מ"ג בראשית יד ג


<< · מ"ג בראשית · יד · ג · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כל אלה חברו אל עמק השדים הוא ים המלח

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כָּל אֵלֶּה חָבְרוּ אֶל עֵמֶק הַשִּׂדִּים הוּא יָם הַמֶּלַח.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כׇּל־אֵ֙לֶּה֙ חָֽבְר֔וּ אֶל־עֵ֖מֶק הַשִּׂדִּ֑ים ה֖וּא יָ֥ם הַמֶּֽלַח׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
כָּל אִלֵּין אִתְכַּנַּשׁוּ לְמֵישַׁר חַקְלַיָּא הוּא אֲתַר יַמָּא דְּמִלְחָא׃
ירושלמי (יונתן):
כָּל אִלֵין אִתְחַבְּרוּ לְמֵישַׁר פַּרְדְסַיָא הוּא אָתַר דְמַסִיק פְּרַקְטוּנִין דְמַיִין וְשַׁדִי לְהוֹן לְיַמָא דְמִלְחָא:
ירושלמי (קטעים):
כָּל אִלֵין אִתְחַבְּרוּ לְמֵישַׁר פַּרְדְסַיָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עמק השדים" - כך שמו על שם שהיו בו שדות הרבה ומדרשי אגדה יש הרבה

"הוא ים המלח" - לאחר זמן נמשך הים לתוכו ונעשה ים המלח ומ"א אומר שנתבקעו הצורים סביבותיו ונמשכו יאורים לתוכו 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

עֵמֶק הַשִּׂדִּים – כָּךְ שְׁמוֹ, עַל שֵׁם שֶהָיוּ בוֹ שָׂדוֹת הַרְבֵּה (כתרגומו "מֵישַׁר חַקְלַיָּא").
הוּא יָם הַמֶּלַח – לְאַחַר זְמַן נִמְשַׁךְ הַיָּם לְתוֹכוֹ וְנַעֲשָׂה יָם הַמֶּלַח. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה אוֹמֵר שֶׁנִּתְבַּקְּעוּ הַצּוּרִים סְבִיבוֹתָיו, וְנִמְשְׁכוּ יְאוֹרִים לְתוֹכוֹ (בראשית רבה מב,ה).

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

כל אלה חברו — מהבניין הקל:

השדים — כמו "ושדת אותם בשיד" (דברים כז ב, "ותשם בסד רגלי" (איוב יג כז), כמו 'פת' – 'פתים':

ועמק מושך עצמו ואחר עמו, כמו "אל באפך תוכיחני" (תהלים ו ב). וכן הוא, עמק ים המלח:

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"כל אלה" אמרפל ושתי הכתות שנלחמו. "חברו אל עמק השדים. "ועשו פשרה ומאז הה' מלכים הנלחצים במלחמה. עבדו את כדרלעומר. מפשרה שנעשו שם י"ב שנה ואח"כ מרדו:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ג)" כל אלה חברו". ואז נתחברו כולם ועשו שלום ביניהם, והיה ההתחברות על אופן שחמשה מלכים המנוצחים יעבדו את כדרלעומר, כי הארצות האלה נפלו לחלקו, וספר שהמקום ששם חברו לעשות שלום היה בעמק השדים, שמשם חפרו סיד לבנין, ועתה הוא ים המלח, כמ"ש למעלה (י"ג י') שים המלח נתחדש אחרי שחת אלהים את ערי הככר ותחלה היה שם עמק השדים ואין בו מים:  

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ג) כי גם שתראה סדר הענין הפך זה, הנה דע לך כי "כל אלה חברו אל עמק השדים" וכו', כי מה שחברו כל ארבעה מלכים אלה לא היה רק לבא "אל עמק השדים" שלפני סדום, שהוא למען יצא מלך סדום וחבריו אליהם. שאם לא כן מי נתן את אמרפל הגדול מכל מלכי הזמן, וגם אריוך הגדול מכדרלעומר, יצאו אחריו לריב ריבו.

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

כל אלה חברו אל עמק השדים. שלש שמות נקראו לו: עמק השדים; עמק שוה; עמק סוכות. עמק השדים, שהיה מגדל סדנים. דבר אחר: שהוא עשוי שדים, שהוא מניק את בניו כשדים. עמק שוה, ששם הושוו כל האומות, וקצצו לו ארזים ועשו לו בימה והושיבוהו למעלה, והיו מקלסין אותו ואמרו: "שמענו אדוני נשיא אלהים אתה בתוכנו". אמרו לו: מלך אתה עלינו, נשיא אתה עלינו, אלהים אתה עלינו! אמר להם: אל יחסר העולם מלכו, אל יחסר העולם אלוהו. עמק סוכות, שהיה מסוכך באילנות, גפן ותאנה ורמון, אגוז ושקד, תפוח ופרסק.

הוא ים המלח. לא היה שם ים, אלא צנורות[1] היאור נתבקעו ונעשו ים; הדא הוא דכתיב: "בצורות יאורים בקע".

<< · מ"ג בראשית · יד · ג · >>


  1. ^ נ"א: צורות