ביאור:משנה ידים פרק א

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


משנה מבוארת        משנה עם מפרשים

מסכת ידים: א ב ג ד

מסכת ידים עם מפרשי המשנה: א ב ג ד

----

מבוא למסכת ידיים ומבנה המסכת

הפרק עוסק בהגבלות על נטילת הידיים. בכל חטיבה מציג ר' יוסי גישה משלו.

מגבלות לנטילת הידייםעריכה

חטיבה I: כמות וכליעריכה

(א) מֵי רְבִיעִית נוֹתְנִין לַיָּדַיִם לְאֶחָד, אַף לִשְׁנַיִם.

יכולים שני אנשים להשתמש באותה רביעית מים ואינם חוששים שמא לשני לא הגיעה רביעית, וראו תוספתא אהלות ד, ג.

כמות גדולה של מים יכולה להספיק גם למאה בני אדם, אם נטלו בבת אחת, כגון שידיהם היו זו מתחת זו.

ר' יוסי חולק, ראו תוספתא א, א.

בנטילה יש שתי שטיפות, ובין הראשונה לשניה עליו לשפשף את ידיו. עיקר הנטילה היא בפעם השניה, ולכן אם התברר שאין בה רביעית מים - מוסיף עוד מים.

מַחֲצִי לֹג שתי רביעיות - לִשְׁלֹשָׁה אוֹ לְאַרְבָּעָה. מִלֹּג - לַחֲמִשָּׁה, וְלַעֲשָׂרָה, וְלַמֵּאָה.
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִפְחֹת לְאַחֲרוֹן שֶׁבָּהֶם מֵרְבִיעִית.
מוֹסִיפִין עַל הַשְּׁנִיִּים, וְאֵין מוֹסִיפִין עַל הָרִאשׁוֹנִים.


(ב) בְּכָל הַכֵּלִים נוֹתְנִין לַיָּדַיִם,

אֲפִלּוּ בִכְלֵי גְלָלִים, בִּכְלֵי אֲבָנִים, בִּכְלֵי אֲדָמָה.

לנטילת ידים צריך כלי שיש לו בית קיבול, אבל לא כלי גדול מדי כגון ארון, ראו תוספתא א, ו-ז.

וראו פרה ה, ה, וכן כלים י, א, וכלים ח, ג.

המשנה קושרת את נטילת ידים, שהיא מצוה מדברי חכמים - לדיני הפרה שמקורם בתורה, ולדיני הטומאה שגם מקורם בתורה.

נטילת הידים היתה מנהג יווני ורומי, ואומצה ע"י חז"ל. הם נתנו לה ממדים הלכתיים וקשרו אותה לשאר הלכות טומאה וטהרה. וראו תוספתא ברכות ד, ח.

וְאֵין נוֹתְנִין לַיָּדַיִם לֹא בְּדָפְנוֹת הַכֵּלִים, שברי כלים

וְלֹא בְּשׁוּלֵי הַמַּחַץ מים שניתזו מצידו החיצוני של הכלי, וְלֹא בִּמְגוּפַת הֶחָבִית.

וְלֹא יִתֵּן לַחֲבֵרוֹ בְּחָפְנָיו,

מִפְּנֵי שֶׁאֵין מְמַלִּין, וְאֵין מְקַדְּשִׁין, וְאֵין מַזִּין מֵי חַטָּאת, מעשי המים של אפר הפרה וְאֵין נוֹתְנִים לַיָּדַיִם
אֶלָּא בְּכֶלִי.
וְאֵין מַצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל מן הטומאה - אֶלָּא כֵּלִים,

שֶׁאֵין מַצִּילִין מִיַּד כְּלִי חֶרֶס - אֶלָּא כֵּלִים.


חטיבה II: איכות המיםעריכה

(ג) הַמַּיִם שֶׁנִּפְסְלוּ מִשְּׁתִיַּת בְּהֵמָה,

למרות שנטילת ידים היא רק בכלי, ניתן לטבול ידים במים שעל הקרקע, ולשם כך ניתן להסתפק אפילו במים מאיכות גרועה, שנפסלו משתיית בהמה, ראו תוספתא א, י. אבל המראה של המים חייב להיות של מים, וראו גם מקואות ז, ג, ואסור להשתמש במים משומשים, שנעשתה בהם מלאכה.

שמעון התימני פוסל רק אם השתמש במים בכוונה ולמעשה, ואם התכוון אבל לא עשה, או אם עשה בלי להתכוון - המים כשרים.

בַּכֵּלִים - פְּסוּלִין, וּבַקַּרְקָעוֹת - כְּשֵׁרִים.

נָפַל לְתוֹכָן דְּיוֹ, קוּמוֹס, וְקַלַקַנְתּוֹס, וְנִשְׁתַּנּוּ מַרְאֵיהֶן - פְּסוּלִין.

עָשָׂה בָּהֶן מְלָאכָה, אוֹ שֶׁשָּׁרָה בָהֶן פִּתּוֹ - פְּסוּלִין.

שִׁמְעוֹן הַתִּמְנִי אוֹמֵר: אֲפִלּוּ נִתְכַּוַּן לִשְׁרוֹת בָּזֶה וְנָפַל לַשֵּׁנִי - כְּשֵׁרִין.


(ד) הֵדִיחַ בָּהֶן אֶת הַכֵּלִים, אוֹ שֶׁמֵּחָה בָהֶן אֶת הַמִּדּוֹת - פְּסוּלִין.

אם הדיח במים כלים שאין צריך להדיחם - מחלוקת.

הֵדִיחַ בָּהֶן כֵּלִים מוּדָחִין אוֹ חֲדָשִׁין - כְּשֵׁרִים.
רְבִּי יוֹסֵה פוֹסֵל בַּחֲדָשִׁין.


(ה) הַמַּיִם שֶׁהַנַּחְתּוֹם מַטְבִּיל בָּהֶן אֶת הַקְּלוֹסְקִין - פְּסוּלִין.

כְּשֶׁהוּא מֵדִיחַ בָּהֶן אֶת יָדָיו - כְּשֵׁרִין.

חטיבה III: מי שופך את המים?עריכה

הַכֹּל כְּשֵׁרִין לִתֵּן לַיָּדַיִם - אֲפִלּוּ חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן.

נטילת ידים היתה בדרך כלל ע"י העבד, אבל ת"ק מכשיר אפילו אם הנוטל עצמו שפך אותם על ידיו, ואפילו קוף שנוטל את ידי האדם. ר' יוסי פוסל קוף וכן בחבית שכבר נשפכים ממנה המים: קוף - כי אינו אדם, וחבית - כי כשהיא נשפכת אינה ככלי המכיל מים (משנה ב).

וראו גם תוספתא א, יב, שמי שמטמאים את המים במשא פסולים לשפוך את המים. ר' יוסי מחייב גם כוונה ליטול ידים - ראו שם הלכה יג.

מַנִּיחַ חָבִית בֵּין בִּרְכָּיו - וְנוֹטֵל,
וּמַטֶּה חָבִית עַל צִדָּהּ - וְנוֹטֵל.
וְהַקּוֹף נוֹתֵן לַיָּדַיִם.
רְבִּי יוֹסֵה פּוֹסֵל בִּשְׁנֵי אֵלּוּ.