משנה ידיים א

(הופנה מהדף משנה ידים א)


ידיים פרק א', ב: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<<משנהסדר טהרותמסכת ידייםפרק ראשון ("מרביעית נותנין")>>

פרקי מסכת ידיים: א ב ג ד

משנה אמשנה במשנה ג •  משנה ד •  משנה ה • 

נוסח הרמב"םמנוקדמפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


מי רביעית נותנין לידים, לאחד אף לשנים.

מחצית לוג, לשלשה או לארבעה.

מלוג, לחמשה ולעשרה ולמאה.

רבי יוסי אומר, ובלבד שלא יפחות לאחרון שבהם מרביעית.

מוסיפין על השניים, ואין מוסיפין על הראשונים.

בכל הכלים נותנין לידים, אפילו בכלי גללים, בכלי אבנים, בכלי אדמה.

אין נותנין לידים, לא בדפנות הכלים, ולא בשולי המחץ, ולא במגופת החבית.

ולא יתן לחברו בחפניו, מפני שאין ממלאין ואין מקדשין ואין מזין מי חטאת ואין נותנים לידים אלא בכלי.

ואין מצילין בצמיד פתיל אלא כלים, שאין מצילין מיד כלי חרש אלא כלים.

המים שנפסלו משתיית הבהמה: בכלים, פסולים. ובקרקעות, כשרים.

נפל לתוכן דיו, קומוס, וקנקנתום ונשתנו מראיהן, פסולין.

עשה בהן מלאכה או ששרה בהן פתו, פסולין.

שמעון התימני אומר, אפלו נתכוין לשרות בזה ונפל לשני, כשרים.

הדיח בהם את הכלים או שמיחה בהם את המדות, פסולים.

הדיח בהם כלים מודחים או חדשים, כשרים.

רבי יוסי פוסל בחדשים.

המים שהנחתום מטביל בהם את הגלוסקין, פסולים.

וכשהוא מדיח את ידיו בהן, כשרים.

הכל כשרים ליתן לידים, אפילו חרש שוטה וקטן.

מניח חבית בין ברכיו ונוטל.

מטה חבית על צדה ונוטל.

והקוף נוטל לידים.

רבי יוסי פוסל בשני אלו.

משנה ידיים א ניקוד

נוסח הרמב"ם

(א) מרביעית - נותנין לידים לאחד, אף לשנים.

מחצי לוג - לשלשה, ולארבעה.
מלוג - לחמישה, ולעשרה, ולמאה.
רבי יוסי אומר: ובלבד שלא יפחות לאחרון שבהן מרביעית.
מוסיפין על השנים,
ואין מוסיפין על הראשונים.


(ב) בכל הכלים נותנין לידים -

אפילו בכלי גללים, ובכלי אבנים, ובכלי אדמה.
אין נותנין לידים -
לא בדופנות הכלים, ולא בשולי המחץ,
ולא במגופת החבית.
ולא יתן לחברו בחופניו -
מפני שאין ממלאין, ואין מקדשין, ואין מזין מי חטאת,
ואין נותנין לידים - אלא בכלי.
אין מצילין בצמיד פתיל - אלא כלים,
שאין מצילין מיד כלי חרס - אלא כלים.


(ג) המים שנפסלו משתית בהמה -

בכלים - פסולין,
ובקרקעות - כשרין.
נפל לתוכן דיו, קומוס, וקלקנתוס,
ונשתנו מראיהן - פסולין.
עשה בהן מלאכה,
או ששרה בהן פתו - פסולין.
שמעון התבני אומר:
אפילו נתכוון לשרות בזה, ונפל לשני - כשרין.


(ד) הדיח בהן כלים,

או שמיחה בהן את המדות - פסולין.
הדיח בהן כלים מודחים וחדשים - כשרין.
רבי יוסי - פוסל בחדשים.


(ה) המים -

שהנחתום מטביל בהן את הגלוסקין - פסולין.
ושהוא מדיח את ידיו בהן - כשרין.
הכל כשרין ליתן לידים - אפילו חירש שוטה וקטן.
ומניח חבית בין ברכיו - ונוטל.
מטה החבית על צידה - ונוטל.
והקוף - נוטל לידים.
רבי יוסי - פוסל בשני אלו.