משנה מידות א
מידות פרק א', ב: משנה • תוספתא • בבלי
<< • משנה • סדר קדשים • מסכת מידות • פרק ראשון ("בשלשה מקומות") • >>
משנה א • משנה ב • משנה ג • משנה ד • משנה ה • משנה ו • משנה ז • משנה ח • משנה ט •
נוסח הרמב"ם • מנוקד • מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
בשלשה מקומות הכהנים שומרים בבית המקדש:
- בבית אבטינס,
- ובבית הניצוץ,
- ובבית המוקד.
והלוים בעשרים ואחד מקום:
- חמשה, על חמשה שערי הר הבית.
- ארבעה, על ארבע פנותיו מתוכו.
- חמשה, על חמשה שערי העזרה.
- ארבעה, על ארבע פנותיה מבחוץ,
- ואחד בלשכת הקרבן, ואחד בלשכת הפרוכת, ואחד לאחורי בית הכפורת.
איש הר הבית היה מחזר על כל משמר ומשמר, ואבוקות דולקין לפניו, וכל משמר שאינו עומד, אומר לו איש הר הבית, שלום עליך.
ניכר שהוא ישן, חובטו במקלו.
ורשות היה לו לשרוף את כסותו.
והם אומרים מה קול בעזרה, קול בן לוי לוקה ובגדיו נשרפין, שישן לו על משמרו.
רבי אליעזר בן יעקב אומר, פעם אחת מצאו את אחי אמא ישן, ושרפו את כסותו.
חמשה שערים היו להר הבית.
שני שערי חולדה מן הדרום , משמשין כניסה ויציאה.
קיפונוס מן המערב, משמש כניסה ויציאה.
טדי מן הצפון, לא היה משמש כלום.
שער המזרחי, עליו שושן הבירה צורה, שבו כהן גדול השורף את הפרה, [ ופרה ] וכל מסעדיה יוצאים להר המשחה.
שבעה שערים היו בעזרה, שלשה בצפון ושלשה בדרום ואחד במזרח.
שבדרום, שער הדלק.
שני לו, שער הבכורות.
שלישי לו, שער המים.
שבמזרח, שער נקנור, ושתי לשכות היו לו, אחת מימינו ואחת משמאלו, אחת לשכת פנחס המלביש, ואחת לשכת עושי חביתין.
ושבצפון, שער הניצוץ.
וכמין אכסדרה היה, ועליה בנויה על גביו, שהכהנים שומרים מלמעלן והלוים מלמטן, ופתח היה לו לחיל.
שני לו, שער הקרבן.
שלישי לו, בית המוקד.
וארבע לשכות היו בבית המוקד כקיטונות פתוחות לטרקלין, שתים בקדש ושתים בחול, וראשי פיספסין מבדילין בין קדש לחול.
ומה היו משמשות, מערבית דרומית, היא היתה לשכת [ טלאי ] קרבן.
דרומית מזרחית, היא היתה לשכת [ עושי ] לחם הפנים.
מזרחית צפונית, בה גנזו בני חשמונאי את אבני המזבח ששקצום מלכי יון.
צפונית מערבית, בה יורדים לבית הטבילה.
שנים שערים היו לבית המוקד, אחד פתוח לחיל ואחד פתוח לעזרה.
אמר רבי יהודה, זה שהיה פתוח לעזרה, פשפש קטן היה לו, שבו נכנסין לבלוש את העזרה.
בית המוקד, כיפה, ובית גדול היה, מוקף רובדין של אבן, וזקני בית אב ישנים שם ומפתחות העזרה בידם, ופרחי כהונה איש כסתו בארץ.
ומקום היה שם אמה על אמה, וטבלא של שיש וטבעת היתה קבועה בה, ושלשלת שהמפתחות היו תלויות בה.
הגיע זמן הנעילה, הגביה את הטבלא בטבעת ונטל את המפתחות מן השלשלת, ונעל הכהן מבפנים, ובן לוי ישן לו מבחוץ.
גמר מלנעול, החזיר את המפתחות לשלשלת ואת הטבלא למקומה, נתן כסותו עליה, ישן לו.
אירע קרי באחד מהם, יוצא והולך לו במסיבה ההולכת תחת הבירה, והנרות דולקים מכאן ומכאן, עד שהוא מגיע לבית הטבילה.
רבי אליעזר בן יעקב אומר, במסיבה ההולכת תחת החיל, יוצא והולך לו בטדי.
- בְּבֵית אַבְטִינָס,
- וּבְבֵית הַנִּיצוֹץ,
- וּבְבֵית הַמּוֹקֵד;
- וְהַלְוִיִּם בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד מָקוֹם.
- חֲמִשָּׁה,
- עַל חֲמִשָּׁה שַׁעֲרֵי הַר הַבַּיִת;
- אַרְבָּעָה,
- עַל אַרְבַּע פִּנּוֹתָיו מִתּוֹכוֹ;
- חֲמִשָּׁה,
- עַל חֲמִשָּׁה שַׁעֲרֵי הָעֲזָרָה;
- אַרְבָּעָה,
- עַל אַרְבַּע פִּנּוֹתֶיהָ מִבַּחוּץ;
- וְאֶחָד בְּלִשְׁכַּת הַקָּרְבָּן,
- וְאֶחָד בְּלִשְׁכַּת הַפָּרֹכֶת,
- וְאֶחָד לַאֲחוֹרֵי בֵּית הַכַּפֹּרֶת:
- וַאֲבוּקוֹת דּוֹלְקִין לְפָנָיו;
- וְכָל מִשְׁמָר שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד,
- אוֹמֵר לוֹ אִישׁ הַר הַבַּיִת:
- שָׁלוֹם עָלֶיךָ.
- נִכָּר שֶׁהוּא יָשֵׁן,
- חוֹבְטוֹ בְּמַקְלוֹ;
- וּרְשׁוּת הָיָה לוֹ לִשְׁרֹף אֶת כְּסוּתוֹ.
- וְהֵם אוֹמְרִים:
- מַה קּוֹל בָּעֲזָרָה?
- קוֹל בֶּן לֵוִי לוֹקֶה וּבְגָדָיו נִשְׂרָפִין,
- שֶׁיָּשֵׁן לוֹ עַל מִשְׁמָרוֹ.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
- פַּעַם אַחַת מָצְאוּ אֶת אֲחִי אִמָּא יָשֵׁן,
- וְשָׂרְפוּ אֶת כְּסוּתוֹ:
- פַּעַם אַחַת מָצְאוּ אֶת אֲחִי אִמָּא יָשֵׁן,
- שְׁנֵי שַׁעֲרֵי חֻלְדָּה מִן הַדָּרוֹם,
- מְשַׁמְּשִׁין כְּנִיסָה וִיצִיאָה.
- קִיפוֹנוֹס מִן הַמַּעֲרָב,
- מְשַׁמֵּשׁ כְּנִיסָה וִיצִיאָה.
- טָדִי מִן הַצָּפוֹן,
- לֹא הָיָה מְשַׁמֵּשׁ כְּלוּם.
- שַׁעַר הַמִּזְרָחִי,
- עָלָיו שׁוּשַׁן הַבִּירָה צוּרָה,
- שֶׁבּוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה
- וּפָרָה וְכָל מְסַעֲדֶיהָ
- יוֹצְאִים לְהַר הַמִּשְׁחָה:
- שְׁלֹשָׁה בַּצָּפוֹן,
- וּשְׁלֹשָׁה בַּדָּרוֹם,
- וְאֶחָד בַּמִּזְרָח.
- שֶׁבַּדָּרוֹם, שַׁעַר הַדֶּלֶק;
- שֵׁנִי לוֹ, שַׁעַר הַבְּכוֹרוֹת;
- שְׁלִישִׁי לוֹ, שַׁעַר הַמַּיִם.
- שֶׁבַּמִּזְרָח,
- שַׁעַר נִקָּנוֹר.
- וּשְׁתֵּי לְשָׁכוֹת הָיוּ לוֹ,
- אַחַת מִימִינוֹ וְאַחַת מִשְּׂמֹאלוֹ;
- אַחַת לִשְׁכַּת פִּנְחָס הַמַּלְבִּישׁ,
- וְאַחַת לִשְׁכַּת עוֹשֵׂי חֲבִתִּין:
- שַׁעַר הַנִּיצוֹץ;
- וּכְמִין אַכְסַדְרָה הָיָה,
- וַעֲלִיָּה בְּנוּיָה עַל גַּבָּיו,
- שֶׁהַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים מִלְמַעְלָן וְהַלְוִיִּם מִלְּמַטָּן;
- וּפֶתַח הָיָה לוֹ לַחֵיל.
- שֵׁנִי לוֹ, שַׁעַר הַקָּרְבָּן;
- שְׁלִישִׁי לוֹ, בֵּית הַמּוֹקֵד:
- כְּקִיטוֹנוֹת פְּתוּחוֹת לִטְרַקְלִין,
- שְׁתַּיִם בַּקֹּדֶשׁ וּשְׁתַּיִם בַּחֹל,
- וְרָאשֵׁי פְּסִפְסִין מַבְדִּילִין בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל.
- וּמֶה הָיוּ מְשַׁמְּשׁוֹת?
- מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת טְלָאֵי קָרְבָּן.
- דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, הִיא הָיְתָה לִשְׁכַּת עוֹשֵׂי לֶחֶם הַפָּנִים.
- מִזְרָחִית צְפוֹנִית,
- בָּהּ גָּנְזוּ בְּנֵי חַשְׁמוֹנַאי אֶת אַבְנֵי הַמִּזְבֵּחַ
- שֶׁשִּׁקְּצוּם מַלְכֵי יָוָן.
- צְפוֹנִית מַעֲרָבִית,
- בָּהּ יוֹרְדִים לְבֵית הַטְּבִילָה:
- אֶחָד פָּתוּחַ לַחֵיל,
- וְאֶחָד פָּתוּחַ לָעֲזָרָה.
- אָמַר רַבִּי יְהוּדָה:
- זֶה שֶׁהָיָה פָּתוּחַ לָעֲזָרָה,
- פִּשְׁפָּשׁ קָטָן הָיָה לוֹ,
- שֶׁבּוֹ נִכְנָסִין לִבְלֹשׁ אֶת הָעֲזָרָה:
- וּבַיִת גָּדוֹל הָיָה,
- מֻקָּף רוֹבְדִין שֶׁל אֶבֶן;
- וְזִקְנֵי בֵּית אָב יְשֵׁנִים שָׁם,
- וּמַפְתְּחוֹת הָעֲזָרָה בְּיָדָם;
- וּפִרְחֵי כְּהֻנָּה,
- אִישׁ כִּסְתּוֹ בָּאָרֶץ:
- וְטַבְלָא שֶׁל שַׁיִשׁ,
- וְטַבַּעַת הָיְתָה קְבוּעָה בָּהּ,
- וְשַׁלְשֶׁלֶת שֶׁהַמַּפְתֵּחוֹת הָיוּ תְּלוּיוֹת בָּהּ.
- הִגִּיּעַ זְמַן הַנְּעִילָה,
- הִגְבִּיהַּ אֶת הַטַּבְלָא בַּטַּבַּעַת,
- וְנָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחוֹת מִן הַשַּׁלְשֶׁלֶת,
- וְנָעַל הַכֹּהֵן מִבִּפְנִים,
- וּבֶן לֵוִי יָשֵׁן לוֹ מִבַּחוּץ.
- גָּמַר מִלִּנְעֹל,
- הֶחֱזִיר אֶת הַמַּפְתֵּחוֹת לַשַּׁלְשֶׁלֶת,
- וְאֶת הַטַּבְלָא לִמְקוֹמָהּ,
- נָתַן כְּסוּתוֹ עָלֶיהָ,
- יָשַׁן לוֹ.
- הֶחֱזִיר אֶת הַמַּפְתֵּחוֹת לַשַּׁלְשֶׁלֶת,
- אֵרַע קֶרִי בְּאֶחָד מֵהֶם,
- יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ בַּמְּסִבָּה הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַבִּירָה,
- וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקִים מִכָּאן וּמִכָּאן,
- עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵית הַטְּבִילָה.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
- בַּמְּסִבָּה הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַחֵיל,
- יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ בְּטָדִי:
נוסח הרמב"ם
(א) בשלשה מקומות, הכהנים שומרין בבית המקדש -
- בבית אבטינס, ובבית הניצוץ, ובבית המוקד.
- והלוים, בעשרים ואחד מקום -
- חמישה - על חמישה שערי הר הבית,
- ארבעה - על ארבע פינותיו מתוכו,
- חמישה - על חמישה שערי העזרה,
- ארבעה - על ארבע פינותיה מבחוץ,
- אחד - ללשכת הקרבן,
- ואחד - ללשכת הפרוכת,
- ואחד - לאחורי בית הכפורת.
(ב) איש הר הבית -
- היה מחזר על כל משמר ומשמר - ואבוקות דולקין לפניו.
- שכל משמר, שאינו עומד ואומר לו: "איש הר הבית, שלום עליך" -
- ניכר שהוא ישן - חובטו במקלו,
- ורשות היה לו - לשרוף את כסותו.
- והן אומרין: "מה קול בעזרה"?
- "קול בן לוי לוקה, ובגדיו נשרפים - שישן לו על משמרו".
- רבי אליעזר בן יעקב אומר:
- פעם אחת מצאו את אחי אימא ישן - ושרפו את כסותו.
(ג) חמישה שערים היו להר הבית -
- שני שערי חולדה מן הדרום - משמשין כניסה ויציאה,
- קיפונוס מן המערב - משמש כניסה ויציאה,
- טדה מן הצפון - לא היה משמש כלום,
- שער מזרחי - עליו שושן הבירה צורה,
- שבו כוהן גדול השורף את הפרה, ופרה וכל מסעדיה - יוצאין להר המשחה.
(ד) שבעה שערים היו בעזרה -
- שלשה בצפון, ושלשה בדרום, ואחד במזרח.
- שבדרום - שער הדלק, השני לו שער הקרבן, השלישי לו שער המים.
- שבמזרח - שער ניקנור,
- ושתי לשכות היו לו - אחת מימינו, ואחת משמאלו,
- אחת - לשכת פינחס המלביש,
- ואחת - לשכת בית עושי חביתים.
(ה) שבצפון - שער הניצוץ,
- וכמין אכסדרה היה,
- ועליה בנויה על גביו - שהכהנים שומרים מלמעלן, והלוים מלמטן,
- ופתח היה לו לחיל.
- השני לו שער הקרבן,
- שלישי לו בית המוקד.
(ו) [ה] *הערה 1: ארבע לשכות היו לבית המוקד -
- כקיטונות פתוחות לטרקלין,
- שתים בקודש, ושתים בחול,
- ובראשן פסיפסין - מבדיל בין קודש לחול.
- ומה היו משמשות?
- מערבית דרומית - היא היתה לשכת בית טלה קרבן.
- דרומית מזרחית - היא היתה לשכת עושי לחם הפנים.
- מזרחית צפונית - שבה גנזו בני חשמונאי את אבני המזבח ששיקצום מלכי יוון.
- צפונית מערבית - בה יורדין לבית הטבילה.
(ז) [ו] שני שערים היו לו לבית המוקד -
- אחד פתוח לחיל, ואחד פתוח לעזרה.
- אמר רבי יהודה: זה הוא שפתוח לעזרה -
- פשפש קטן היה לו - שבו נכנסין לבלוש את העזרה.
(ח) [ז] בית המוקד - כיפה,
- ובית גדול היה,
- ומוקף רובדין של אבן,
- וזקני בית אב ישנים שם - ומפתחות העזרה בידם,
- ופרחי כהונה - איש כסותו בארץ.
(ט) ומקום היה שם - אמה על אמה,
- וטבלה של שיש,
- וטבעת היתה קבועה בה,
- ושלשלת של מפתחות היתה קבועה בה.
- הגיע זמן הנעילה -
- הגביה את הטבלה בטבעת,
- ונטל את המפתחות מן השלשלת,
- ונעל הכוהן - מבפנים,
- ובן לוי ישן לו - מבחוץ.
- גמר מלנעול -
- החזיר את המפתחות לשלשלת,
- ואת הטבלה למקומה,
- ונתן כסותו עליה - וישן לו.
- אירע קרי באחד מהן -
- יוצא והולך לו - במסיבה ההולכת תחת הבירה,
- והנרות דולקין מכאן ומכאן,
- עד שהוא מגיע לבית הטבילה.
- רבי אליעזר בן יעקב אומר:
- במסיבה ההולכת תחת החיל - יוצא והולך לו בטדה.
הערות
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- ביאור הרב שטיינזלץ על המשנה
משנה מידות, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב