ביאור:משנה עדיות פרק ו

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


משנה מבוארת        משנה עם מפרשים

מסכת עדיות: א ב ג ד ה ו ז ח

מסכת עדיות עם מפרשי המשנה: א ב ג ד ה ו ז ח

ר' יהושע מנצח את ר' אליעזרעריכה

(א) רבי יהודה בן בבא העיד חמישה דברים:

לגבי מיאון הקטנה - ראו לדוגמא יבמות יג ז.

לגבי השאת האשה, ראו להלן ח, ה.

לגבי התרנגול, ראו ב"ק ה, ז.

שתי העדויות האחרונות הן על סדרי המקדש. לגבי היין ראו תוספתא מנחות ט, ב: "אין מביאין יין פחות מבן מ' יום".

לגבי תמיד של שחר - ראו ברכות ד, א, כדעת ר' יהודה.

שממאנים את הקטנות,
ושמשיאין את האשה על פי עד אחד,
ושנסקל תרנגול בירושלים על שהרג את הנפש,
ועל היין בן ארבעים יום - שנתנסך על גב המזבח,
ועל תמיד של שחר - שקרב בארבע שעות:


לגבי טומאת איבר מן החי, ראו ספרא שמיני פרק ו, ספרי חוקת ה, וכן אהלות ב, א.

והשוו מגילת המקדש (ידין עמ' 156), שם הודגש שרק עצם המת מטמאת.

(ב) העיד רבי יהושע ורבי נחוניא בן אלינתן איש כפר הבבלי

על אבר מן המת מאדם מת, גם אם פחות מכזית, - שהוא טמא,

שרבי אליעזר אומר: לא אמרו, אלא על אבר מן החי.
אמרו לו: והלא קל וחומר: ומה [מן] החי, שהוא טהור, אבר הפורש ממנו - טמא.
המת, שהוא טמא, אינו דין שיהיה אבר הפורש ממנו - טמא?
אמר להם: לא אמרו אלא על אבר מן החי ואין לי קל וחומר. ר' אליעזר נאמן למסורת בלבד..
דבר אחר: מרובה טומאת החיים מטומאת המתים,
שהחי עושה משכב ומושב מתחתיו, לטמא אדם ולטמא בגדים
ועל גביו מדף, לטמא אוכלים ומשקין - מה שאין המת מטמא!


דיון על טומאת איבר מן החי שהופיעה במשנה ב.

ר' יהושע מתנגד להשוואה בין איבר מן החי למת. לדעתו רק איבר שלם מן החי טמא, ולא חלקים ממנו.

ר' אליעזר ור' נחוניא משווים איבר מן החי למת, ששניהם מטמאים כנבלה, וראו תוספתא חולין ז, י, אלא שהם חולקים בהגדרת העיקר בו: האם העצם או הבשר.

להבנת הטיעון השני של ר' אליעזר ראו בדיונים על איבר מן החי באהלות ב: האיבר מן החי מטמא במגע ובמשא אפילו אם רק חלק מהבשר נמצא, ואילו אם חסר חלק מהעצם שבו - אין האיבר מטמא כלל.

להבנת הטיעון של ר' נחוניא ראו לעיל א, ז: פחות מכזית מבשר המת - אינו מטמא, ואילו עצם כשעורה מהמת מטמאת במגע ובמשא.

שני הטיעונים יכולים להוכיח גם את הפכם: אם חוסר של העצם מטהר את האיבר, ניתן לטעון מכאן לעדיפות של טומאת העצם! - וכן: אם פחות מכזית בשר מהמת אינו מטמא - ניתן לטעון מכאן לעדיפות של טומאת הבשר!

ניסוח המשנה מסורבל:

  • הראיה השניה של ר' אליעזר והראיה הראשונה של ר' נחוניא מניחות את המבוקש, ומסתמכות על הדעות השנויות במחלוקת.
  • בסוף המשנה נסוג ר' אליעזר מההשוואה בין איבר מן החי לבין המת, ומסתמך על הלכות איבר מן החי כשלעצמן. גם במשנה הקודמת הוא אינו משווה את האיבר מן החי למת.
  • הראיות השניה והשלישית של ר' נחוניא זהות זו לזו.
  • נוצר רושם כאילו ר' יהושע מנצח את יריביו, כי הדיון עמם נקטע, ומתחדש רק בהמשך המשנה. בחלק הראשון אין התקפות כנגד ר' יהושע כלל, וגם בסוף המשנה הניסוח הוא בלשון שאלה.
  • הטענה של ר' יהושע, המנמקת את התנגדותו להשוואה איבר מן החי לגוף המת - מובאת בסוף המשנה, למרות שהיא מתיחסת לטענת יריביו שבתחילתה.

שתי בעיות הניסוח האחרונות מצביעות על כך שעורך המשנה הוא ר' יהושע או תלמידו. כך גם בפרק הבא.

וראו תוספתא ב, י, שם מופיעות קושיות נוספות לר' אליעזר, לר' נחוניא וגם לר' יהושע.

(ג) כזית בשר הפורש מאבר מן החי אבל אינו אבר שלם

רבי אליעזר מטמא, ורבי יהושע ורבי נחוניא מטהרים.

עצם כשעורה הפורש מאבר מן החי

רבי נחוניא מטמא, ורבי אליעזר ורבי יהושע מטהרין.

אמרו לו לרבי אליעזר: מה ראית, לטמא כזית בשר הפורש מאבר מן החי?

אמר להם, מצינו אבר מן החי - כמת שלם. ששניהם מטמאים
מה המת, כזית בשר הפורש ממנו - טמא,
אף אבר מן החי - כזית בשר הפורש ממנו יהיה טמא.
אמרו לו כנראה ר' יהושע: לא
[אם] טמאת כזית בשר הפורש מן המת, שכן טמאת עצם כשעורה הפורש ממנו,
תטמא כזית בשר הפורש מאבר מן החי, שכן טהרת עצם כשעורה הפורש הימנו?

אמרו לו לרבי נחוניא: מה ראית, לטמא עצם כשעורה הפורש מאבר מן החי?

אמר להם: מצינו אבר מן החי - כמת שלם.
מה המת, עצם [כשעורה] הפורש ממנו טמא,
אף אבר מן החי - עצם כשעורה הפורש ממנו יהיה טמא.
אמרו לו: לא
אם טמאת עצם כשעורה הפורש מן המת, שכן טמאת כזית בשר הפורש ממנו
תטמא עצם כשעורה הפורש מאבר מן החי שכן טהרת כזית בשר הפורש ממנו?


אמרו לו לרבי אליעזר: מה ראית לחלוק מדותיך? המשך הדיון עם ר' אליעזר או טמא בשניהם - או טהר בשניהם!

אמר להם: מרובה טומאת הבשר מטומאת העצמות
שהבשר נוהג בנבלות ובשרצים, מה שאין כן בעצמות.
דבר אחר: אבר שיש עליו בשר כראוי - מטמא במגע ובמשא ובאוהל.
חסר הבשר למרות שאין הבשר "כראוי" - טמא. חסר העצם אפילו מעט - טהור!

אמרו לו לרבי נחוניא: מה ראית לחלוק מדותיך? או טמא בשניהם או טהר בשניהם!

אמר להם: מרובה טומאת העצמות מטומאת הבשר,
שהבשר הפורש מן החי - טהור, לשיטת ר' נחוניא ואבר הפורש ממנו והוא כברייתו - טמא.
דבר אחר: כזית בשר מהמת מטמא במגע ובמשא ובאוהל, ורוב עצמות מטמאים במגע ובמשא ובאוהל.
חסר הבשר פחות מכזית - טהור. חסר רוב עצמות - אף על פי שטהור מלטמא באוהל, מטמא במגע ובמשא. אפילו עצם בודדת
דבר אחר: כל בשר המת, שהוא פחות מכזית - טהור.
רב בניינו ורב מניינו של מת, אף על פי שאין בהם רובע - טמאין.

אמרו לו לרבי יהושע: מה ראית לטהר בשניהם?

אמר להם: לא! אם אמרתם במת, שיש בו רוב ורובע ורקב
תאמרו בחי, שאין בו רוב ורובע ורקב?