פתיחת התפריט הראשי

ויקרא רבה ז א

א "צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה"

זהו שאמר הכתוב:

  • (משלי י, יב): "שנאה תעורר מדנים וגו'". שנאה שנתנו ישראל ביניהם לבין אביהם שבשמים היא עוררה להן דיני דינין, דאמר רבי שמואל בר נחמן: קרוב לתשע מאות שנה היתה השנאה כבושה בין ישראל לבין אביהם שבשמים, מיום שיצאו ישראל ממצרים ועד שנה שנתעוררה עליהן בימי יחזקאל, הדא הוא דכתיב: (יחזקאל כ, ז) "ואומר אליהם איש שקוצי וגו'", והם לא עשו כן אלא (שם, ח) "וימרו בי ולא אבו וגו'", ועשיתי עמהם בעבור שמי הגדול שלא יתחלל, שנאמר (שם, ט) "ואעש למען שמי וגו'".
  • "ועל כל פשעים תכסה אהבה" - שאוהב המקום את ישראל, שנאמר (מלאכי א, ב) "אהבתי אתכם אמר ה'".

דבר אחר:

  • "שנאה תעורר מדנים" - שנאה שנתן אהרן בין ישראל לבין אביהם שבשמים היא עוררה עליהם דיני דינין. אמר רבי אסי: מלמד שהיה אהרן נוטל קרבנם ופוחסו לפניהם, ואומר להם 'דעו שאין בו ממש!'. הוא שמשה אמר לאהרן: (שמות לב, כא) "מה עשה לך העם הזה?" אמר לו: מוטב היה להן שידונו שוגגין ואל ידונו מזידים! הוא שהקדוש ברוך הוא אמר למשה (שם, לג) "מי אשר חטא לי אמחנו מספרי", הדא הוא דכתיב (דברים ט, כ) "ובאהרן התאנף ה' מאד להשמידו וגו'", ר' יהושע דסיכנין בשם רבי לוי: אין לשון השמדה הכתוב כאן אלא לשון כילוי בנים ובנות, כמה דתימא (עמוס ב, ט) "ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת".
  • "ועל כל פשעים תכסה אהבה" - תפלה שנתפלל משה עליו, ומה נתפלל משה עליו? רבי מנא דישאב ור' יהושע דסיכנין בשם ר' לוי: מתחלת הספר ועד כאן כתיב (ויקרא א, ח) "וערכו בני אהרן" (שם ויקרא א, יא) "וזרקו בני אהרן" (שם ויקרא א, ז) "ונתנו בני אהרן"; אמר משה לפני הקב"ה: הבור שנואה ומימיה חביבין?! חלקת כבוד לעצים בשביל בניהן, דתנינן תמן "כל העצים כשרים למערכה חוץ משל זית ושל גפן", ולאהרן אין אתה חולק לו כבוד בשביל בניו?! אמר לו הקדוש ברוך הוא: חייך, שבשבילך אני מקרבו, ולא עוד אלא שאני עושה אותו עיקר ובניו טפלים: "צו את אהרן ואת בניו לאמר".