ביאור:בבלי נזיר דף ח

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זרעים: ברכות
מועד: שבת עירובין פסחים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות ע"ז הוריות
קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד
טהרות: נידה

מסכת נזיר: ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו | הדף המהדורה הרגילה

עמוד א (דלג לעמוד ב)

אודות הגמרא המבוארת

באדיבות "גמרא נוחה"
על שם נפתלי וחנה הולנדר
בעריכת הרב ישעיהו הכהן הולנדר
___________________________

בהערות שוליים מובאים דברי רש"י, הפניות למקורות, השלמת פסוקים והסברים מורחבים
מילים עם קו מתחתן – פירוש שצץ כאשר סמן העכבר מעל המילה
שינויי נוסחאות - צצים כאשר סמן העכבר מעל המלה "דק"ס", שהיא ראשי תיבות של "דקדוקי סופרים". השינויים מבוססים על מיזם "הכי גרסינן" באתר פרידברג, ו"מאגרים" של האקדמיה.
מילון ארמי–עברי בוויקימילון

משנה:

^[1] "הריני נזיר כשער ראשי" ^[2], [וכן] ו"... כעפר הארץ", ו"... כחול הים" - הרי זה נזיר עולם ^[3], ומגלח ^[4] אחת לשלשים יום ^[5].

רבי אומר: אין זה מגלח אחת לשלשים יום ^[6]; ואיזהו מגלח אחת לשלשים? האומר "הרי עלי נזירוֹת כשער ראשי" ו"כעפר הארץ" ו"כחול הים" ^[7].

"הריני נזיר מלא הבית" או "מלא הקופה" - בודקין אותו: אם אמר "אחת גדולה נזרתי" - נזיר שלשים יום ^[8], ואם אמר "סתם נזרתי" - ^[9] רואין את הקופה כאילו היא מלאה חרדל, ונזיר כל ימיו ^[10];

"הריני נזיר מכאן עד מקום פלוני" - אומדין כמה ימים מכאן עד מקום פלוני: אם פחות משלשים יום - נזיר שלשים יום, ואם לאו - נזיר כמנין הימים.

"הריני נזיר כמנין ימות החמה" - מונה נזירוֹת כמנין ימות החמה.

אמר רבי יהודה: מעשה היה: כיון שהשלים - מת.

גמרא:

"רואין את הקופה כאילו מלאה חרדל ונזיר כל ימיו" – ואמאי? וליחזייה ^[11] כאילו מלאה קישואין ודלועין ^[12], ותיהוי ליה תקנתא ^[13]?

אמר חזקיה: במחלוקת שנויה ^[14] ורבי שמעון היא [משנתנו], דאמר אדם מכניס את עצמו לדבר שספיקו חמור מודאי ^[15], דתניא: "הריני נזיר על מנת שיהא בכרי זה מאה כור", והלך ומצאו שנגנב או שאבד: רבי שמעון אוסר ^[16], שספק נזירות להחמיר ^[17]; רבי יהודה מתיר, שספק נזירות להקל ^[18].

רבי יוחנן אמר: אפילו תימא רבי יהודה: התם ^[19] לא נחית ליה לנזירות ^[20], ^[21] הכא נחית ליה לנזירות ^[22] - במאי לסלוקיה מיניה? ^[23].

אמאי לא ^[24]? ליחזיה לקופה כאילו מלאה קישואין ודלועין ^[25] ותיהוי ליה תקנתא!?

הא - סלקא דעתא? ^[26] נזירות הוא דקביל עילויה ^[27],

עמוד ב

דרבי יהודה סבר לה כרבי, דתנן: רבי אומר: ^[28] אין זה מגלח אחת לשלשים יום ^[29], ואיזהו שמגלח אחת לשלשים יום? האומר "[הרי] עלי נזירוֹת כשער ראשי", ו"כעפר הארץ", ו"כחול הים"!

ורבי יהודה מי סבר לה כרבי? והתנן: "הריני נזיר כמנין ימות החמה וכו' ^[30]; אמר רבי יהודה: מעשה היה ^[31] ... וכיון שהשלים ^[32] – מת: אי אמרת בשלמא 'נזירוֹת ^[33] קא מקבל עליה ^[34]' - היינו טעמא ^[35] דכיון דהשלים - מת; אלא אי אמרת 'חדא נזירות ^[36] קבל עילויה' ^[37] - מי הוי השלמה כלל ^[38]

ועוד: מי סבר לה כרבי? והא תניא ^[39]: רבי יהודה אומר "הריני נזיר מנין הילקטי קיץ" ^[40], ו"מנין שבלי שמיטה" ^[41] - מונה נזירות כמנין הילקטי קיץ וכמנין שבלי שמיטה ^[42]!

[כשאמר] 'מנין' [במפורש] – שאני ^[43].

ומי שאני ליה לרבי מנין? והתניא [תוספתא נזיר פ"א ה"ג [ליברמן] בשנויים]: "הריני נזיר כמנין ימות החמה" - מונה נזירות כמנין ימות החמה; "כימי הלבנה" - מונה כימי הלבנה. רבי אומר: עד שיאמר "נזירוֹת עלי כמנין ימות החמה וכמנין ימות הלבנה" ^[44].

רבי יהודה סבר לה כותיה בחדא ופליג עליה בחדא: סבר לה כותיה בחדא נזירות קביל עילויה, ופליג עליה בחדא: דאילו רבי יהודה שני ליה 'מונה' ^[45], ורבי לא שני ליה 'מונה'.

תנו רבנן [תוספתא נזיר פ"א ה"ד [ליברמן] בשנויים]: '"הריני נזיר כל ימי חיי", "הריני נזיר עולם" - הרי זה נזיר עולם; אפילו "מאה שנה" אפילו "אלף שנים" - אין זה 'נזיר עולם' אלא 'נזיר לעולם' ^[46]'.

תנו רבנן [תוספתא נזיר פ"א ה"ב [ליברמן] בשנויים]: "הריני נזיר ואחת" - מונה שתים ^[47]; ^[48] ועוד" - מונה שלש ^[49]; ^[50] "^[51] ושוב" - מונה ארבע.

פשיטא?

מהו דתימא ^[52] "ושוב" - כי כולהו ^[53], והויא ליה שית - קא משמע לן דלא.

תנו רבנן: '"הריני נזיר": סומכוס אומר "^[54] הן" – ^[55] אחת; ^[56] "^[57] דיגון" – ^[58] שתים; "טריגון" – ^[59] שלש; "טטרגון" – ^[60] ארבע; "פונטיגון" – ^[61] חמש ^[62]'.

תנו רבנן: בית עגול ^[63], ^[64] דיגון ^[65], ^[66] טריגון ^[67], ^[68] פונטיגון ^[69] - אינו מטמא בנגעים; טטרגון ^[70] מטמא בנגעים.

מאי טעמא?

למטה הוא אומר 'קיר' 'קירות' (ויקרא יד לט: ושב הכהן ביום השביעי וראה והנה פשה הנגע בקירת הבית) ^[71] למעלה הוא אומר 'קיר' 'קירות' ^[72] (ויקרא יד לז: וראה את הנגע והנה הנגע בקירת הבית שקערורת ירקרקת או אדמדמת, ומראיהן שפל מן הקיר)- הרי כאן ארבע ^[73].

הדרן עלך כל כנויי

נזיר פרק שני הריני נזיר

הערות עריכה

^ האומר
^ דאמרינן נזירוֹת כשער ראשו קבל עליו
^ לפי ששערות ראשו מרובין משני חייו
^ כל ימיו
^ בסוף שלשים, ויביא קרבן
^ והאי דקאמר "כשער ראשי" - חדא נזירוּת אריכא קבל עליו, כשיעור שער ראשו, ואינו יכול להשלימה, ואינו מגלח לעולם
^ דהואיל ואמר "עלי נזירוֹת" - משמע דקא מפליג בין נזירות לנזירות, ויהא מגלח בסוף כל שלשים ומביא קרבן
^ ותו לא; והא דאמר "מלא הבית" משמע כאילו אמר "אריכא לי מילתא כמלא הבית" או "כמלא קופה"
^ נעשה כאילו אמר "מלא חרדל":
^ דאמרינן נזירוֹת כמנין גרעיני חרדל שבו קבל עליו, ואין להם הפסקה כל ימיו
^ לההיא קופה
^ ואי מחזקא מינייהו עשר נימא דעשר נזירוֹת של שלשים שלשים קבל עליו
^ אחר אותם עשרה נזירות לשתות ביין
^ דאיכא מאן דסבירא ליה כוותך, ומתניתין לא תני הכי
^ דאילו נזיר ודאי מגלח ומביא קרבן ונאכל, ואילו על ספיקו לא מצי מגלח, דהכי מפרש ב'אלו מותרים' במסכת נדרים [יט,א-ב]
^ שחייב בנזירות, דהואיל דהוי ספק אי הוו ביה מאה כור - אמרינן דהוי ביה ודאי מאה כור, וליהוי נזיר
^ שכל ספק נזירות להחמיר, דספיקו בנזיר חמור מודאו: דאילו ודאי שלא היו בו מאה כור לא הוי נזיר, השתא דהוי ספק - אמרינן דנזיר הוא; הכי נמי במתניתין: דהואיל דספקא הוא, דלא ידעינן אי אדעתא דמלאה קשואין אי בחרדל קאמר - אמרינן ביה ספק נזירות להחמיר, וכמאן דמלאה חרדל קאמר, ואין לו תקנה
^ אבל אליבא דמאן דאמר שכל ספק נזירות להקל - לדידיה אמרינן 'רואין אותה כאילו מלאה קשואין'
^ טעמא מאי אמר רבי יהודה דספק נזירות להקל? דדלמא לא הוו ביה מאה כורין
^ ולא נחית ליה לנזירות כלל, ומספיקא לא אמרינן ליה דליהוי נזיר כי היכי דלא לייתי חולין לעזרה לכי משלים נזירותו
^ אבל
^ כיון דנחית ליה לנזירות - אי משום מלאה קישואין אי משום מלאה חרדל - נזירות חיילא עליה ממה נפשך, וכיון דנחית לנזירות
^ משום הכי אית לן למימר דנזירות כמנין גרעיני חרדל קיבל עליו, ולעולם כל ימיו יהא אסור ביין
^ אמאי לא ליסלקיה
^ ולכי משלים ליה נזירות כמנין קישואין שיכולין ליכנס בתוך הקופה ומייתי ליה קרבן
^ לא מצית אמרת:
^ דנזירות קבל עליו
^ כי אמר "הריני נזיר כשער ראשי"
^ משום דנזירות אריכתא קביל עילויה, ולעולם אין לו תקנה, שהרי שערות ראשו מרובין משני חייו – הכא נמי: "הריני נזיר מלא הקופה" - נזירות אריכתא קביל עילויה ואינו מגלח ומביא קרבן בסוף כל שלשים; וכיון דההוא חד נזירות משיך כמלא הקופה - לא מצית אמרת דליחזייה כאילו היא מלאה קישואים, ולכי משלים נזירות כמנין קישואים שיכולין ליכנס לתוכה לייתי קרבן: דהואיל ועייל נפשיה לנזירות ואיכא למימר דחדא נזירות אריכתא כמנין חרדל קיבל עליו - לא מייתי קרבן מספיקא: דדלמא פגע לאיתויי חולין לעזרה! והלכך לרבי יהודה נמי לא מצי לסלוקי נפשיה מנזירות דלייתי קרבן, ומשום הכי לית ליה תקנתא
'^ מונה נזירוֹת כמנין ימות החמה: שיהא מונה שס"ה נזירוֹת של שלשים [יום], ונמצא שיהא נוהג נזירות שלשים שנה
^ באחד שאמר "הריני נזיר כמנין ימות החמה"
^ נזירוֹתיו לסוף שלשים שנה
^ של שלשים שלשים
^ כמנין ימות החמה
^ משכחת לה
^ של שס"ה ימים
^ וכל חדא וחדא תהוי שס"ה ימים, וצריך דיהוי נזיר שס"ה פעמים שס"ה ימים כמנין ימות החמה, וכדברי רבי דאמר דאין זה נזיר - שיהא מגלח בסוף שלשים, אלא כל שס"ה ימים יהא נוהג נזירותו
^ בשני דרבי יהודה - מי הוי איניש דחיי כולי האי כשס"ה ימים שס"ה פעמים שצריך לנהוג נזירות בעצמו? אלא מדקאמר רבי יהודה 'כיון שהשלים מת' – שמע מינה לא סבירא ליה כרבי.
^ בהדיא
^ כמנין שבילים שעושים קייצי תאנים בין הקציעות כדי שיהו מהלכים בינתיים ולא יהו נדרכים ברגל
^ דבשנת השמיטה אין השדות נזרעות, ומניחין בהן שבילים של אשתקד; ולפי שהן מועטין ונוח למנותן קאמר הכי. ואית דגרסי כמנין שבילי שמיטה שהשדות הפקר וכל העם עושה שבילים בתוכו ואין בעל השדה מעכב על ידו
^ ויהא מגלח כל שלשים ושלשים למנין הילקטי קיץ, אף על גב דלא אמר 'נזירות עלי' - אלמא לית ליה לרבי יהודה הא דרבי; דאי לרבי - אי הוי התם מאה לקיטי קיץ צריך להיות מונה נזירות אריכא מאה פעמים שלשים יום, או נזירות אריכא מאה יום
^ דהיכא דאמר "כמנין ימות החמה" או "כמנין הילקטי קיץ" - אפילו רבי מודה דנזירוֹת קביל עליה, ומגלח אחת לשלשים, והיינו נמי דקאמר רבי יהודה לעיל "כיון שהשלים – מת"; אבל גבי קופה: דנזירות אריכא קביל עליה - אפילו רבי יהודה מודה דספק נזירות להחמיר, וכדפרישנא
^ לא יהא מגלח אחת לשלשים; הא אם לא אמר 'נזירוֹת' אלא 'הריני נזיר' כמנין ימות החמה - חדא נזירות הוא קביל עליה: כמנין ימות החמה עד עולם, כדלעיל; או לאידך לישנא שס"ה פעמים שס"ה ימים
^ דמנין שני ליה, והוי כמאן דאמר "נזירות עלי"
^ דחדא נזירות אריכתא הוא דהויא, משום דאית ליה קיצותא, כדאמרינן לעיל
^ כי אמר "ואחת" - כמאן דאמר "ונזירות אחרת" דמי
^ האומר "הריני נזיר ואחת
^ נזירוֹת
^ אמר
^ הריני נזיר ואחת ועוד
^ הא האי דקאמר
^ משמע כאילו אמר "ושוב ליהוי עלי נזירות כי הנך דאמרינן"
^ הריני נזיר
^ חייב בנזירות
^ ואם אמר
^ הריני נזיר
^ מונה
^ מונה
^ מונה
^ מונה
^ שכן מונין בלשון יון; ואשמועינן דבכל לשון יכול אדם לקבל עליו נזירות
^ שאין לו זויות
^ או
^ שאין לו אלא שתי זויות
^ או
^ שאין לו אלא שלשה
^ או
^ שיש לו חמש זויות
^ שיש לו ארבע זויות
^ ריב"ן: ואם פשה הנגע בקירות הבית
^ והנה הנגע בקירות הבית
^ מדהוה ליה למיכתב בתרוייהו 'קיר' דמשמע חד, וכתב 'קירות' - דמשמע תרי - אלמא ארבעה בעינן, כדמדכר להו בלישנא דקרא; 'ומראיהן שפל מן הקיר' לא קא חשיב, אלא הני דכתיב בהו לישני יתירי קחשיב

[1] האומר

[2] דאמרינן נזירוֹת כשער ראשו קבל עליו

[3] לפי ששערות ראשו מרובין משני חייו

[4] כל ימיו

[5] בסוף שלשים, ויביא קרבן

[6] והאי דקאמר "כשער ראשי" - חדא נזירוּת אריכא קבל עליו, כשיעור שער ראשו, ואינו יכול להשלימה, ואינו מגלח לעולם

[7] דהואיל ואמר "עלי נזירוֹת" - משמע דקא מפליג בין נזירות לנזירות, ויהא מגלח בסוף כל שלשים ומביא קרבן

[8] ותו לא; והא דאמר "מלא הבית" משמע כאילו אמר "אריכא לי מילתא כמלא הבית" או "כמלא קופה"

[9] נעשה כאילו אמר "מלא חרדל":

[10] דאמרינן נזירוֹת כמנין גרעיני חרדל שבו קבל עליו, ואין להם הפסקה כל ימיו

[11] לההיא קופה

[12] ואי מחזקא מינייהו עשר נימא דעשר נזירוֹת של שלשים שלשים קבל עליו

[13] אחר אותם עשרה נזירות לשתות ביין

[14] דאיכא מאן דסבירא ליה כוותך, ומתניתין לא תני הכי

[15] דאילו נזיר ודאי מגלח ומביא קרבן ונאכל, ואילו על ספיקו לא מצי מגלח, דהכי מפרש ב'אלו מותרים' במסכת נדרים [יט,א-ב]

[16] שחייב בנזירות, דהואיל דהוי ספק אי הוו ביה מאה כור - אמרינן דהוי ביה ודאי מאה כור, וליהוי נזיר

[17] שכל ספק נזירות להחמיר, דספיקו בנזיר חמור מודאו: דאילו ודאי שלא היו בו מאה כור לא הוי נזיר, השתא דהוי ספק - אמרינן דנזיר הוא; הכי נמי במתניתין: דהואיל דספקא הוא, דלא ידעינן אי אדעתא דמלאה קשואין אי בחרדל קאמר - אמרינן ביה ספק נזירות להחמיר, וכמאן דמלאה חרדל קאמר, ואין לו תקנה

[18] אבל אליבא דמאן דאמר שכל ספק נזירות להקל - לדידיה אמרינן 'רואין אותה כאילו מלאה קשואין'

[19] טעמא מאי אמר רבי יהודה דספק נזירות להקל? דדלמא לא הוו ביה מאה כורין

[20] ולא נחית ליה לנזירות כלל, ומספיקא לא אמרינן ליה דליהוי נזיר כי היכי דלא לייתי חולין לעזרה לכי משלים נזירותו

[21] אבל

[22] כיון דנחית ליה לנזירות - אי משום מלאה קישואין אי משום מלאה חרדל - נזירות חיילא עליה ממה נפשך, וכיון דנחית לנזירות

[23] משום הכי אית לן למימר דנזירות כמנין גרעיני חרדל קיבל עליו, ולעולם כל ימיו יהא אסור ביין

[24] אמאי לא ליסלקיה

[25] ולכי משלים ליה נזירות כמנין קישואין שיכולין ליכנס בתוך הקופה ומייתי ליה קרבן

[26] לא מצית אמרת:

[27] דנזירות קבל עליו

[28] כי אמר "הריני נזיר כשער ראשי"

[29] משום דנזירות אריכתא קביל עילויה, ולעולם אין לו תקנה, שהרי שערות ראשו מרובין משני חייו – הכא נמי: "הריני נזיר מלא הקופה" - נזירות אריכתא קביל עילויה ואינו מגלח ומביא קרבן בסוף כל שלשים; וכיון דההוא חד נזירות משיך כמלא הקופה - לא מצית אמרת דליחזייה כאילו היא מלאה קישואים, ולכי משלים נזירות כמנין קישואים שיכולין ליכנס לתוכה לייתי קרבן: דהואיל ועייל נפשיה לנזירות ואיכא למימר דחדא נזירות אריכתא כמנין חרדל קיבל עליו - לא מייתי קרבן מספיקא: דדלמא פגע לאיתויי חולין לעזרה! והלכך לרבי יהודה נמי לא מצי לסלוקי נפשיה מנזירות דלייתי קרבן, ומשום הכי לית ליה תקנתא

[30] '^ מונה נזירוֹת כמנין ימות החמה: שיהא מונה שס"ה נזירוֹת של שלשים [יום], ונמצא שיהא נוהג נזירות שלשים שנה

[31] באחד שאמר "הריני נזיר כמנין ימות החמה"

[32] נזירוֹתיו לסוף שלשים שנה

[33] של שלשים שלשים

[34] כמנין ימות החמה

[35] משכחת לה

[36] של שס"ה ימים

[37] וכל חדא וחדא תהוי שס"ה ימים, וצריך דיהוי נזיר שס"ה פעמים שס"ה ימים כמנין ימות החמה, וכדברי רבי דאמר דאין זה נזיר - שיהא מגלח בסוף שלשים, אלא כל שס"ה ימים יהא נוהג נזירותו

[38] בשני דרבי יהודה - מי הוי איניש דחיי כולי האי כשס"ה ימים שס"ה פעמים שצריך לנהוג נזירות בעצמו? אלא מדקאמר רבי יהודה 'כיון שהשלים מת' – שמע מינה לא סבירא ליה כרבי.

[39] בהדיא

[40] כמנין שבילים שעושים קייצי תאנים בין הקציעות כדי שיהו מהלכים בינתיים ולא יהו נדרכים ברגל

[41] דבשנת השמיטה אין השדות נזרעות, ומניחין בהן שבילים של אשתקד; ולפי שהן מועטין ונוח למנותן קאמר הכי. ואית דגרסי כמנין שבילי שמיטה שהשדות הפקר וכל העם עושה שבילים בתוכו ואין בעל השדה מעכב על ידו

[42] ויהא מגלח כל שלשים ושלשים למנין הילקטי קיץ, אף על גב דלא אמר 'נזירות עלי' - אלמא לית ליה לרבי יהודה הא דרבי; דאי לרבי - אי הוי התם מאה לקיטי קיץ צריך להיות מונה נזירות אריכא מאה פעמים שלשים יום, או נזירות אריכא מאה יום

[43] דהיכא דאמר "כמנין ימות החמה" או "כמנין הילקטי קיץ" - אפילו רבי מודה דנזירוֹת קביל עליה, ומגלח אחת לשלשים, והיינו נמי דקאמר רבי יהודה לעיל "כיון שהשלים – מת"; אבל גבי קופה: דנזירות אריכא קביל עליה - אפילו רבי יהודה מודה דספק נזירות להחמיר, וכדפרישנא

[44] לא יהא מגלח אחת לשלשים; הא אם לא אמר 'נזירוֹת' אלא 'הריני נזיר' כמנין ימות החמה - חדא נזירות הוא קביל עליה: כמנין ימות החמה עד עולם, כדלעיל; או לאידך לישנא שס"ה פעמים שס"ה ימים

[45] דמנין שני ליה, והוי כמאן דאמר "נזירות עלי"

[46] דחדא נזירות אריכתא הוא דהויא, משום דאית ליה קיצותא, כדאמרינן לעיל

[47] כי אמר "ואחת" - כמאן דאמר "ונזירות אחרת" דמי

[48] האומר "הריני נזיר ואחת

[49] נזירוֹת

[50] אמר

[51] הריני נזיר ואחת ועוד

[52] הא האי דקאמר

[53] משמע כאילו אמר "ושוב ליהוי עלי נזירות כי הנך דאמרינן"

[54] הריני נזיר

[55] חייב בנזירות

[56] ואם אמר

[57] הריני נזיר

[58] מונה

[59] מונה

[60] מונה

[61] מונה

[62] שכן מונין בלשון יון; ואשמועינן דבכל לשון יכול אדם לקבל עליו נזירות

[63] שאין לו זויות

[64] או

[65] שאין לו אלא שתי זויות

[66] או

[67] שאין לו אלא שלשה

[68] או

[69] שיש לו חמש זויות

[70] שיש לו ארבע זויות

[71] ריב"ן: ואם פשה הנגע בקירות הבית

[72] והנה הנגע בקירות הבית

[73] מדהוה ליה למיכתב בתרוייהו 'קיר' דמשמע חד, וכתב 'קירות' - דמשמע תרי - אלמא ארבעה בעינן, כדמדכר להו בלישנא דקרא; 'ומראיהן שפל מן הקיר' לא קא חשיב, אלא הני דכתיב בהו לישני יתירי קחשיב

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]

[59]

[60]

[61]

[62]

[63]

[64]

[65]

[66]

[67]

[68]

[69]

[70]

[71]

[72]

[73]