פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


משנה מבוארת        משנה עם מפרשים

מסכת ערכין: א ב ג ד ה ו ז ח ט

מסכת ערכין עם מפרשי המשנה: א ב ג ד ה ו ז ח ט

הפרמטרים של הערכים ושל התשלומיםעריכה

חטיבה I: השג ידעריכה

(א) הֶשֵּׂג יָד - בַּנּוֹדֵר, וְהַשָּׁנִים - בַּנִּדָּר, וַעֲרָכִים - בַּנֶּעֱרָךְ, וְהָעֵרֶךְ - בִּזְמַן הָעֶרֶךְ.

הביטוי "נודר" (ובעקבותיו "נידר") הוא לשון מקרא, ראו ויקרא כז ח.

השג יד הוא ההנחה שעושים לעניים שהעריכו. ההנחה היא לפי מצבו של הנודר, אבל ראו הסתייגות בסוף משנה ב.

"הֶשֵּׂג יָד - בַּנּוֹדֵר", כֵּיצַד?

עָנִי שֶׁהֱעֱרִיךְ אֶת הֶעָשִׁיר - נוֹתֵן עֶרֶךְ עָנִי,
וְעָשִׁיר שֶׁהֱעֱרִיךְ אֶת הֶעָנִי - נוֹתֵן עֶרֶךְ עָשִׁיר.


(ב) אֲבָל בַּקָּרְבָּנוֹת אֵינוּ כֵן:

גם בקרבנות יש הבדל בין עני לעשיר, כגון בקרבן עולה ויורד או בקרבן המצורע. אבל שם הקרבן תלוי באדם החייב בקרבן ולא בנודר.

רבי מסכים עם הדין הזה, אבל מצביע על כך שבמקרים מסוימים גם הערכים נדונים לפי מצבו של הנערך.

למעשה לא מדובר בדוגמא הזו בערכים אלא בנדר הנספח אליהם.

הֲרֵי שֶׁאָמַר: "קָרְבָּנוֹ שֶׁלִּמְצֹרָע זֶה עָלַי!"
אִם הָיָה מְצֹרָע עָנִי - מֵבִיא קָרְבַּן עָנִי; עָשִׁיר - מֵבִיא קָרְבַּן עָשִׁיר.

רְבִּי אוֹמֵר: אוֹמֵר אֲנִי, אַף בָּעֲרָכִים כֵּן!

וְכִי מִפְּנֵי מָה עָנִי שֶׁהֱעֱרִיךְ אֶת הֶעָשִׁיר נוֹתֵן עֶרֶךְ עָנִי?
שֶׁאֵין הֶעָשִׁיר חַיָּב כְּלוּם.
אֲבָל עָשִׁיר שֶׁאָמַר: "עֶרְכִּי עָלַי!" וְשָׁמַע עָנִי וְאָמַר: "מַה שֶּׁאָמַר זֶה - עָלַי!"
נוֹתֵן עֶרֶךְ עָשִׁיר.

הכלל "השג יד בנודר" אינו נקבע רק לפי זמן הערך, אלא גם לפי זמן הנתינה: אם היה עשיר כאן או כאן - חייב בערך מלא. אבל ראו תוספתא ב, ז, שמתחשבת רק בזמן הנתינה.

אבל בקרבנות הזמן הקובע הוא זמן הבאת הקרבן בלבד, וראו כריתות ו, ח.

לפיכך גם בדוגמא של עני שהעשיר אין הבדל בין ערכים לקרבנות, וראו ספרא חובה יט. ההבדל הוא רק בעשיר שהעני.

אִם הָיָה עָנִי וְהֶעְשִׁיר, אוֹ עָשִׁיר וְהֶעְנִי - נוֹתֵן עֶרֶךְ עָשִׁיר.

רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֲפִלּוּ עָנִי וְהֶעְשִׁיר, וְחָזַר וְהֶעְנִי - נוֹתֵן עֶרֶךְ עָשִׁיר.


(ג) אֲבָל בַּקָּרְבָּנוֹת אֵינוּ כֵן:

אֲפִלּוּ אָבִיו מֵת, וְהִנִּיחַ לוֹ רִבּוֹא שעומד לקבל ירושה גדולה, או שכר מעסקים רבים
סְפִינוֹת בַּיָּם וּבָאוּ לוֹ בָרִבּוֹאוֹת - אֵין לַהֶקְדֵּשׁ בָּהֶם כְּלוּם.


חטיבה II: גיל ומגדרעריכה

(ד) "וְהַשָּׁנִים - בַּנִּדָּר", כֵּיצַד?

יֶלֶד שֶׁהֱעֱרִיךְ אֶת הַזָּקֵן - נוֹתֵן עֶרֶךְ זָקֵן,
וְזָקֵן שֶׁהֱעֱרִיךְ אֶת הַיֶּלֶד - נוֹתֵן עֶרֶךְ יֶלֶד.

"וַעֲרָכִים - בַּנֶּעֱרָךְ", כֵּיצַד?

אִישׁ שֶׁהֱעֱרִיךְ אֶת הָאִשָּׁה - נוֹתֵן עֶרֶךְ אִשָּׁה,
וְאִשָּׁה שֶׁהֶעֱרִיכָה אֶת הָאִישׁ - נוֹתֶנֶת עֶרֶךְ אִישׁ.

השג יד אינו דווקא כשעת הערך, אבל הערך עצמו - כן.

"וְהָעֵרֶךְ - בִּזְמַן הָעֶרֶךְ", כֵּיצַד?

הֶעֱרִיכוֹ פָחוּת מִבֶּן חָמֵשׁ - וְנֶעֱשָׂה יָתֵר עַל בֶּן חָמֵשׁ;
פָּחוּת מִבֶּן עֶשְׂרִים - וְנֶעֱשָׂה יָתֵר עַל בֶּן עֶשְׂרִים,
נוֹתֵן כִּזְמַן הָעֶרֶךְ.

התאריך הקובע הוא סוף היום השלושים, השנה החמישית, העשרים או הששים.

ללשון "הן" בתמיהה על מדרש ראו גם ספרא צו ח.

חטיבה III: דרך חישוב הגילעריכה

יוֹם שְׁלֹשִׁים - כִּלְמַטָּה הֵמֶנּוּ. שְׁנַת חָמֵשׁ, וּשְׁנַת עֶשְׂרִים - כִּלְמַטָּה הֵמֶנָּה,

שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא כז ז) "וְאִם מִבֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וָמַעְלָה - אִם זָכָר...",
הֲרֵי אָנוּ לְמֵדִים בְּכֻלָּן מִשְּׁנַת שִׁשִּׁים:
מַה שְּׁנַת שִׁשִּׁים כִּלְמַטָּה הֵמֶנָּה - אַף שְׁנַת חָמֵשׁ וּשְׁנַת עֶשְׂרִים כִּלְמַטָּה הֵמֶנָּה.

הִן? אִם עָשָׂת שְׁנַת שִׁשִּׁים כִּלְמַטָּה הֵמֶנָּה - לְהַחְמִיר,

נֶעֱשָׂה שְׁנַת חָמֵשׁ וּשְׁנַת עֶשְׂרִים כִּלְמַטָּה הֵמֶנָּה - לְהָקֵל?
תַּלְמוּד לוֹמַר: "שָׁנָה", "שָׁנָה" לִגְזֵרָה שָׁוָה:
מַה "שָּׁנָה" הָאֲמוּרָה מִשְּׁנַת שִׁשִּׁים - כִּלְמַטָּה מִמֶּנָּה,
אַף "שָׁנָה" הָאֲמוּרָה שְׁנַת חָמֵשׁ וּשְׁנַת עֶשְׂרִים - כִּלְמַטָּה מִמֶּנָּה, בֵּין לְהָקֵל בֵּין לְהַחְמִיר!

רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: עַד שֶׁיְּהוּ יְתֵרוֹת עַל הַשָּׁנִים חֹדֶשׁ וְיוֹם אֶחָד.