעו"ש. וכן כתב המאמר מרדכי אות ב' על דברי העולת שבת הנזכר, דאין דבריו נראין, אלא שחייב להשכיר עצמו כמו בארבע כוסות, יעו"ש. וכן כתב הערך השולחן אות א', וכתב שכן מוכח מתשובת הריב"ש סימן קי"א דאין שום עני פטור, יעו"ש. וכן פסק משנה ברורה שם: