תרגום אונקלוס (דפוס)/ספר בראשית/פרשת לך לך

פרשת לך לך

• למהדורה לא מנוקדת, ראו למטה

פרק יב

(א) וַאֲמַר יְיָ לְאַבְרָם אִיזֵיל [נ"א: אֱיזֵיל] לָךְ מֵאַרְעָךְ וּמִיַּלָּדוּתָךְ [נ"א: וּמִיַּלְדוּתָךְ] וּמִבֵּית אֲבוּךְ לְאַרְעָא דְּאַחֲזֵינָךְ׃

(ב) וְאַעַבְּדִינָךְ לְעַם סַגִּי וְאֵבָרְכִינָךְ וְאֵרַבֵּי [נ"א: וְאַרְבֵּי] שְׁמָךְ וּתְהֵי מְבָרָךְ׃

(ג) וְאֵבָרֵךְ [נ"א: וַאֲבָרֵךְ] מְבָרְכָךְ וּמְלָטְטָךְ אֵילוּט וְיִתְבָּרְכוּן בְּדִילָךְ כֹּל זַרְעֲיַת אַרְעָא׃

(ד) וַאֲזַל אַבְרָם כְּמָא דְּמַלֵּיל עִמֵּיהּ יְיָ וַאֲזַל עִמֵּיהּ לוֹט וְאַבְרָם בַּר שִׁבְעִין וַחֲמֵישׁ שְׁנִין בְּמִפְּקֵיהּ מֵחָרָן׃

(ה) וּדְבַר אַבְרָם יַת שָׂרַי אִתְּתֵיהּ וְיַת לוֹט בַּר אֲחוּהִי וְיַת כָּל קִנְיָנְהוֹן דִּי קְנוֹ וְיַת נַפְשָׁתָא דְּשַׁעְבִּידוּ לְאוֹרַיְתָא בְּחָרָן וּנְפַקוּ לְמֵיזַל לְאַרְעָא דִּכְנַעַן וַאֲתוֹ לְאַרְעָא דִּכְנָעַן׃

(ו) וַעֲבַר אַבְרָם בְּאַרְעָא עַד אֲתַר שְׁכֶם עַד מֵישְׁרֵי [נ"א: מֵישַׁר] מוֹרֶה וּכְנַעֲנָאָה בְּכֵין בְּאַרְעָא׃

(ז) וְאִתְגְּלִי [נ"א: וְאִתְגְּלֵי] יְיָ לְאַבְרָם וַאֲמַר לִבְנָךְ אֶתֵּן יַת אַרְעָא הָדָא וּבְנָא תַּמָּן מַדְבְּחָא קֳדָם יְיָ דְּאִתְגְּלִי [נ"א: דְּאִתְגְּלֵי] לֵיהּ׃

(ח) וְאִסְתַּלַּק מִתַּמָּן לְטוּרָא מִמַּדְנַח לְבֵית אֵל וּפַרְסֵיהּ לְמַשְׁכְּנֵיהּ בֵּית אֵל מִמַּעְרְבָא וְעַי מִמָּדִינְחָא וּבְנָא תַמָּן מַדְבְּחָא קֳדָם יְיָ וְצַלִּי בִּשְׁמָא דַּייָ׃

(ט) וּנְטַל אַבְרָם אָזֵיל וְנָטֵיל [נ"א: אָזַל וְנָטַל] לְדָרוֹמָא׃

(י) וַהֲוָה כַּפְנָא בְּאַרְעָא וּנְחַת אַבְרָם לְמִצְרַיִם לְאִתּוֹתָבָא תַּמָּן אֲרֵי תְּקֵיף [נ"א: תַקִּיף] כַּפְנָא בְּאַרְעָא׃

(יא) וַהֲוָה כַּד קְרִיב לְמֵיעַל לְמִצְרָיִם וַאֲמַר לְשָׂרַי אִתְּתֵיהּ הָא כְּעַן יָדַעְנָא אֲרֵי אִתְּתָא שַׁפִּירַת חֵיזוּ אָתְּ׃

(יב) וִיהֵי אֲרֵי יִחְזוֹן [נ"א: יֶחֱזוֹן] יָתִיךְ מִצְרָאֵי וְיֵימְרוּן אִתְּתֵיהּ דָּא וְיִקְטְלוּן יָתִי וְיָתִיךְ יְקַיְּמוּן׃

(יג) אִמְרִי כְּעַן דְּאַחַת [נ"א: אֲחָתִי] אָתְּ בְּדִיל דְּיִיטַב לִי בְּדִילִיךְ וְתִתְקַיַּם נַפְשִׁי בְּפִתְגָמָיְכִי׃

(יד) וַהֲוָה כַד עַל [נ"א: עָאֵל] אַבְרָם לְמִצְרָיִם וַחֲזוֹ מִצְרָאֵי יַת אִתְּתָא אֲרֵי שַׁפִּירָא הִיא לַחֲדָא׃

(טו) וַחֲזוֹ יָתָהּ רַבְרְבֵי פַרְעֹה וְשַׁבַּחוּ יָתָהּ לְפַרְעֹה וְאִדְּבַרַת [נ"א: וְאִדַבָּרַת] אִתְּתָא לְבֵית פַּרְעֹה׃

(טז) וּלְאַבְרָם אוֹטֵיב בְּדִילַהּ וַהֲווֹ לֵיהּ עָאן [נ"א: עָאָן] וְתוֹרִין וַחֲמָרִין וְעַבְדִּין וְאַמְהָן וְאַתְנָן וְגַמְלִין׃

(יז) וְאַיְתִי [נ"א: וְאַיְתֵי] יְיָ עַל פַּרְעֹה מַכְתָּשִׁין רַבְרְבִין וְעַל אֱנַשׁ בֵּיתֵיהּ עַל עֵיסַק שָׂרַי אִתַּת אַבְרָם׃

(יח) וּקְרָא פַרְעֹה לְאַבְרָם וַאֲמַר מַא דָּא עֲבַדְתְּ לִי לְמָא לָא חַוִּית [נ"א: חַוִּיתָא] לִי אֲרֵי אִתְּתָךְ הִיא׃

(יט) לְמָא אֲמַרְתְּ אֲחַת [נ"א: אֲחָתִי] הִיא וּדְבַרִית [נ"א: וְדַבָּרִית] יָתָהּ לִי לְאִתּוּ וּכְעַן הָא אִתְּתָךְ דְּבַר וְאִיזֵיל [נ"א: וְאִזִיל]׃

(כ) וּפַקֵּיד עֲלוֹהִי פַּרְעֹה גַּבְרִין [נ"א: גּוּבְרִין] וְאַלְוִיאוּ יָתֵיהּ וְיַת אִתְּתֵיהּ וְיַת כָּל דְּלֵיהּ [נ"א: דִּילֵיהּ]׃

פרק יג

(א) וּסְלֵיק [נ"א: וּסְלִיק] אַבְרָם מִמִּצְרַיִם הוּא וְאִתְּתֵיהּ וְכָל דְּלֵיהּ [נ"א: דִּי לֵיהּ] וְלוֹט עִמֵּיהּ לְדָרוֹמָא׃

(ב) וְאַבְרָם תַּקִּיף לַחֲדָא בִּבְעִירָא בְּכַסְפָּא וּבְדַהֲבָא׃

(ג) וַאֲזַל לְמַטְּלָנוֹהִי מִדָּרוֹמָא וְעַד בֵּית אֵל עַד אַתְרָא דְּפַרְסֵיהּ תַּמָּן לְמַשְׁכְּנֵיהּ בְּקַדְמֵיתָא [נ"א: בְּקָדָמֵיתָא, וכן בהמשך] בֵּין בֵּית אֵל וּבֵין עָי׃

(ד) לְאָתַר מַדְבְּחָא דְּעָבַד [נ"א: דִּי עֲבַד] תַּמָּן בְּקַדְמֵיתָא וְצַלִּי תַּמָּן אַבְרָם בִּשְׁמָא דַּייָ׃

(ה) וְאַף לְלוֹט דְּאָזֵיל [נ"א: דַּאֲזִיל] עִם אַבְרָם הֲווֹ עָן [נ"א: הֲוָה עָאן] וְתוֹרִין וּמַשְׁכְּנִין׃

(ו) וְלָא סוֹבַרַת יַתְהוֹן אַרְעָא לְמִתַּב כַּחֲדָא אֲרֵי הֲוָה קִנְיָנְהוֹן סַגִּי וְלָא יְכִילוּ לְמִתַּב כַּחֲדָא׃

(ז) וַהֲוַת מַצוּתָא בֵּין רָעַן בְּעִירֵיהּ דְּאַבְרָם וּבֵין רָעַן בְּעִירֵיהּ דְּלוֹט וּכְנַעֲנָאָה וּפְרִיזָאָה בְּכֵן יָתֵיב בְּאַרְעָא׃

(ח) וַאֲמַר אַבְרָם לְלוֹט לָא כְעַן תְּהֵי מַצוּתָא בֵּינִי [נ"א: בֵּינָא] וּבֵינָךְ וּבֵין רָעֲוָתִי וּבֵין רָעֲוָתָךְ אֲרֵי גַּבְרִין אַחִין אֲנָחְנָא׃

(ט) הֲלָא כָל אַרְעָא קֳדָמָךְ אִתְפָּרַשׁ [נ"א: אִתְפְּרַשׁ] כְּעַן מִלְּוָתִי אִם אַתְּ לְצִפּוּנָא אֲנָא לְדָרוֹמָא וְאִם אַתְּ לְדָרוֹמָא אֲנא לְצִפּוּנָא׃

(י) וּזְקַף לוֹט יַת עֵינוֹהִי וַחֲזָא יַת כָּל מֵישַׁר יַרְדְּנָא אֲרֵי כוּלֵּיהּ בֵּית שַׁקְיָא קֳדָם חַבָּלוּת [נ"א: דְּחַבֵּל] יְיָ יַת סְדוֹם וְיַת עֲמוֹרָה כְּגִנְּתָא דַּייָ כְּאַרְעָא דְּמִצְרַיִם מָטֵי [לְ]צוֹעַר׃

(יא) וּבְחַר לֵיהּ לוֹט יַת כָּל מֵישַׁר יַרְדְּנָא וּנְטַל לוֹט בְּקַדְמֵיתָא וְאִתְפָּרָשׁוּ גְּבַר מִלְּוַת אָחוּהִי׃

(יב) אַבְרָם יְתֵיב בְּאַרְעָא דִּכְנָעַן וְלוֹט יְתֵיב בְּקִרְוֵי מֵישְׁרָא וּפְרַס עַד סְדוֹם׃

(יג) וְאַנְשֵׁי סְדוֹם [נ"א: וֶאֱנָשִׁין דִּסְדוֹם] בִּישִׁין בְּמָמוֹנְהוֹן וְחַיָּבִין בִּגְוִיַּתְהוֹן קֳדָם יְיָ לַחֲדָא׃

(יד) וַייָ אֲמַר לְאַבְרָם בָּתַר דְּאִתְפָּרַשׁ לוֹט מֵעִמֵּיהּ [נ"א: מִנֵּיהּ] זְקוֹף כְּעַן עֵינָךְ וַחֲזִי [נ"א: וַחֲזֵי] מִן אַתְרָא דְּאַתְּ תַּמָּן לְצִפּוּנָא וּלְדָרוֹמָא וּלְמַדִּינְחָא וּלְמַעַרְבָא׃

(טו) אֲרֵי [יַת] כָּל אַרְעָא דְּאַתְּ חָזֵי לָךְ אִתְּנִינָּהּ וְלִבְנָךְ עַד עָלְמָא׃

(טז) וְאֵישַׁוֵּי [נ"א: וַאֲשַׁוִּי] יַת בְּנָךְ סַגִּיאִין כְּעַפְרָא דְּאַרְעָא כְּמָא דְּלֵית אִפְשַׁר לִגְבַר לְמִמְנֵי יַת עַפְרָא דְּאַרְעָא אַף בְּנָךְ לָא יִתְמְנוּן׃

(יז) קוּם הַלֵּיךְ [נ"א: הַלִּיךְ] בְּאַרְעָא לְאוּרְכָּהּ וּלְפוּתְיָהּ אֲרֵי לָךְ אִתְּנִינַּהּ׃

(יח) וּפְרַס אַבְרָם וַאֲתָא וִיתֵיב בְּמֵישְׁרֵי מַמְרֵא דִּבְחֶבְרוֹן וּבְנָא תַּמָּן מַדְבְּחָא קֳדָם יְיָ׃

ללא ניקוד

פרק יב

א ואמר יי לאברם אזיל לך מארעך ומילדותך ומבית אבוך לארעא די אחזינך:

ב ואעבדינך לעם סגי ואברכינך וארבי שמך ותהי מברך:

ג ואברך מברכך ומלטטך אילוט ויתברכון בדילך כל זרעית ארעא:

ד ואזל אברם כמה די מליל עמיה יי ואזל עמיה לוט ואברם בר שבעין וחמש שנין במפקיה מחרן:

ה ודבר אברם ית שרי אתתיה וית לוט בר אחוהי וית כל קנינהון די קנו וית נפשתא די שעבידו לאוריתא בחרן ונפקו למיזל לארעא דכנען ואתו לארעא דכנען:

ו ועבר אברם בארעא עד אתר דשכם עד מישר מרה וכנענאה בכן בארעא:

ז ואתגלי יי לאברם ואמר לבנך אתן ית ארעא בדא ובנא תמן מדבחא קדם יי דאתגלי ליה:

ח ואסתלק מתמן לטורא ממדנה לבית אל ופרסיה למשכניה בית אל ממערבא ועי ממדנחא ובנא תמן מדבחא קדם יי וצלי בשמא דיי:

ט ונטל אברם אזל ונטל לדרומא:

י והוה כפנא בארעא ונחת אברם למצרים ואתותבא תמן ארי תקיף כפנא בארעא:

יא והוה כד קריב למיעל למצרים ואמר לשרי אתתיה הא כען ידענא ארי אתתא שפירת חיזו את:

יב ויהי ארי יחזון יתיך מצראי ויימרון אתתיה דא ויקטלון יתי ויתיך יקימון:

יג אמרי כען אחתי את בדיל דייטב לי בדילך ותתקים נפשי בפתגמיכי:

יד והוה כד אעל אברם למצרים וחזו מצראי ית אתתא ארי שפירת היא לחדא:

טו וחזו יתה רברבי פרעה ושבחו יתה לפרעה ואדברת אתתא לבית פרעה:

טז ולאברם אוטיב בדילה והוו ליה עאן ותורין וחמרין ועבדין ואמהן ואתנן וגמלין:

יז ואיתי יי על פרעה מכתשין רברבין ועל אנש ביתיה על עיסק שרי אתת אברם:

יח וקרא פרעה לאברם ואמר מה דא עבדת לי למא לא חזיתא לי ארי אתתך היא:

יט למה אמרת אחתי היא ודברית יתה לי לאנתו וכען הא אתתך דבר ואזיל:

כ ופקיד עלוהי פרעה גוברין ואלויאו יתיה וית אתתיה וית כל די ליה:

פרק יג

א וסליק אברם ממצרים הוא ואתתיה וכל די ליה ולוט עמיה לדרומא:

ב ואברם תקיף לחדא בבעירא בכספא ובדהבא:

ג ואזל למטלנוהי מדרומא ועד בית אל עד אתרא דפרסיה תמן משכניה בקדמיתא בין בית אל ובין עי:

ד לאתר מדבחא די עבד תמן בקדמיתא וצלי תמן אברם בשמא דיי:

ה ואף ללוט דאזיל עם אברם הוה עאן ותורין ומשכנין:

ו ולא סובאת יתהון ארעא למתב כחדא ארי הוה קנינהון סגי ולא יכלו למתב כחדא:

ז והוה מצותא בין רען בעיריה דאברן ובין רען בעיריה דלוט וכנענאה ופריזאה בכן יתיב בארעא:

ח ואמר אברם ללוט לא כען תהי מצותא בינא ובינך ובין רעותי ובין רעותך ארי גברין אחין אנחנא:

ט הלא כל ארעא קדמך אתפרש כען מלותי אם את לצפונא אנא לדרומא ואם את לדרומא אנא לצפונא:

י וזקף לוט ית עינוהי וחזא ית כל מישר ירדנא ארי כוליה בית שקיא קדם דחבל יי ית סדום וית עמורא כגנתא דיי בארעא דמצרים מטי לצוער:

יא ובחר ליה לוט ית כל מישר ירדנא ונטל לוט בקדמיתא ואתפרשו גבר מלות אחוהי:

יב אברם יתיב בארעא דכנען ולוט יתיב בקרוי מישרא ופרס עד סדום:

יג ואנשין דסדום בישין בממונהון וחיבין בגויתהון קדם יי לחדא:

יד ויי אמר לאברם בתר דאתפריש לוט מניה דקוף כען עיניך וחזי מן אתרא דאת תמן לצפונא ולדרומא ולמדינחא ולמערבא:

טו ארי ית כל ארעא די את חזי לך אתנינה ולבנך עד עלמא:

טז ואשוי ית בנך סגיאין כעפרא דארעא כמא דלית אפשר לגבר לממני ית עפרא דארעא אף בנך לא יתמנון:

יז קום הליך בארעא לאורכה ולפותיה ארי לך אתנינה:

יח ופרס אברם ואתא ויתיב במישרי ממרא די בחברון ובנא תמן מדבחא קדם יי:

פרק יד

א והוה ביומי אמרפל מלכא דבבל אריוך מלכא דאלסר כדרלעמר מלכא דעילם ותדעל מלכא דעממי:

ב עבדו קרבא עם ברע מלכא דסדום ועם ברשע מלכא דעמורה שנאב מלכא דאדמה ושמאבר מלכא דצבוים ומלכא דבלע היא צער:

ג כל אלין אתכנשו למישר חקליא הוא אתר ימא דמלחא:

ד תרתי עסרי שנין פלחו ית כדרלעמר ותלת עסרי שנין מרדו:

ה ובארבע עסרי שנין אתא כדרלעמר ומלכיא דעמיה ומחו ית גיבריא די בעשתרות קרנים וית תקיפיא דבהמתא וית אימתני דבשוה קריתים:

ו וית חוראי די בטורהון [נ"א: די בטוריא] דשעיר עד מישר פארן דסמיך על מדברא:

ז ותבו ואתו למישר פילוג דינא היא רקם ומחו ית כל חקל עמלקאה ואף ית אמוראה דיתיב בעין גדי:

ח ונפק מלכא דסדום ומלכא דעמורה ומלכא דאדמה ומלכא דצבוים ומלכא דבלע היא צוער וסדרו עמהון קרבא במישר חקליא:

ט עם כדרלעמר מלכא דעילם ותדעל מלכא דעממין ואמרפל מלכא דבבל ואריוך מלכא דאלסר ארבעה מלכין לקביל חמשא:

י ומישר חקליא בירין בירין מסקן חימרא וערקו מלכא דסדום ועמורה ונפלו תמן ודאשתארו לטורא ערקו:

יא ושבו ית כל קנינא דסדום ועמורה וית כל מיכלהון ואזלו:

יב ושבו ית לוט וית קניניה בר אחוהי דאברם ואזלו והוא יתב בסדום:

יג ואתא משיזבא וחוי לאברם עבראה והוא שרי במישרי ממרא אמוראה אחוהי דאשכול ואחוהי דענר ואנון אנשי קימיה דאברם:

יד ושמע אברם ארי אשתבי אחוהי וזריז ית עולימוהי ילידי ביתיה תלת מאה ותמני עסר ורדף עד דן:

טו ואתפליג עליהון ליליא הוא ועבדוהי ומחונון ורדפינון עד חובה די מציפונא לדמשק:

טז ואתיב ית כל קנינא ואף ית לוט (נ"א: בר) אחוהי וקניניה אתיב ואף ית נשיא וית עמא:

יז ונפק מלכא דסדום לקדמותיה בתר דתב מלממחי ית כדרלעמר וית מלכיא די עמיה למישר מפנא הוא אתר בית ריסא דמלכא:

יח ומלכי צדק מלכא דירושלם אפיק לחם וחמר והוא משמש קדם אל עלאה:

יט וברכיה ואמר בריך אברם לאל עלאה דקניניה שמיא וארעא:

כ ובריך אל עלאה דמסר סנאך בידך ויהב ליה חד מן עסרא מכולא:

כא ואמר מלכא דסדום לאברם הב לי נפשתא וקנינא סב לך:

כב ואמר אברם למלכא דסדום ארימית ידי בצלו קדם יי אל עלאה דקניניה שמיא וארעא:

כג אם מחוטא ועד ערקת מסאנא ואם אסב מכל די לך ולא תימר אנא אעתרית ית אברם:

כד לחוד [נ"א: בר] מדאכלו עולימיא וחולק גובריא די אזלו עמי ענר אשכול וממרא אינון יקבלון חולקהון:

פרק טו

א בתר פתגמיא האילין הוה פתגמא דיי עם אברם בנבואה למימר לא תדחל אברם מימרי תקוף לך אגרך סגי לחדא:

ב ואמר אברם יי אלוהים מא תיתין לי ואנא אזיל דלא ולד ובר פרנסא הדין דבביתי הוא דמשקאה אליעזר:

ג ואמר אברם הא לי לא יהבת ולד והא בר ביתי ירית יתי:

ד והא פתגמא דיי עימיה למימר לא יירתינך דין אלהין בר דתוליד הוא יירתינך:

ה ואפיק יתיה לברא ואמר אסתכי כען לשמיא ומני כוכביא אם תיכול לממני יתהון ואמר ליה כדין יהון בנך:

ו והימין במימרא דיי וחשבה ליה לזכו:

ז ואמר ליה אנא יי דאפיקתך מאור דכשדאי למיתן לך ית ארעא הדא למירתה:

ח ואמר יי אלוהים במא אדע ארי אירתינה:

ט ואמר ליה קריב קדמי עגלין תלתא ועיזין תלתא ודכרין תלתא ושפנינא ובר יונה:

י וקריב קדמוהי ית כל אילין ופליג יתהון בשווי ויהב פלגיא פלג לקביל חבריה וית עופא לא פליג:

יא ונחת עופא על פלגיא ואפרח יתהון אברם:

יב והוה שמשא למיעל ושינתא נפלת על אברם והא אימה קבל סגי נפלת עלוהי:

יג ואמר לאברם מידע תידע ארי דיירין יהון בנך בארע לא דילהון ויפלחון בהון ויענון יתהון ארבע מאה שנין:

יד ואף ית עמא דיפלחון בהון דאין אנא ובתר כן יפקון בקניינא סגי:

טו ואת תתכניש לוות אבהתך בשלם תתקבר בסיבו טבא:

טז ודרא רביעאה יתובון הלכא ארי לא שלים חובא דאמוראה עד כען:

יז והוה שמשא עאלת וקבלא הוה והא תנור דתנן ובעור דאישא עדא בין פלגיא האילין:

יח ביומא ההוא גזר יי עם אברם קיים למימר לבנך יהבית ית ארעא הדא מנהרא דמצרים עד נהרא רבא נהרא פרת:

יט ית שלמאי וית קניזאי וית קדמונאי:

כ וית חיתאי וית פריזאי וית גיבריא:

כא וית אמוראי וית כנענאי וית גרגישאי וית יבוסאי:

פרק טז

א ושרי אתת אברם לא ילידת ליה ולה אמתא מצריתא ושמה הגר:

ב ואמרת שרי לאברם הא כען מעני יי מלמילד עוול כען לות אמתי מאים אתבני מנה וקביל אברם למימר שרי:

ג ודברת שרי אתת אברם ית הגר מצריתא אמתה מסוף עשר שנין למתב אברם בארעא דכנען ויהבת יתה לאברם בעלה לה לאנתו:

ד ועל לות הגר ועדיאת וחזת ארי עדיאת וקלת רבנתה בעינהה:

ה ואמרת שרי לאברם דין לי עלך אנא יהבית אמתי לך וחזת ארי עדיאת וקלית בעינהה ידין יי ביני ובינך:

ו ואמר אברם לשרי הא אמתיך בידיך עבידי לה כדתקין בעיניכי ועניתה שרי וערקת מקדמהה:

ז ואשכחה מלאכא דיי על עינא בארחא דחגרא:

ח ואמר הגר אמתא דשרי מנן את ולאן את אזלא ואמרת מן קדם שרי רבנתי אנא ערקא (נ"י ערקת):

ט ואמר לה מלאכא דיי תובי לות רבונתיך ואשתעבדי תחות ידהא:

י ואמר לה מלאכא דיי אסגאה אסגי ית בניכי ולא יתמנון מסגי:

יא ואמר לה מלאכא דיי הא את מעדיא ותלדין בר ותקרין שמה ישמערל ארי קביל יי צלותיך:

יב והוא יהא מרוד באנשא הוא יהא צריך לכלא וידא דבני אנשא יהון צריכין לה ועל אפי כל אחוהי ישרי:

יג וצליאת בשמא דיי דמתמלל עמה אמרת את הוא אלהא דחזי כלא ארי אמרת הברם הכא (נ"י האף אנא) שרתי חזיא בתר דאתגלי לי:

יד על כן קרא לבארא בארא דמלאך קימא אתחזי עלה הא היא בין רקם ובין חגרא:

טו וילידת הגר לאברם בר וקרא אברם ששום ברה דילידת הגר ישמעאל:

טז ואברם בר תמנן ושית שנין כד ילידת הגר ית ישמעאל לאברם:

פרק יז

א והוה אברם בר תשעין ותשע שנין ואתגלי יי לאברם ואמר ליה אנא אל שדי פלח קדמי והוי שלים:

ב ואתן קימי בין מימרי ובינך ואסגי יתל לחדא לחדא:

ג ונפל אברם על אפוהי ומליל עמיה יי למימר:

ד אנא הא גזר קימי עמך ותהי לאב סגי עממין:

ה ולא יתקרי עוד ית שמך אברם ויהי שמך אברהם ארי לאב סגי עממין יהבתיך:

ו ואפיש יתך לחדא לחדא ואתנינך לכנשין ומלכין דשליטין בעממיא מנך יפקון:

ז ואקים ית קימי בין מימרי ובינך ובין בנך בתרך לדריהון לקים עלם למהוי לך לאלהא ולבנך בתרך:

ח ואתן לך ולבנך בתרך ית ארע תותבותך ית כל ארעא דכנען לאחסנת עלם ואהוי להון לאלהא:

ט ואמר יי לאברהם ואת ית קימי תטר את ובנך בתרך לדריהון:

י דין קימי די תטרון בין מימרי וביניכון ובין בנך בתרך למגזר לכון כל דכורא:

יא ותגזרון ית בשרא דעורלתכון ותהי לאת קים בין מימרי וביניכון:

יב ובר תמניא יומין יתגזר לכון כל דכורא לדריכון יליד ביתא וזבין כספא מכל בר עממין די לא מבנך הוא:

יג אתגזרא יתגזרון יליד ביתך וזבין כספך ויהי קימי בבשריכון לקים עלם:

יד וערל דכורא די לא יתגזר ית בשרא דעורלתיה וישתיצי אנשא ההוא מעמיה ית קימי אשני:

טו ואמר יי לאברהם שרי אתתך לא תקרי ית שמה שרי ארי שרה שמה:

טז ואברך יתה ואף אתן מנה לך בר ואברכינה ותהי לכנשין ומלכין דשליטין בעממיא מנה יהון:

יז ונפל אברהם על אפוהי וחדי ואמר בלביה הלבר מאה שנין יהי ולד ואם שרה הבת תשעין שנין תליד:

יח ואמר אברהם קדם יי לוי ישמעל יתקים קדמך:

יט ואמר יי בקושטא שרה אתתך תליד לך בר ותקרי ית שמיה יצחק ואקים ית קימי עמיה לקים עלם לבנוהי בתרוהי:

כ ועל ישמעאל קבלית צלותך הר ברכת יתיה ואפישית יתיה ואסגית יתיה לחדא לחדא תרי עשר רברבין יוליד ואתניניה לעם סגי:

כא וית קימי אקים עם יצחק די תליד לך שרה לזמנא הדין בשתא אוחרנתא:

כב ושיצי למללא עמיה ואסתלק יקרא דיי מעלווהי דאברהם:

כג ודבר אברהם ית ישמעאל בריה ואית כל ילידי ביתיה וית כל זביני כספיה כל דכורא באנשי בית אברהם וגזר ית בשרא דעורלתהון בכרן יומא הדין כמא די מליל עמיה יי:

כד ואברהם בר תשעין ותשע שנין כד גזר בשרא דעורלתיה:

כה וישמעאל בריה בא תלת עשרי שנין כד גזר ית בשרא דעורלתיה:

כו בכרן יומא הדין אתגזר אברהם וישמעאל בריה:

כז וכל אנשי ביתיה ילידי ביתא וזביני כספא מן בני עממיא גזרו עמיה: