פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


משנה מבוארת        משנה עם מפרשים

מסכת ערכין: א ב ג ד ה ו ז ח ט

מסכת ערכין עם מפרשי המשנה: א ב ג ד ה ו ז ח ט

מבוא למסכת ערכין ומבנה המסכת

הערכים והחייםעריכה

חטיבה I: ערכים בחיי האדםעריכה

(א) הַכֹּל מַעֲרִיכִים וְנֶעֱרָכִין, נוֹדְרִים וְנִדָּרִים:

הערך שווה לכהן לוי וישראל, ונקבע לפי הגיל והמגדר (ויקרא כז). הנדר הוא לפי מחיר השוק.

כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵל, נָשִׁים וַעֲבָדִים.

וְטָמְטוֹם וְאַנְדְּרוֹגִינָס - נוֹדְרִים וְנִדָּרִים, וּמַעֲרִיכִים, אֲבָל לֹא נֶעֱרָכִים,

שֶׁאֵינוּ נֶעֱרָךְ אֶלָּא זָכָר וַדַּי וּנְקֵבָה וַדָּיִית.

חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן - נִדָּרִים וְנֶעֱרָכִים,

אֲבָל לֹא נוֹדְרִים וְלֹא מַעֲרִיכִים, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהֶן דַּעַת.

פָּחוּת מִבֶּן חֹדֶשׁ - נִדָּר, אֲבָל לֹא נֶעֱרָךְ.


(ב) הַנָּכְרִי - רְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: נֶעֱרָךְ, אֲבָל לֹא מַעֲרִיךְ.

ראו שקלים א, ה: כל שנידר ונידב מקבלים מידם.

את הסבר המחלוקת ניתן למצוא בתוספתא א, א: האם יש לדמות את הנכרי לקטן או לאנדרוגינוס.

רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מַעֲרִיךְ, אֲבָל לֹא נֶעֱרָךְ.

זֶה וָזֶה מוֹדִים שֶׁנּוֹדְרִים וְנִדָּרִים.


חטיבה II: ערכים לקראת המוותעריכה

(ג) הַגּוֹסֵס וְהַיּוֹצֵא לֵהָרֵג - לֹא נִדָּר וְלֹא נֶעֱרָךְ.

גוסס ויוצא ליהרג דומים בדיניהם לתינוק פחות מחודש, כי אין להם ערך. אבל הם אינם נידרים והוא כן.

וראו ספרא בחוקותי פרשה ג לגבי דין הגוסס, ושם פרק יב, שר' חנניה חולק רק ביוצא ליהרג.

וראו תוספתא ב"ק ט, ה, שר' שמעון אינו מחייב אדם היוצא ליהרג שהזיק, וכן דעתו גם על שור שנגמר דינו למיתה, בתוספתא שם ה, ב.

רְבִּי חֲנַנְיָה בֶן עֲקַבְיָה אוֹמֵר: נֶעֱרָךְ, מִפְּנֵי שֶׁדָּמָיו קְצוּבִין; התורה אינה מתחשבת במחיר השוק
אֲבָל אֵינוּ נִדָּר, מִפְּנֵי שֶׁאֵין דָּמָיו קְצוּבִין.
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: נוֹדֵר וּמַעֲרִיךְ, וּמַקְדִּישׁ, וְאִם הִזִּיק - חַיָּב בַּתַּשְׁלוּמִין.


(ד) הָאִשָּׁה שֶׁהִיא יוֹצָא לֵהָרֵג - אֵין מַמְתִּינִין לָהּ עַד שֶׁתֵּלֵד.

העובר של אשה בהריון מומת עימה, וראו בראשית לח כד; אשה יוצאת ליהרג שישבה על המשבר נותנת חיים - וחייה נלקחים.

וראו אהלות ז, ו, שאם יצא רובו בחיים הרי הוא כחי לחלוטין אפילו אם אמו לא ישבה על המשבר.

בהמה שנגזר דינה למיתה נחשבת כפגר עוד לפני שמתה, ואילו אדם נחשב כמת רק מרגע שמת ממש. לכן שער המומתים מותר בהנאה, אם המומתת ציוותה כך, ואם גזרו אותו מראשה לפני שהומתה (תוספתא א, ב.) ושער הבהמה המומתת אסור.

יָשְׁבָה עַל הַמַּשְׁבֵּר - מַמְתִּינִין לָהּ עַד שֶׁתֵּלֵד.

הָאִשָּׁה שֶׁנֶּהֱרָגָה - נֶהְנִים בִּשְׂעָרָהּ.

בְּהֵמָה שֶׁנֶּהֱרָגָה - אֲסוּרָה בַהֲנָיָה.