פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


משנה מבוארת        משנה עם מפרשים

מסכת תמיד: א ב ג ד ה ו ז

מסכת תמיד עם מפרשי המשנה: א ב ג ד ה ו ז

----

הכהנים בראש המזבחעריכה

חטיבה I: ארגון האברים והפדריםעריכה

(א) ראוהו אחיו שירד,

והם רצו ובאו, מהרו וקדשו ידיהן ורגליהן מן הכיור,
נטלו את המגרפות ואת הצנורות - ועלו לראש המזבח.

האברין והפדרין העורות שלא נתאכלו מבערב - סונקין אותם לצדדי המזבח.

אם אין הצדדין מחזיקין - סודרין אותם בסובב על הכבש:

חטיבה II: הכנת מערכות העציםעריכה

(ב) החלו מעלין באפר על גבי התפוח.

השוו שיר השירים ב ג: כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים, וכן שיר השירים ח ה: תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ שָׁמָּה חִבְּלַתְךָ אִמֶּךָ. התפוח במזבח מוקף בעצי היער.

ותפוח - היה באמצע המזבח, פעמים עליו כשלש מאות כור.

וברגלים לא היו מדשנין אותו, מפני שהוא נוי למזבח.

מימיו לא נתעצל הכהן מלהוציא את הדשן:


השוו מנחות ח, שם דובר על מקורות הנסכים. וראו ספר היובלים כא, טז, שם מופיעה רשימה מצומצמת של עצים כשרים.

וראו ויקרא רבה ז א, שהזית והגפן אינם במערכה, כי היין והשמן קרבים על המזבח. יתכן גם שהסיבה היא שהזית בוער מהר מדי והגפן - לאט מדי.

וראו תוספתא מנחות ט, ד, שהיו שפסלו גם חמישה סוגים נוספים של עצים.

(ג) החלו מעלין בגזרין לסדר אש המערכה.

וכי כל העצים כשרים למערכה?
הין. כל העצים כשרין למערכה, חוץ משל זית ושל גפן.
אבל באלו רגילין: במורביות של תאנה ושל אגוז ושל עץ שמן:


(ד) סדר המערכה: גדולה - מזרחה, וחזיתה - מזרחה,

וראשי הגזרין הפנימים היו נוגעים בתפוח.

ורוח היה בין הגזרים, שהיו מציתים את האליתא הקיסמים הדקים משם:


(ה) בררו משם עצי תאנה יפין, לסדר המערכה שניה השניה על המזבח - לקטורת

בשבת היה צורך ביותר גחלים, עבור בזיכי הלבונה, וראו מנחות יא, ז.

מכנגד קרן מערבית דרומית, משוך מן הקרן כלפי צפון ארבע אמות, בעמד בערך חמש סאים גחלים.
ובשבת - בעמד שמונת סאין גחלים, ששם על המערכה השניה היו נותנין שני בזיכי לבונה של לחם הפנים

חטיבה III: הדלקת המערכותעריכה

"האיברים והפדרים" חוזרים כמו בתחילת הפרק.

כאן נראה שהיו ביום רגיל שתי מערכות, אבל ראו תוספתא יומא ב, יא, שלדעת ר' יוסי המערכה של קיום האש היה נפרדת, ולדעת ר' מאיר היתה מערכה רביעית נפרדת לשריפת האיברים והפדרים.

האברים והפדרים שלא נתאכלו מבערב - מחזירין אותן למערכה.

הציתו שתי המערכות באש, וירדו ובאו להם ללשכת הגזית: