משנה ידיים ג

(הופנה מהדף משנה ידים ג)


ידיים פרק ג', ב: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<<משנהסדר טהרותמסכת ידייםפרק שלישי ("המכניס ידיו")>>

פרקי מסכת ידיים: א ב ג ד

משנה אמשנה במשנה ג •  משנה ד •  משנה ה • משנה ו • 

נוסח הרמב"םמנוקדמפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


המכניס ידיו לבית המנוגע, ידיו תחלות, דברי רבי עקיבא.

וחכמים אומרים, ידיו שניות.

כל המטמא בגדים בשעת מגעו, מטמא את הידים להיות תחלות, דברי רבי עקיבא.

וחכמים אומרים, להיות שניות.

אמרו לו לרבי עקיבא, היכן מצינו שהידים תחלה בכל מקום.

אמר להם, וכי היאך אפשר להן להיות תחלה אלא אם כן נטמא גופו, חוץ מזה.

האוכלין והכלים שנטמאו במשקין, מטמאין את הידים להיות שניות, דברי רבי יהושע.

וחכמים אומרים, את שנטמא באב הטומאה, מטמא את הידים. בולד הטמאה, אינו מטמא את הידים.

אמר רבן שמעון בן גמליאל, מעשה באשה אחת שבאת לפני אבא, אמרה לו, נכנסו ידי לאויר כלי חרש.

אמר לה, [ בתי ], ובמה היתה טומאתה, ולא שמעתי מה אמרה לו.

אמרו חכמים, מבואר הדבר, את שנטמא באב הטומאה, מטמא את הידים. בולד הטומאה, אינו מטמא את הידים.

כל הפוסל את התרומה, מטמא את הידים להיות שניות. היד מטמאה את חברתה, דברי רבי יהושע.

וחכמים אומרים, אין שני עושה שני.

אמר להם, והלא כתבי הקדש שניים מטמאין את הידים.

אמרו לו, אין דנין דברי תורה מדברי סופרים, ולא דברי סופרים מדברי תורה, ולא דברי סופרים מדברי סופרים.

רצועות תפילין עם התפילין, מטמאות את הידים.

רבי שמעון אומר, רצועות תפילין אינן מטמאות את הידים.

גליון שבספר, שמלמעלן ושמלמטן שבתחלה ושבסוף, מטמאין את הידים.

רבי יהודה אומר, שבסוף אינו מטמא, עד שיעשה לו עמוד.

ספר שנמחק ונשתייר בו שמונים וחמש אותיות כפרשת ויהי בנסוע הארון, מטמא את הידים.

מגילה שכתוב בה שמונים וחמש אותיות כפרשת ויהי בנסוע הארון, מטמא את הידים.

כל כתבי הקדש מטמאין את הידים.

שיר השירים וקהלת מטמאין את הידים.

[1]רבי יהודה אומר, שיר השירים מטמא את הידים, וקהלת מחלוקת.

רבי יוסי אומר, קהלת אינו מטמא את הידים ושיר השירים מחלוקת.

רבי שמעון אומר, קהלת מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל.

אמר רבי שמעון בן עזאי, מקובל אני מפי שבעים ושנים זקן ביום שהושיבו את רבי אלעזר בן עזריה בישיבה, ששיר השירים וקהלת מטמאים את הידים.

אמר רבי עקיבא, חס ושלום, לא נחלק אדם מישראל על שיר השירים שלא תטמא את הידים, שאין כל העולם כלו כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל, שכל הכתובים קדש, ושיר השירים קדש קדשים. ואם נחלקו, לא נחלקו אלא על קהלת.

אמר רבי יוחנן בן יהושע בן חמיו של רבי עקיבא, כדברי בן עזאי כך נחלקו וכן גמרו.

משנה ידיים ג ניקוד

נוסח הרמב"ם

(א) המכניס ידיו לבית המנוגע -

ידיו תחילה - דברי רבי עקיבה.
וחכמים אומרין: ידיו שניות.
כל המטמא בגדים בשעת מגעו -
מטמא את הידים להיות תחילה - דברי רבי עקיבה.
וחכמים אומרין: להיות שניות.
אמרו לו לרבי עקיבה: באיכן מצינו שהידים תחילה בכל מקום?
אמר להן: וכי היאך אפשר להיות תחילה, אלא אם כן נטמא גופו - חוץ מזה.
האוכלין והכלים שנטמאו במשקין -
מטמאין את הידים להיות שניות - דברי רבי יהושע.
וחכמים אומרין:
את שנטמא באב הטומאה - מטמא את הידים,
בוולד הטומאה - אינו מטמא את הידים.
אמר רבן גמליאל:
מעשה באשה אחת שבאת לפני אבא,
ואמרה לו: נכנסו ידי לאוויר כלי חרס.
אמר לה: במה הייתה טומאתו?
ולא שמעתי מה אמרה לו.
אמרו חכמים: מבואר הדבר,
את שנטמא באב הטומאה - מטמא את הידים,
בוולד הטומאה - אינו מטמא את הידים.


(ב) כל הפוסל את התרומה - מטמא את הידים להיות שניות.

והיד מטמא את חברתה - דברי רבי יהושע.
וחכמים אומרין: אין שני עושה שני.
אמר להן: והלוא כתבי הקודש שניים מטמאין את הידים?
אמרו לו: אין דנין דברי תורה - מדברי סופרים,
ולא דברי סופרים - מדברי תורה,
ולא דברי סופרים - מדברי סופרים.


(ג) רצועות תפילין עם התפילין - מטמאות את הידים.

רבי שמעון אומר: רצועות תפילין - אינן מטמאות את הידים.


(ד) גליון שבספר -

שמלמעלן ושמלמטן,
שבתחילה ושבסוף - מטמא את הידים.
רבי יהודה אומר: שבסוף - אינו מטמא, עד שיעשה לו עמוד.


(ה) ספר שנמחק, ונשתייר בו שמונים וחמש אותות,

כפרשת "ויהי בנסוע הארון" (במדבר י לה) - מטמא את הידים.
מגילה שכתוב בה שמונים וחמש אותות,
כפרשת "ויהי בנסוע הארון" - מטמא את הידים.
כל כתבי הקודש - מטמאין את הידים.
שיר השירים, וקהלת - מטמאין את הידים.


[ו] *הערה 1: רבי יהודה אומר:

שיר השירים - מטמא את הידים,
וקהלת - מחלוקת.
רבי יוסי אומר:
קהלת - אינה מטמא את הידים,
ושיר השירים - מחלוקת.
רבי שמעון אומר:
קהלת - מקולי בית שמאי, ומחומרי בית הלל.
אמר רבי שמעון בן עזאי:
מקובל אני מפי שבעים ושנים זקנים,
ביום שהושיבו את רבי אלעזר בן עזריה בישיבה,
ששיר השירים וקהלת - מטמאין את הידים.
אמר רבי עקיבה: חס ושלום,
לא נחלק אדם מישראל בשיר השירים - שלא תטמא את הידים,
שאין העולם כולו כדי ביום שניתנה בו שיר השירים לישראל,
שכל הכתובים - קודש,
ושיר השירים - קודש קדשים,
ואם נחלקו, לא נחלקו - אלא על קהלת.
אמר רבי יוחנן בן ישוע, בן חמיו של רבי עקיבה:
כדברי בן עזאי - כן נחלקו, וכן גמרו.


הערות

  • הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
  1. ^ לפי נוסח הרמב"ם מכאן והלאה משנה נפרדת -- ויקיעורך