ביאור:בבלי נזיר דף י
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת נזיר:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו | הדף המהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
או כמנחת סוטה תקדוש [1], אי לא – לא [2]", קא משמע לן דמייתי מן החיטים [3].
משנה:
אמר "אמרה פרה זו הריני נזירה אם עומדת אני" [4]; "אומר הדלת הזה הריני נזירה [5] אם נפתח אני" – בית שמאי אומרים: נזיר [6], ובית הלל אומרים: אינו נזיר [7].
אמר רבי יהודה: אף כשאמרו בית שמאי - לא אומרים [8] אלא [9] באומר "[10]הרי פרה זו עלי קרבן אם עומדת היא [11]", [12].
גמרא:
פרה מי קא מישתעיא [מדברת]?
אמר רמי בר חמא: הכא במאי עסקינן? כגון שהיתה פרה רבוצה לפניו, ואמר: "כסבורה פרה זו [13] אינה עומדת - הריני נזיר מבשרה אם עמדה מאליה" - ועמדה מאליה, והלכו בית שמאי לשיטתן ובית הלל לשיטתן: בית שמאי - דאמרי "מן הגרוגרות ומן הדבילה" הוי נזיר - הכא נמי: כי אמר "מבשרה" - הוי נזיר, ובית הלל אומרים לא הוי נזיר.
והא אמרוה בית שמאי חדא זימנא [14]?
אמר רבא: תרתי תלת [15]; וכן תני רבי חייא: תרתי תלת; וכן אמר רבי אושעיא: תרתי תלת; וצריכי: דאי איתמר בהא [16] 'גרוגרות ודבילה' - התם הוא דאמרי בית שמאי הוי נזיר: משום דמיחלפן בענבים [17], אבל בשר בענבים לא מיחלף; ואי איתמר בשר [18] - [19] הכא הוא דאמרי בית שמאי הוי נזיר: בבישרא וחמרא [20], אבל גרוגרות ודבילה [21] לא [22] - קא משמע לן; ואי איתמר הני תרתי - הני הוא דקאמרי בית שמאי, אבל דלת אימא מודו להו לבית הלל; ואי תנא דלת - בהא קאמרי בית הלל, אבל בהך תרתי אימא מודו להו לבית שמאי - קמשמע לן דלא.
אמר רבא: מי קתני 'אם עמדה מאליה' [23]?
אלא אמר רבא: כגון שהיתה פרה רבוצה לפניו [24],
ואמר "הרי עלי קרבן" [25].
בשלמא פרה - בת קרבן היא [26], אלא [27] דלת - בת קרבן היא [28]?
אלא אמר רבא: כגון שהיתה פרה רבוצה לפניו [29].
ואמר "הריני נזיר מיין[30] אם לא עמדה" [31] - ועמדה מאליה [המשך ריב"ן בהערות[32]]: [33] בית שמאי סברי [34]: תורפיה דהאי גברא [35] משום אוקמה בידיה הוא [36], והא לא אוקמה [37], ובית הלל סברי: משום דרביעא הוא, והא קמת!
אי הכי - אימא סיפא [39]: אמר רבי יהודה [40]: אף כשאמרו בית שמאי [41] - לא אמרו אלא באומר "הרי הן [42] עלי קרבן" פרה מי קא מתפיס בה מידי [43] ? אלא כגון דאמר "הריני נזיר מבשרה אם לא עמדה", ועמדה מאליה: בית שמאי סברי: תורפיה דההוא גברא משום אוקמה בידיה הוא, והא לא אוקמה, ובית הלל סברי: תורפיה דהאי גברא משום דרביעא, והא קמת [44].
ובית הלל סברי אי לא קמת הוי נזיר? והאמרי [45] מבשרה" לא הוי נזיר [46]!?
לטעמייהו דבית שמאי קאמרי [47]: לדידן, אפילא לא קמת נמי לא הוי נזיר; לדידכו, דאמריתו 'הוי נזיר' - אודו לן מיהת דתורפיה דהדין גברא משום דרביעא, והא קמת!
ובית שמאי לאו תורפיה דהאי גברא משום אוקמה בידיה הוא, והא לא אוקמה.
הערות
עריכה- ^ ומייתינן לה מן השעורין
- ^ לא מייתינן כלל
- ^ ולעולם לא מצית למידק מתניתין דכי אמר "מן העדשים" לא מייתי ולא כלום
- ^ בגמרא מתרצינן כגון שהיתה פרה רבוצה לפניו ואמר: "כמדומה לי כסבורה פרה שאינה עומדת לעולם על ידי אדם - הריני נזיר ממנה - מבשרה - אם נתקיים מחשבתה שתהא עומדת מאליה; אלא אני אלך ואעמידנה"
- ^ ה"א יתירה, משמע: הימנה
- ^ בית שמאי לשיטתן, דאמרי: כי אמר "מן הגרוגרות" הוי נזיר - הכא נמי: כי אמר "הריני נזיר" - הוי נזיר, וכי אמר "מבשרה" - לאיתשולי קאתי, ואין שאלה בנזיר
- ^ ובית הלל אמרי: אי אמר "מבשרה" - כ"גרוגרות" דמי, ולא הוי נזיר; ולגבי דלת - כגון שהיה דלת נעול לפניו, ואמר "כמדומה אני שסבור הדלת הזה שאין נפתח על ידי אדם - הריני נזיר מנסריו אם תתקיים מחשבתו שיפתח מאליו" - ונפתח מאליו: ובית שמאי הלכו לשיטתן: דכי אמר "הריני נזיר" - הוי נזיר, דאין אדם מוציא דבריו לבטלה; וכי אמר "מנסריו" - לאיתשולי הוא דאתי, ואין שאלה בנזיר
- ^ שיהא נזיר [כלל, שהן] לא דברו
- ^ לענין נדר
- ^ הריני נזיר מבשרה ו
- ^ מאליה
- ^ ועמדה מאליה - דהוי נדור הימנה, ואינו נזיר
- ^ היינו דקתני 'אמרה פרה': שכן מצינו מחשבה שהוציא הכתוב בלשון 'אמירה', כגון ודובר אמת בלבבו (תהלים טו ב) ויאמר עשו בלבו (בראשית כז מא) ויאמר המן בלבו (אסתר ו ו)
- ^ דאם אמר "הריני נזיר מן הגרוגרות" דהוי נזיר, והוא הדין נמי לכי אמר "הריני נזיר מבשרה"; למה לי למתנייה
- ^ קתני פרה דלת וגרוגרות, וכולהו צריכי וכו'
- ^ דאי אתמר
- ^ דפירא בפירא מיחלף, ואית להו לבית שמאי דכינויי כינויי נזירות כנזירות, כדתני בפרק קמא
- ^ לחודיה
- ^ הוה אמינא
- ^ דבישרא וחמרא אורחייהו דאינשי דאמרי בהדי הדדי, ואמטו להכי איכא למימר כי אמר "מבשרה" כמ"ד "מיין" דמי
- ^ דלאו בהדי יין נינהו אימא
- ^ דלא תיהוי להו שם כינוי
- ^ 'אם עומדת' סתם קאמר, בין מאליה בין על ידי אחרים
- ^ כלומר שהיתה פרה רבוצה לפניו, ואמר "כסבורה פרה זו שאינה עומדת, מתעכבת אני כאן שלא אעמוד לעולם ואפילו על ידי אדם"
- ^ כלומר שהזיר עצמו ממנה אם לא יעמידנה
- ^ בשלמא לגבי פרה מצית מוקמת לה בכגון דקאמר "הרי עלי קרבן" דהוי נזיר, דהואיל דבת קרבן היא - כלומר דקא שייכא בכלל קרבן, אף על גב דבקרבן נזיר לא שייכא - איכא למימר 'כאומר "הרי עלי קרבן נזירות" דמי' והוי נזיר, אלא לגבי דלת היכי קים להו לבית שמאי הכי? בשלמא גבי גרוגרות איכא למימר: הואיל ופירי הוא מיחלפי בענבים, ויש בלשון הזה לשון נזירות
- ^ לגבי
- ^ כי קאמר "הרי היא עלי קרבן אם לא נפתח" - מי שייך בקרבן נזירות כלל
- ^ ואמר "כסבורה פרה זו שאינה עומדת לעולם, לא מאליה ולא על ידי אדם"
- ^ Note:לפי ריב"ן הערות לרש"י: לא איצטריך למימר אלא "הריני נזיר"; אלא משום דמשני לעיל "מבשרה" - אמר הכא "מיין", לאפוקי משנויא קמייתא.
- ^ ומתניתין, דקתני 'אם עומדת' - הכי משמע: "היא סבורה שתהא מתעכבת שם - הריני נזיר אם תתקיים מחשבתה שתהא עומדת שם, אלא אני אעמידה!"
- ^ Note: המשך ריב"ן הערות לרש"י רש"י: ומתניתין ליכא לאקשויי השתא כדמקשינן לעיל: מידי 'אם עמדה מאליה' קתני? דהא רבא גופיה לא שני ליה הכא בין עמדה מאליה בין עמדה ע"י אחרים.
- ^ ובהא פליגי:
- ^ כדלקמיה מוקי לה
- ^ עיקר של זה לא הות אלא אדעתא
- ^ דאיהו לוקים לה בעל כרחה, והאי דקאמר "אם לא עמדה" - אם לא אעמידה במשמע;
- ^ והלכך: כיון דלא אוקמה הוי נזיר
- ^ ואמר לנו המורה: אף על גב דלא תני לה רבא בהדיא בהך קמייתא ב'אם לא עמדה', ועמדה מאליה - דבדין הוא דהוה ליה למיתני הכי, כדקאמר לה נמי באידך תירוצא דמתרץ לה; אלא אמורא דמסדר הש"ס - כיון דשמעיה לרבא דאמר מילתא דאית בה פירכא לא אנחית לסיומיה למילתיה, ופריך ליה כדפריך: בשלמא פרה בת קרבן היא; והדר מחליף שיטתו: דמעיקרא דמוקי לה בכגון דאמר "הרי עלי קרבן" והדר מוקים לה בכגון דאמר "הריני נזיר מיין" ומסיים למילתא.
- ^ וקא מהדר ליה רבי יהודה לתנא קמא:
- ^ לא כשאתה סבור, דבמתפיס בפרה ליהוי נזיר - כך אמרו בית שמאי, אלא
- ^ דמיתפס בה
- ^ הרי פרה זו
- ^ דהוי נדור ואינו נזיר; אבל בדלת לא פליג רבי יהודה, דהא לא שייכא לישנא דנדרים גבי דלת כלל
- ^ טעם משום דקמת לא הוי נזיר הא אם לא קמת הוי נזיר
- ^ לבית הלל: דכל היכא דאמר "הריני נזיר
- ^ דומיא דמאן דאמר "הריני נזיר מן הגרוגרות" דלא הוי נזיר
- ^ להו