משנה מידות ג
מידות פרק ג', ב: משנה • תוספתא • בבלי
<< • משנה • סדר קדשים • מסכת מידות • פרק שלישי ("המזבח היה") • >>
משנה א • משנה ב • משנה ג • משנה ד • משנה ה • משנה ו • משנה ז • משנה ח •
נוסח הרמב"ם • מנוקד • מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
המזבח היה שלשים ושתים על שלשים ושתים.
עלה אמה וכנס אמה, זה היסוד.
נמצא שלשים על שלשים.
עלה חמש וכנס אמה. זה הסובב.
נמצא עשרים ושמונה על עשרים ושמונה.
מקום הקרנות אמה מזה ואמה מזה.
נמצא עשרים ושש על עשרים ושש.
מקום הילוך רגלי הכהנים, אמה מזה ואמה מזה.
נמצא עשרים וארבע על עשרים וארבע, מקום מערכה.
אמר רבי יוסי, מתחלה לא היה אלא עשרים ושמונה על עשרים ושמונה, כונס ועולה במדה זו, עד שנמצא מקום המערכה עשרים על עשרים.
וכשעלו בני הגולה, הוסיפו עליו ארבע אמות מן הדרום וארבע אמות מן המערב, כמין גמא, שנאמר (יחזקאל מג) "והאריאל שתים עשרה ארך בשתים עשרה רחב רבוע".
יכול שאינו אלא שתים עשרה על שתים עשרה, כשהוא אומר "אל ארבעת רבעיו", מלמד שמן האמצע הוא מודד שתים עשרה אמה לכל רוח.
וחוט של סיקרא חוגרו באמצע, להבדיל בין הדמים העליונים לדמים התחתונים.
והיסוד היה מהלך על פני כל הצפון ועל פני כל המערב, ואוכל בדרום אמה אחת ובמזרח אמה אחת.
ובקרן מערבית דרומית היו שני נקבים, כמין שני חוטמין דקין, שהדמים הניתנין על יסוד מערבי ועל יסוד דרומי, יורדין בהן ומתערבין באמה, ויוצאין לנחל קדרון.
למטה ברצפה באותו הקרן, מקום היה שם אמה על אמה, וטבלא של שיש, וטבעת היתה קבועה בה, שבו יורדין לשית ומנקין אותו.
וכבש היה לדרומו של מזבח, שלשים ושתים על רחב שש עשרה, ורבובה היתה לו במערבו, ששם היו נותנים פסולי חטאת העוף.
אחד אבני הכבש ואחד אבני המזבח מבקעת בית כרם.
וחופרין למטה מהבתולה, ומביאים משם אבנים שלמות, שלא הונף עליהם ברזל, שהברזל פוסל בנגיעה, ובפגימה לכל דבר.
נפגמה אחת מהן, היא פסולה וכולן כשרות.
ומלבנים אותן פעמים בשנה, אחת בפסח ואחת בחג.
וההיכל, פעם אחת בפסח.
רבי אומר, כל ערב שבת מלבנים אותן במפה מפני הדמים.
לא היו סדין אותן בכפיס של ברזל, שמא יגע ויפסול, שהברזל נברא לקצר ימיו של אדם, והמזבח נברא להאריך ימיו של אדם, אינו בדין שיונף המקצר על המאריך.
וטבעות היו לצפונו של מזבח, ששה סדרים של ארבע ארבע.
ויש אומרים, ארבע של שש שש, שעליהן שוחטין את הקדשים.
בית המטבחים היה לצפונו של מזבח, ועליו שמונה עמודים ננסין, ורביעין של ארז על גביהן, ואונקליות של ברזל היו קבועין בהם, ושלשה סדרים היו לכל אחד ואחד, שבהם תולין, ומפשיטין על שלחנות של שיש שבין העמודים .
הכיור היה בין האולם ולמזבח, ומשוך כלפי הדרום.
בין האולם ולמזבח, עשרים ושתים אמה.
ושתים עשרה מעלות היו שם.
רום מעלה חצי אמה, ושלחה אמה.
אמה אמה ורובד שלש, ואמה אמה ורובד שלש.
והעליונה, אמה אמה ורובד ארבע.
רבי יהודה אומר, העליונה, אמה אמה ורובד חמש.
פתחו של אולם, גבהו ארבעים אמה, ורחבו עשרים אמה, וחמש מלתראות של מילת היו על גביו.
התחתונה עודפת על הפתח אמה מזה ואמה מזה.
שלמעלה ממנה עודפת עליה אמה מזה ואמה מזה.
נמצאת העליונה שלשים אמה ונדבך של אבנים היה בין כל אחת ואחת.
וכלונסות של ארז היו קבועין מכתלו של היכל לכתלו של אולם, כדי שלא יבעט.
ושרשרות של זהב היו קבועין בתקרת האולם, שבהן פרחי כהונה עולין ורואין את העטרות, שנאמר (זכריה ו) "והעטרות תהיה לחלם ולטוביה ולידעיה ולחן בן צפניה לזכרון בהיכל ה'".
גפן של זהב היתה עומדת על פתחו של היכל, ומודלה על גבי כלונסות.
כל מי שהוא מתנדב עלה, או גרגיר, או אשכול, מביא ותולה בה.
אמר רבי אליעזר ברבי צדוק, מעשה היה, ונמנו עליה שלש מאות כהנים.
- עָלָה אַמָּה וְכָנַס אַמָּה,
- זֶה הַיְּסוֹד;
- נִמְצָא שְׁלֹשִׁים עַל שְׁלֹשִׁים.
- עָלָה חָמֵשׁ וְכָנַס אַמָּה,
- זֶה הַסּוֹבֵב;
- נִמְצָא עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה עַל עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה.
- מְקוֹם הַקְּרָנוֹת,
- אַמָּה מִזֶּה וְאַמָּה מִזֶּה;
- נִמְצָא עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ עַל עֶשְׂרִים וָשֵׁשׁ.
- מְקוֹם הִלּוּךְ רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים,
- אַמָּה מִזֶּה וְאַמָּה מִזֶּה;
- נִמְצָא עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע עַל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע,
- מְקוֹם מַעֲרָכָה.
- אָמַר רַבִּי יוֹסֵי:
- מִתְּחִלָּה לֹא הָיָה אֶלָּא עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה עַל עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה;
- כּוֹנֵס וְעוֹלֶה בְּמִדָּה זוֹ,
- עַד שֶׁנִּמְצָא מְקוֹם הַמַּעֲרָכָה עֶשְׂרִים עַל עֶשְׂרִים;
- וּכְשֶׁעָלוּ בְּנֵי הַגּוֹלָה,
- הוֹסִיפוּ עָלָיו
- אַרְבַּע אַמּוֹת מִן הַדָּרוֹם
- וְאַרְבַּע אַמּוֹת מִן הַמַּעֲרָב,
- כְּמִין גָּמָא.
- שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מג, טז):
- "וְהָאֲרִיאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֹרֶךְ בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רֹחַב
- רָבוּעַ";
- יָכוֹל שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה?
- כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: "אֶל אַרְבַּעַת רְבָעָיו",
- מְלַמֵּד שֶׁמִּן הָאֶמְצַע הוּא מוֹדֵד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה
- לְכָל רוּחַ.
- "וְהָאֲרִיאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֹרֶךְ בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה רֹחַב
- וְחוּט שֶׁל סִקְרָא חוֹגְרוֹ בְּאֶמְצַע,
- לְהַבְדִּיל בֵּין הַדָּמִים הָעֶלְיוֹנִים לַדָּמִים הַתַּחְתּוֹנִים;
- וְהַיְּסוֹד הָיָה מְהַלֵּךְ
- עַל פְּנֵי כָּל הַצָּפוֹן
- וְעַל פְּנֵי כָּל הַמַּעֲרָב,
- וְאוֹכֵל בַּדָּרוֹם אַמָּה אַחַת
- וּבַמִּזְרָח אַמָּה אַחַת:
- עַל פְּנֵי כָּל הַצָּפוֹן
- הָיוּ שְׁנֵי נְקָבִים,
- כְּמִין שְׁנֵי חֳטָמִין דַּקִּין;
- שֶׁהַדָּמִים הַנִּתָּנִין עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי וְעַל יְסוֹד דְּרוֹמִי
- יוֹרְדִין בָּהֶן,
- וּמִתְעָרְבִין בָּאַמָּה,
- וְיוֹצְאִין לְנַחַל קִדְרוֹן:
- מָקוֹם הָיָה שָׁם,
- אַמָּה עַל אַמָּה,
- וְטַבְלָא שֶׁל שַׁיִשׁ,
- וְטַבַּעַת הָיְתָה קְבוּעָה בָּה,
- שֶׁבּוֹ יוֹרְדִין לַשִּׁית וּמְנַקִּין אוֹתוֹ.
וְכֶבֶשׁ הָיָה לִדְרוֹמוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ,
- שְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם עַל רֹחַב שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה.
- וּרְבוּבָה הָיְתָה לוֹ בְּמַעֲרָבוֹ,
- שֶׁשָּׁם הָיו נוֹתְנִים פְּסוּלֵי חַטַּאת הָעוֹף:
- וְאֶחָד אַבְנֵי הַמִּזְבֵּחַ
- מִבִּקְעַת בֵּית כָּרֶם.
- וְאֶחָד אַבְנֵי הַמִּזְבֵּחַ
- וְחוֹפְרִין לְמַטָּה מֵהַבְּתוּלָה,
- וּמְבִיאִים מִשָּׁם אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת,
- שֶׁלֹּא הוּנַף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל;
- שֶׁהַבַּרְזֶל פּוֹסֵל בִּנְגִיעָה,
- וּבִפְגִימָה לְכָל דָּבָר.
- נִפְגְּמָה אַחַת מֵהֶן,
- הִיא פְּסוּלָה, וְכֻלָּן כְּשֵׁרוֹת.
- וּמְלַבְּנִים אוֹתָן פַּעֲמַיִם בַּשָּׁנָה,
- אַחַת בְּפֶסַח וְאַחַת בַּחַג;
- וְהַהֵיכָל,
- פַּעַם אַחַת בְּפֶסַח.
- רַבִּי אוֹמֵר:
- כָּל עֶרֶב שַׁבָּת מְלַבְּנִים אוֹתָן בְּמַפָּה,
- מִפְּנֵי הַדָּמִים.
- לֹא הָיוּ סָדִין אוֹתָן בְּכָפִיס שֶׁל בַּרְזֶל,
- שֶׁמָּא יִגַּע וְיִפְסֹל.
- שֶׁהַבַּרְזֶל נִבְרָא לְקַצֵּר יָמָיו שֶׁל אָדָם,
- וְהַמִּזְבֵּחַ נִבְרָא לְהַאֲרִיךְ יָמָיו שֶׁל אָדָם;
- אֵינוֹ בְּדִין שֶׁיּוּנַף הַמְּקַצֵּר עַל הַמַּאֲרִיךְ:
- שִׁשָּׁה סְדָרִים שֶׁל אַרְבַּע אַרְבַּע,
- וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַרְבַּע שֶׁל שֵׁשׁ שֵׁשׁ,
- שֶׁעֲלֵיהֶן שׁוֹחֲטִין אֶת הַקֳּדָשִׁים.
- בֵּית הַמִּטְבְּחַיִם הָיָה לִצְפוֹנוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ,
- וְעָלָיו שְׁמוֹנָה עַמּוּדִים נַנָּסִין,
- וּרְבִיעִין שֶׁל אֶרֶז עַל גַּבֵּיהֶן,
- וְאוּנְקְלִיּוֹת שֶׁל בַּרְזֶל הָיוּ קְבוּעִין בָּהֶם,
- וּשְׁלֹשָׁה סְדָרִים הָיוּ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד,
- שֶׁבָּהֶם תּוֹלִין,
- וּמַפְשִׁיטִין עַל שֻׁלְחָנוֹת שֶׁל שַׁיִשׁ שֶׁבֵּין הָעַמּוּדִים:
- וּמָשׁוּךְ כְּלַפֵּי הַדָּרוֹם.
- בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ,
- עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אַמָּה.
- וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת הָיוּ שָׁם,
- רוּם מַעֲלָה חֲצִי אַמָּה,
- וְשִׁלְחָהּ אַמָּה;
- אַמָּה אַמָּה וְרוֹבֵד שָׁלֹשׁ,
- וְאַמָּה אַמָּה וְרוֹבֵד שָׁלֹשׁ;
- וְהָעֶלְיוֹנָה,
- אַמָּה אַמָּה וְרוֹבֵד אַרְבַּע.
- רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
- הָעֶלְיוֹנָה,
- אַמָּה אַמָּה וְרוֹבֵד חָמֵשׁ:
- הָעֶלְיוֹנָה,
- גָּבְהוֹ אַרְבָּעִים אַמָּה,
- וְרָחְבּוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה,
- וְחָמֵשׁ מַלְתְּרָאוֹת שֶׁל מֵילָת הָיוּ עַל גַּבָּיו.
- הַתַּחְתּוֹנָה עוֹדֶפֶת עַל הַפֶּתַח
- אַמָּה מִזֶּה וְאַמָּה מִזֶּה;
- שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנָּה עוֹדֶפֶת עָלֶיהָ
- אַמָּה מִזֶּה וְאַמָּה מִזֶּה,
- נִמְצֵאת הָעֶלְיוֹנָה שְׁלֹשִׁים אַמָּה.
- וְנִדְבָּךְ שֶׁל אֲבָנִים הָיָה בֵּין כָּל אַחַת וְאַחַת:
- מִכָּתְלוֹ שֶׁל הֵיכָל לְכָתְלוֹ שֶׁל אוּלָם,
- כְּדֵי שֶׁלֹּא יִבְעַט.
- מִכָּתְלוֹ שֶׁל הֵיכָל לְכָתְלוֹ שֶׁל אוּלָם,
- וְשַׁרְשְׁרוֹת שֶׁל זָהָב הָיוּ קְבוּעִין בְּתִקְרַת הָאוּלָם,
- שֶׁבָּהֶן פִּרְחֵי כְּהֻנָּה עוֹלִין
- וְרוֹאִין אֶת הָעֲטָרוֹת,
- שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ו, יד):
- "וְהָעֲטָרֹת תִּהְיֶה לְחֵלֶם וּלְטוֹבִיָּה וְלִידַעְיָה
- "וּלְחֵן בֶּן צְפַנְיָה,
- "לְזִכָּרוֹן בְּהֵיכַל ה'".
- שֶׁבָּהֶן פִּרְחֵי כְּהֻנָּה עוֹלִין
- גֶּפֶן שֶׁל זָהָב הָיְתָה עוֹמֶדֶת עַל פִּתְחוֹ שֶׁל הֵיכָל,
- וּמֻדְלָה עַל גַּבֵּי כְּלוֹנָסוֹת;
- כָּל מִי שֶׁהוּא מִתְנַדֵּב עָלֶה אוֹ גַּרְגִּיר אוֹ אֶשְׁכּוֹל,
- מֵבִיא וְתוֹלֶה בָּהּ.
- אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק:
- מַעֲשֶׂה הָיָה,
- וְנִמְנוּ עָלֶיהָ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כֹּהֲנִים:
- מַעֲשֶׂה הָיָה,
נוסח הרמב"ם
(א) המזבח היה - שלשים ושתים על שלשים ושתים.
- עלה אמה, וכנס אמה - זה היסוד,
- נמצא שלשים על שלשים.
- עלה חמש, וכנס אמה - זה הסובב,
- נמצא עשרים ושמונה על עשרים ושמונה.
- מקום הקרנות - אמה מזה, ואמה מזה,
- נמצא עשרים ושש על עשרים ושש.
- מקום הילוך רגלי הכהנים - אמה מזה, ואמה מזה,
- נמצא עשרים וארבע על עשרים וארבע - מקום המערכה.
- אמר רבי יוסי: מתחילה -
- לא היה אלא - עשרים ושמונה על עשרים ושמונה,
- וכונס ועולה כמידה הזאת,
- עד שנמצא מקום המערכה - עשרים על עשרים.
- וכשעלו בני הגולה,
- הוסיפו עליו ארבע אמות מן הצפון, וארבע אמות מן המערב - כמין גמא,
- שנאמר: "והאריאל, שתים עשרה אורך בשתים עשרה רוחב, רבוע" (יחזקאל מג טז),
- יכול שאינו אלא שתים עשרה על שתים עשרה?
- כשהוא אומר: "אל ארבעת רבעיו" (שם) - מלמד שמן האמצע הוא מודד שתים עשרה אמה לכל רוח.
- וחוט של סקרה חוגרו באמצע -
- להבדיל בין דמים העליונים - לדמים התחתונים.
[ב] *הערה 1: היסוד -
- היה מהלך על פני כל הצפון,
- ועל פני כל המערב,
- ואוכל בדרום - אמה אחת,
- ובמזרח - אמה אחת.
(ב) ובקרן מערבית דרומית -
- היו שם שני נקבין - כמין שני חוטמין דקין,
- שהדמים ניתנין על יסוד מערבי, ועל יסוד דרומי,
- ויורדין בהן - ומתערבין באמה, ויוצאין לנחל קדרון.
[ג] ולמטה ברצפה באותה הקרן -
- מקום היה שם - אמה על אמה,
- וטבלה של שיש - וטבעת היתה קבועה בה,
- שבו יורדין לשית - ומנקין אותו.
- וכבש היה לדרומו של מזבח,
- שלשים ושתים - על רוחב שש עשרה,
- ורבובה היתה במערבו - ששם היו נותנין פסולי חטאת העוף.
[ד] אחד אבני הכבש, ואחד אבני המזבח - מבקעת בית כרם,
- וחופרין למטה מן הבתולה,
- ומביאין משם אבנים שלמות - שלא הונף עליהן ברזל,
- שהברזל - פוסל בנגיעה,
- והפגימה - בכל דבר.
- נפגמה אחת מהן -
- היא פסולה - וכולן כשרות.
- ומלבנין אותן פעמים בשנה - אחת בפסח, ואחת בחג.
- וההיכל - פעם אחת בפסח.
- רבי אומר: כל ערב שבת היו מלבנין אותה במפה - מפני הדמים.
- לא היו סדין אותן בכפיס של ברזל - שמא יגע ויפסול,
- שהברזל נברא - לקצר ימיו של אדם,
- והמזבח נברא - להאריך ימיו של אדם,
- אינו בדין - שיונף המקצר על המאריך.
[ה] וטבעות היו לצפונו של מזבח,
- שישה סדרים של ארבע ארבע,
- ויש אומרין - ארבעה של שש שש,
- שעליהן שוחטין את הקדשים.
- שישה סדרים של ארבע ארבע,
- ובית המטבחים - היה לצפונו של מזבח,
- ועליו שמונה עמודין ננסין,
- ורביעין של ארז על גביהן,
- ואונקליות של ברזל היו קבועין בהן,
- ושלשה סדרים על כל אחד ואחד - שבהן תולין ומפשיטין,
- ושולחנות של שיש - שבין העמודים.
[ו] הכיור - היה בין האולם ולמזבח,
- ומשוך כלפי הדרום.
- בין האולם ולמזבח - עשרים ושתים אמה,
- ושתים עשרה מעלות היו שם,
- רום מעלה חצי אמה, ושלחה אמה,
- אמה, אמה - ורובד שלש,
- אמה, אמה - ורובד שלש,
- העליונה -
- אמה, אמה - ורובד ארבע.
- רבי יהודה אומר: העליונה -
- אמה, אמה - ורובד חמש.
- ושתים עשרה מעלות היו שם,
[ז] פתחו של אולם -
- גובהו ארבעים אמה - ורוחבו עשרים אמה.
- וחמש מלתריות של מילה היו על גביו -
- התחתונה, עודפת על הפתח - אמה מזה, ואמה מזה,
- שלמעלה ממנה, עודפת עליה - אמה מזה, ואמה מזה,
- ושלמעלה ממנה, עודפת עליה - אמה מזה, ואמה מזה,
- נמצאת העליונה - שלשים אמה.
- ונדבך של אבנים - היה בין כל אחת ואחת.
[ח] וכלונסות של ארז - היו קבועין מכותלו של היכל לכותלו של אולם,
- כדי שלא יבעט.
- ושרשרות של זהב - היו קבועות בתקרת האולם,
- שבהן פרחי כהונה עולין - ורואין את העטרות שבחלונות,
- שנאמר: "והעטרות תהיה לחלם, ולטוביה, ולידעיה, ולחן בן צפניה, לזיכרון בהיכל ה'" (זכריה ו יד).
- וגפן של זהב - היתה עומדת על פתחו של היכל,
- ומדולה על גבי כלונסות,
- כל מי שהוא מתנדב עלה, או גרגר, או אשכול - מביא ותולה בה.
- אמר רבי אליעזר ברבי צדוק:
- מעשה היה - ונמנו עליה שלש מאות כהנים לפנותה.
הערות
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- ביאור הרב שטיינזלץ על המשנה
משנה מידות, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב