ביאור:בבלי נזיר דף כה
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת נזיר:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
סו | הדף המהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
והלא דמי חטאת מעורבין בהן?
אמר רבי יוחנן: הלכה היא בנזיר [1].
ריש לקיש אמר: (ויקרא כב יח: דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם: איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו) לכל נדריהם ולכל נדבותם [אשר יקריבו לה' לעלה]: התורה אמרה: מוֹתר נדר יהא לנדבה [2].
בשלמא לרבי יוחנן דאמר 'הלכה היא בנזיר' - אמטו להכי סתומין אין [3], מפורשין לא [4]; אלא לריש לקיש [5] 'לכל נדריהם ולכל נדבותם' - מאי איריא סתומין? אפילו מפורשין [6]!
אמר רבא: מפורשין - לא מצית אמרת: כבר פסקה תנא דבי רבי ישמעאל [7]:
'(דברים יב כו) רק קדשיך אשר יהיו לך ונדריך [תשא ובאת אל המקום אשר יבחר ה’] [8] - [9] בולדי קדשים ובתמורתם הכתוב מדבר;
מה תקנתן? [10]
תשא ובאת אל המקום אשר יבחר ה' [11];
יכול יעלם לבית הבחירה וימנע מהם מים ומזון [12] בשביל שימותו?
תלמוד לומר: [13]</ref> ועשית עולותיך הבשר והדם [על מזבח ה' אלקיך ודם זבחיך ישפך על מזבח ה' אלקיך והבשר תֹאכֵל], לומר לך: כדרך שאתה נוהג בעולה - נהוג בתמורתה; כדרך שאתה נוהג בשלמים - נהוג בולדיהם [14];
יכול אף ולד חטאת ותמורת אשם כן?
תלמוד לומר: 'רק' [15] - דברי רבי ישמעאל;
רבי עקיבא אומר: אינו צריך [16]: הרי הוא אומר 'אשם הוא'[17] - בהוייתו יהא' [18].
[ומבאר רבא את הברייתא:] קתני [19]: 'יכול יעלם לבית הבחירה וימנע מהם מים ומזון בשביל שימותו? תלמוד לומר: ועשית עולותיך [20]' [21] – אמאי? הא ולד חטאת הוא דגמירין בה מיתה [22]!?
אי לאו קרא [23] הוה אמינא ולד חטאת [24] בכל מקום [25],
[26] וולדי קדשים בבית הבחירה [27] - קא משמע לן [28] דלא [29].
[וממשיך רבא לבאר את הברייתא:] קתני 'יכול אף ולד חטאת ותמורת אשם כן? - תלמוד לומר: 'רק’’ - למה לי קרא? הילכתא גמירי לה: ולד חטאת למיתה אזיל!
הכי נמי, וקרא לאשם הוא דאתא.
אשם נמי הילכתא גמירי לה: כל שאילו בחטאת מתה - באשם רועה!
אלא אי מהילכתא [30] הוה אמינא הילכתא [31], ואי [32] אקריביה לא ליחייב עליה ולא כלום - קא משמע לן קרא [33] - [34] דאי מקריב ליה קאים עליה בעשה [35].
[וממשיך רבא לבאר את הברייתא:] רבי עקיבא אומר: אינו צריך! הרי הוא אומר 'אשם הוא' - בהוייתו יהא:
למה לי קרא? גמרא גמירין לה: כל שבחטאת מתה - באשם רועה!?
הכי נמי, וכי אתא קרא – לדרב, דאמר רב הונא אמר רב: אשם שניתק לרעייה [36], [37] ושחטו לשם עולה – כשר [38]; [39] טעמא דניתק, הא לא ניתק – לא [40], דאמר קרא 'הוא' - בהוייתו יהא [41].
ענין אחר אשם שניתק כגון שהפרישו ואבד, והפריש אחר תחתיו, ואחר כך נמצא, ובא גזבר ואמר: "ינתק זה לרעייה", ועבר ושחטו לשם עולה - כשר לזרוק דמו לשם עולה, ולעשותו כליל כעולה - אפילו לכתחילה, משום דזה זכר וקדשי קדשים וזה זכר וקדשי קדשים: דבאשם ועולה ליכא נקבה; אבל שאר קדשי קדשים ששחטן לשם עולה - אסור לזרוק דמן לשם עולה, ואינן כליל כעולה; דכשרין הן [האשם] כי שחטן לשם עולה, אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה, אבל אין יוצאין מתורתן הראשונה, אלא בחזקתן קיימו;
טעמא דניתק הא לא ניתק לא שרי לזרוק דמו ולעשותו כליל כעולה, דאמר קרא 'הוא' - בהוייתו יהא, אבל גבי שאר זבחים דלעולם אסור לעשותן עולה, שאף על פי ששחטן לשם עולה - אסור לשנות ולזרוק דמן לשם עולה, כדאמר במסכת זבחים [42] 'כל הני לישני [וליזול]’, הילכך לא איצטריך למיכתב 'הוא' - בהוייתו יהא.
ענין אחר ניתק ושחטו לשם עולה כשר לזרוק דמו לשם עולה אבל לא ניתק - פסול, משום דלשם אשם לא מצי זריק ליה, שהרי נתכפרו בעליו; ולשם עולה לא, דאמר קרא 'הוא' - בהוייתו יהא: דכשם שקודם שנתכפרו אם שחטו לשם עולה אינו אלא לשם אשם, הכי נמי: כי נתכפרו, הואיל ולא ניתק - אכתי הוי בחזקת אשם, ואינו זורק לשם עולה; ולשם אשם נמי לא, דהא נתכפרו! אלא הדם ישפך, והבשר ישרף; אבל שאר קדשים - כגון פסח שזקוק לרעייה - אפילו לא ניתק מפסח לשם שלמים - כשר לזרוק דמו לשם שלמים ולהקטירו לשם שלמים.
ואי קשיא: לרבי עקיבא נמי איכא למימר: אי מהילכתא הוה אמינא כו' דנימא נמי אשם הוא קרב ואין תמורתו קריבה, ולאו הבא מכלל עשה – עשה! - לרבי עקיבא ליכא למימר הכי: דבשלמא לתנא קמא, דקא יליף מ'ועשית עולותיך' - דהא כתיב עשה בקרא: 'ועשית' - להכי איכא למשמע דקאי עליה בעשה, אבל לרבי עקיבא ליכא למימר הכי, דהא לא כתיב עשה בקרא, ולא כתיב 'הוא קרב' בקרא אלא 'הוא' לחודא.
אמר מר [רבי יוחנן]: 'הלכה היא בנזיר [43]'; - ותו ליכא [44]? והתניא [45]: 'ושאר חייבי קינין שבתורה [46]
הערות עריכה
- ^ כך דהואיל וסתומין הן, אף על פי שמעורבין הן - יפלו לנדבה
- ^ והכא נמי: כיון דהני מעות לא צריכי, שכבר מת, הוו להו מותר, ויפלו לנדבה, ואין חוששין לדמי חטאת שבהן
- ^ תנן דיפלו לנדבה
- ^ דאין הלכה בידינו אלא מסתומין
- ^ דמפיק ליה מן קרא
- ^ כיון דמת - הוה ליה מוֹתר, ואמאי תני 'דמי חטאת ילכו לים המלח'
- ^ דלמיתה אזלא
- ^ מי הן אותן קדשים שהן עכשיו ועתידים להעמיד אחרים תחתיהם, שריבה הכתוב 'אשר יהיו לך'
- ^ הוי אומר
- ^ כמו שנאמר לאחריו [שם]:
- ^ שלא שינה בהן הכתוב משאר קדשים, שעולים אל המקום, כדכתיב בפרשת ויקרא [א,ג]: אם עולה קרבנו מן הבקר זכר תמים יקריבנו אל פתח אהל מועד, וכך כתוב בזבחי שלמים
- ^ שיכניסם לכיפה
- ^ לאחריו [כלומר: הפסוק הבא: דברים יב,כז
- ^ ולדותיהן לגבי עולה לא חשיב דאין עולה באה אלא זכר, אבל שלמים – 'אם זכר אם נקבה' כתיב (ויקרא ג א); וכן נמי באשם ליכא ולד דאינו בא אלא זכר
- ^ שאין הכתוב מדבר אלא בתמורת עולה וולדות שלמים, ולא בולד חטאת ותמורת אשם; 'ודם זבחיך ישפך' דכתיב בקרא - היינו שלמים
- ^ למעט אשם
- ^ Note: ויקרא ה,יט: אשם הוא: אשם אשם לה' – או : ויקרא ז,ה: והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה לה', אשם הוא
- ^ ולקמן מפרש מאי קאמר
- ^ כמו 'אמר מר'
- ^ הבשר והדם
- ^ טעמא דכתב רחמנא 'ועשית עולותיך' משום הכי לא יומתו ולדי שלמים ותמורת עולה, הא אי לא כתב קרא - אזלי למיתה
- ^ בלבד במסכת תמורה (כא,ב), ולא גבי שאר ולדות קדשים ותמורותיהם
- ^ 'ועשית עולותיך'
- ^ מתים
- ^ שהן
- ^ אבל
- ^ יעלו לבית הבחירה וימותו, כדכתיב 'תשא ובאת'
- ^ ועשית עולותיך
- ^ [אלא] דשרו להו לעולה ושלמים
- ^ ולא קא משמע לן מקרא
- ^ דלמיתה אזלה ולד חטאת ואשם רועה
- ^ אבל אי
- ^ דכתיב 'רק', ואין 'רק' אלא למעט: דהני הוא דמפרש בהו קרא 'ועשית עולותיך' - מקריב אתה ולדותיהן ותמורותיהם
- ^ אבל ולד חטאת ותמורת אשם
- ^ דלאו הבא מכלל עשה - עשה
- ^ כגון תמורת אשם, או שעברה שנתו, או שנתכפרו בעליו, או שמתו, - וניתק לרעייה: שיצא וירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה
- ^ שהקדיש
- ^ הואיל וסופו - לכשיפול בו מום - הוא נמכר ומביאין בדמיו עולת נדבה
- ^ וקא משמע לן:
- ^ אף שלא שחטו לשם עולה אלא ששחטו סתם - אינו כשר
- ^ דכל זמן שלא ניתק תורת אשם מעליו פסול
- ^ דף ב,א
- ^ דאף על פי שדמי חטאת מעורבים בהן יפלו לנדבה
- ^ אלא בנזיר
- ^ והאיכא הא, דתניא
- ^ שהן בעולה ויורד