פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


משנה מבוארת        משנה עם מפרשים

מסכת מדות: א ב ג ד ה

מסכת מדות עם מפרשי המשנה: א ב ג ד ה

----

הר הבית והעזרהעריכה

חטיבה I: הר הבית, שעריו וכתליועריכה

ראו יחזקאל מב כ.

בתוך הר הבית היתה העזרה, אבל לא במרכזו אלא יותר בכוון צפון מערב.

המשנה מתארת את הר הבית מבחוץ פנימה.

(א) הר הבית היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה

רובו של השטח הפנוי מהעזרה - מן הדרום, שני לו - מן המזרח, שלישי לו - מן הצפון, מיעוטו - מן המערב.

מקום שהיה רוב מדתו - שם היה רוב תשמישו:


(ב) כל הנכנסין להר הבית - נכנסין דרך ימין, ומקיפין ויוצאין דרך שמאל

הנכנסים להר הבית דומים לכהן על המזבח העולה גם הוא לכיוון ימין, ראו זבחים ו, ג.

כניסת האבלים למקדש מנוגדת לפשט האמור ביחזקאל מד כה-כו, שאין האבלים נכנסים למקדש במשך שבעת ימי האבל. ואולי היו נכנסים להר אבל לא למקדש עצמו.

האבל והמנודה מפגינים את הריחוק שלהם מהחברה. ר' מאיר מציע להתיחס למנודה ברחמים, כמו לאבל. ר' יוסי גוער במנודה על שחלק על חבריו.

הביקור בהר ובמקדש היה מעין ביקור במוזיאון, ורבים היו משתתפים בו.

חוץ ממי שארעו דבר, שהוא מקיף לשמאל.

"[מה לך מקיף לשמאל]"?

"שאני אבל".
"השוכן בבית הזה ינחמך".
"שאני מנודה"
"השוכן בבית הזה יתן בלבם, ויקרבוך" - דברי רבי מאיר.

אמר לו רבי יוסי: עשיתן כאלו עיברו עליו את הדין! חטאו כנגדו כשנידו אותו

אלא: "השוכן בבית הזה יתן בלבך, ותשמע לדברי חבריך, ויקרבוך."


המחיצה המכונה "סורג" היתה קצה התחום המותר לנכרים במקדש (ראו כלים א, ח.) לכן פרצו אותה מלכי יוון. וראו ספר המקבים א ט, נד.

לגבי המדרגות באולם ולגבי מידות השער שלו והעדר הדלת ראו לקמן ג, ו-ז.

מידות השערים אינן מתאימות ליחזקאל מ יא.

לגבי שער ניקנור ראו יומא ג, י.

פתח ההיכל גבוה משער שושן 22 אמות, וגובהו של השער הוא 20 אמות. לכן, מכיוון הר הזיתים, ניתן לראות את פתח ההיכל רק מעל הקיר ולא דרך השער. העובדה הזאת סותרת את העולה מברכות ט, ה, כאילו יש משמעות לשער דווקא.

(ג) לפנים ממנו - סורג, גבוה עשרה טפחים.

ושלש עשרה פרצות היו שם, שפרצום מלכי יון.
חזרו וגדרום, וגזרו כנגדם שלש עשרה השתחויות.

לפנים ממנו - החיל, עשר אמות.

ושתים עשרה מעלות היו שם.
רום המעלה חצי אמה, ושלחה רוחבה - חצי אמה.

חטיבה II: כלל ויוצאים מהכללעריכה

כל המעלות שהיו שם - רום מעלה חצי אמה, ושלחה חצי אמה - חוץ משל אולם.

כל הפתחים והשערים שהיו שם - גבהן עשרים אמה, ורחבן עשר אמות - חוץ משל אולם.

כל הפתחים שהיו שם היו להן דלתות - חוץ משל אולם.

כל השערים שהיו שם היו להן שקופות משקופים - חוץ משער טדי

שהיו שם שתי אבנים מוטות זו על גב זו.

כל השערים שהיו שם נשתנו להיות של זהב - חוץ משער ניקנור

מפני שנעשה בהן נס, ויש אומרים: מפני שנחושתן מצהיב. ויפה מזהב


(ד) כל הכתלים שהיו שם, היו גבוהים - חוץ מכתל המזרחי

שהכהן השורף את הפרה עומד בראש הר המשחה, ומתכוון, ורואה בפתחו של היכל בשעת הזית הדם:

חטיבה III: עזרת הנשיםעריכה

הציטוט מיחזקאל תומך בהערה "וכך הם עתידים להיות", כי יחזקאל אינו מתאר את המקדש השני.

בסורית "ביתא קטירא" - בית ללא תקרה.

לגבי לשכת הנזירים - ראו נזיר ו, ח.

לגבי דיר העצים ראו עדויות ח, ה, ומצד שני שקלים ו, א-ב.

לפי מגילת המקדש מה 13 נחשבו בעלי המום לטמאים ולא נכנסו כלל למקדש.

לגבי לשכת המצורעים - ראו נגעים יד, ח.

לעניין לשכת השמנים ראו גם תוספתא יומא א, ג, שהיה בה פתח מול פתח.

לפי מסכת סוכה הפרדת הנשים היתה רק בזמן שמחת בית השואבה, ראו סוכה ה, ב. אבל מכאן עולה כאילו היא היתה קבועה.

(ה) עזרת הנשים היתה אורך מאה ושלושים וחמש על רחב מאה ושלושים וחמש.

וארבע לשכות היו בארבע מקצעותיה, של ארבעים ארבעים אמה.
ולא היו מקורות. וכך הם עתידים להיות
שנאמר (יחזקאל מו כא - כב): "ויוציאני אל החצר החיצונה ויעבירני אל ארבעת מקצועי החצר
והנה חצר במקצוע החצר, חצר במקצוע החצר, בארבעת מקצועות החצר - חצרות קטורות".
[ואין "קטורות"] אלא שאינן מקורות.

ומה היו משמשות?

דרומית מזרחית - היא היתה לשכת הנזירים
ששם הנזירין מבשלין את שלמיהן, ומגלחין את שערן, ומשלחים תחת הדוד.
מזרחית צפונית - היא היתה לשכת העצים
ששם הכהנים בעלי מומין מתליעין העצים.
וכל עץ שנמצא בו תולעת - פסול מעל גבי המזבח.
צפונית מערבית - היא היתה לשכת מצורעים.
מערבית דרומית - אמר רבי אליעזר בן יעקב: שכחתי מה היתה משמשת.
אבא שאול אומר: שם היו נותנין יין ושמן - היא היתה נקראת לשכת בית שמניה.

וחלקה היתה בראשונה, והקיפוה כצוצרה

שהנשים רואות מלמעלן, והאנשים מלמטן, כדי שלא יהו מעורבין

חטיבה IV: מעזרת הנשים לעזרהעריכה

וחמש עשרה מעלות עולות מתוכה לעזרת ישראל,
כנגד חמש עשרה מעלות שבתהלים, שעליהן הלוים אומרים בשיר.

לא היו טרוטות, אלא מוקפות, מקיפות, בחצי עיגול כחצי גורן עגולה:

לגבי ראשי פסיפסין השוו לעיל א, ו: לפי ת"ק אין הבדל פיזי בין עזרת ישראל לעזרת הכהנים, אלא רק סימן.

לדעת ר' אליעזר בן יעקב היה הבדל פיזי ניכר, של 2.5 אמות.

וראו כלים א, ח לגבי ההבחנות בין עזרת נשים, עזרת ישראל ועזרת הכהנים.

שער ניקנור, שהוא השער המזרחי בעזרה, היה בין עזרת נשים לעזרת ישראל. סתם "עזרה" היא השטח שמעזרת ישראל עד מאחרי קודש הקודשים, בניגוד לשטח הגדול השני, של עזרת הנשים, שאינו נכלל בו.

(ו) ולשכות היו תחת עזרת ישראל, ופתוחות לעזרת הנשים

ששם הלוויים נותנים כנורות ונבלים ומצילתים וכל כלי שיר.

עזרת ישראל הנשים נכנסו לשם רק לצורך היתה אורך מאה אמה ושלשים וחמש על רוחב אחת עשרה.

וכן עזרת כהנים ישראל נכנסו לשם רק לצורך. היתה אורך מאה ושלשים וחמש על רוחב אחת עשרה.

וראשי פסיפסין מבדילין בין עזרת ישראל לעזרת הכהנים.
רבי אליעזר בן יעקב אומר: מעלה היתה שם, וגבוהה אמה
והדוכן נתון עליה, ובה שלש מעלות של חצי חצי אמה.
נמצאת עזרת הכהנים גבוהה מעזרת ישראל שתי אמות ומחצה.

כל העזרה היתה אורך מאה ושמונים ושבע על רוחב מאה ושלשים וחמש.

ראו לעיל, משנה ג, לגבי הטעם להשתחוויות הנהוגות במקדש: האם ההשתחוויות הן ביטוי לקדושה או לשמחה על היכולת של האדם לתקן את המקולקל? - ויתכן ששני הטעמים נכונים, זה להר הבית וזה לעזרה. בכל מקרה, השאלה היא תיאורטית בלבד.

והשוו שקלים ו, ג.

רשימת השערים כאן מורחבת יותר משתי הרשימות שבפרק א: שם הופיע פעם אחת (משנה א) מסורת על חמישה שערים ופעם אחרת (משנה ד) על שבעה שערים בעזרה.

לגבי צלוחית המים - ראו סוכה ד, ט.

במקדש היה זכרון קבוע לגלות (שער יכניה, ראו מלכים ב כד טו), וגם לגאולה (שער המים, ראו יחזקאל מז א). וראו הרחבה מדרשית גדולה על שער המים ועל יחזקאל בתוספתא סוכה ג, ג-יב.

ושלש עשרה השתחויות היו שם.

אבא יוסי בן חנן אומר: כנגד שלשה עשר שערים.

שערים דרומיים סמוכים למערב: שער העליון, שער הדלק, שער הבכורות, שער המים.
ולמה נקרא שמו שער המים? - שבו מכניסין צלוחית של מים של נסוך בחג. בטקס בית השואבה
רבי אליעזר בן יעקב אומר: ובו המים מפכים, ועתידין להיות יוצאין מתחת מפתן הבית.
ולעומתן בצפון סמוכים למערב: שער יכניה, שער הקרבן, שער הנשים, שער השיר.
ולמה נקרא שמו שער יכניה? - שבו יצא יכניה בגלותו.
שבמזרח - שער ניקנור.
ושני פשפשים היו לו: אחד מימינו ואחד משמאלו.
ושנים במערב - לא היה להם שם: