מ"ג בראשית יד כג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִם־מִחוּט֙ וְעַ֣ד שְׂרֽוֹךְ־נַ֔עַל וְאִם־אֶקַּ֖ח מִכׇּל־אֲשֶׁר־לָ֑ךְ וְלֹ֣א תֹאמַ֔ר אֲנִ֖י הֶעֱשַׁ֥רְתִּי אֶת־אַבְרָֽם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אִם מִחוּטָא וְעַד עַרְקַת מְסָנָא וְאִם אֶסַּב מִכָּל דְּלָךְ וְלָא תֵּימַר אֲנָא עַתַּרִית יָת אַבְרָם׃
ירושלמי (יונתן):
אִין מִן חוּטָא וְעַד סַנְדְלַת רְצוּעָה אִין אֶסַב מִכָּל דִי לָךְ וְלָא תְהֵי מִתְרַבְרַב לְמֵימָר אֲנָא אַעֲתָרִית מִן דִידִי יַת אַבְרָם:
ירושלמי (קטעים):
אִם מֵחוּטָא וְעַד רְצוּעָה דְסַנְדְלָא אִם אֶסַב מִכָּל דִילָךְ וְלָא תֶהֱוֵי מִתְרַבְרַב וַאֲמַר אֲנָא עֲתָרִית יַת אַבְרָם:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אם מחוט ועד שרוך נעל" - אעכב לעצמי מן השבי

"ואם אקח מכל אשר לך" - וא"ת לתת לי שכר מבית גנזיך לא אקח

"ולא תאמר וגו'" - שהקב"ה הבטיחני לעשרני שנאמר ואברכך וגו'

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל – אֲעַכֵּב לְעַצְמִי מִן הַשֶּׁבִי.
וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ – וְאִם תֹּאמַר לָתֵת לִי שָׂכָר מִבֵּית גְּנָזֶיךָ לֹא אֶקָּח.
וְלֹא תֹאמַר... – שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִבְטִיחַנִי לְעַשְּׁרֵנִי, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל יב,ב): "וַאֲבָרֶכְךָ...".

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

אם מחוט — שממנו תופרין כל בגד.

שרוך — העור הקושר הנעל:

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


אם מחוט ועד שרוך נעל. הראה בזה אברהם כח נדיבתו שלא רצה ליהנות משלל המלכים ואפילו הדברים שאין להם דמים ונשבע בזה ואמר הרימותי ידי והוא לשון שבועה כלשון (במדבר י"ד) נשאתי את ידי, ואמר הרימותי ידי אל ה' להיות הקדש הכל לפניו ואם אקח מכל אשר לך, ומפני זה אמר הרימותי ידי ולא אמר נשאתי, לפי שההקדש נקרא תרומת יד כענין שכתוב (שמות ל"ד) תרומת כסף ונחשת:

והגאון רבי סעדיה כתב אם מחוט ועד שרוך נעל הזכיר הכתוב הצומח והחי והדומם שהם הקנינים כולם שהם ברשות המדבר אם מחוט זה הצומח וכולל התבואה והפירות, ועד שרוך נעל זה החי וכולל הבהמות והעופות, ואם אקח זה הדומם וכולל הכסף והזהב ואבנים טובות ומרגליות, ולכך הוסיף ואמר ואם אקח מכל אשר לך וגו':

ובמדרש אם מחוט ועד שרוך נעל, אמר לו הקב"ה לאברהם אתה אמרת אם מחוט חייך שאני נותן לבניך מצות ציצית שנקרא חוט שנאמר (במדבר ח') ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת ומתרגמינן חוטא דתכלתא, וטהר את בניך במזבח שהיה מוקף בחוט הסקרא, אתה אמרת ועד שרוך נעל חייך שאני נותן לבניך מצות רצועה של תפילין ומצות אכילת הפסח שכתוב בו (שמות י"ב) ונעליכם ומצות יבמה שכתוב בה (דברים כ"ה) וחלצה נעלו, וכן בלשון נעל אני עתיד ליפרע מעשו שנאמר (תהלים ס') על אדום אשליך נעלי וכן בלשון נעל אני משבח את בניך שנאמר (שה"ש ז') מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב:

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אם מחוט ועד שרוך נעל" כל אם שבמקרא כשלא יבא אחריו פועל תנאי יהיה במקום מלת שלא אמר א"כ הרימותי ידי שלא מחוט ועד שרוך נעל אוכל ליתן לך שאין בידי כלום ושלא אקח מכל אשר לך. וכן אם יראו את הארץ שלא יראו. אם אתם תבאו שלא תבאו. חי ה' אם יומת שלא יומת. חי ה' אשר עמדתי לפניו אם אקח שלא אקח וזולתם רבים:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)



(כב - כג) "ויאמר אברם". כבר בארתי זאת באה"ש דרוש א', כי השלם כשיגיע לידו מעשה גדולה ופעולה טובה ראוי להתהלל, תהיה הפעולה הזאת בעצמה יקרה בעיניו מכל הון יקר ולא יצוייר כלל שיעשה המעשה ההוא בעבור שכר או ריוח, כי הפעולה בעצמה גדולה מכל שכר וריוח, ואחר שכל מגמת פני אברהם ומסעיו היה כדי לקרוא בשם ה' ולפרסם אמונתו והשגחתו לכל באי עולם. וע"י נצוח המלכים הכירו כל באי עולם שה' אל עליון ושהוא משגיח על יראיו ומפליא עמהם פלאות, א"כ זה השכר היותר גדול בעיניו, ולא יצוייר שיקבל עם זה עוד שכר אחר, וז"ש הלא "הרמותי ידי" זאת הנוצחת "אל ה' אל עליון", שעי"ז נודע שהוא אל עליון ושהוא קונה שמים וארץ וזה השכר היותר גדול אצלי, וא"כ "אם מחוט ועד שרוך נעל, וכל מה שאקח ידמה שאקח מאשר לך", כי כבר קבלתי שכרי די והותר. אולם לפי דרכנו עתה, הנה אברהם ראה ויוכח כי לא ידיו עשו את החיל הזה, ולא בכח ידו ובגבורתו נצח ארבעה מלכים אדירים כאלה, רק ה' הוא היה הלוחם והמנצח ואיך יקח מן השלל מאומה, שהגם שמן הדין השלל מגיע להמנצח את המלחמה, אבל הוא לא נצח ולא עשה מאומה, רק ה' לחם ונצח, וז"ש "הרימותי ידי". ר"ל ידי זאת הלוחמת והנוצחת הרימותי אל ה' שהוא נצח ולחם בידי, וידי לא היתה רק כחרב ביד ה' שהוא אל עליון וקונה שמים, וא"כ אחר שאני לא לחמתי ולא עשיתי מאומה, "אם [אקח] מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח", ר"ל כל מה שאקח הלא אקח "מכל אשר לך" כי אין השלל שלי, "ולא תאמר אני העשרתי את אברם", פעל תאמר הוא נסתר לנקבה, ומוסב על היד שאמר הרימותי ידי [כי יד בא בלשון נקבה תמיד], אמר אם אקח מהשלל דבר כאלו ידי נצחה ועשתה חיל, אז תאמר ידי אלי לאמר אני העשרתי את אברם כמ"ש ואמרת בלבך כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל, ואיך תאמר ידי שהיא העשירה אותי אם ה' פעל כל זאת ולא ידי יד כהה:


 

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ולא תאמר אני וגו'. וקשה איך יוצדק לומר שהוא העשיר וכו' והלא האדון ה' צבאות הוא מגן צריו:


אכן לפי מה שפירשנו בדברי מלך סדום כי חושב שהנכסים אליו נוגעים אלא שמתרצה לתת לו הרכוש כאומרו והרכוש קח לך, לזה אמר שזה עושה לצד דעתו, שהוא חושב שהנכסים שלו, שלא ימלא פיו לומר אני העשרתי את אברם הרימותי וגו' אם וגו'. ובזה, לא תאמר אתה וגו' ולעולם כפי הדין נכסי הם אשר נתן לי אלהים ולזה נתתי מעשר מכל, וכמו שהוכחנו בפי' (פסוק כא) תן לי הנפש וגו'. ובזה ידויק אומרו ולא תאמר שהיה לו לומר ולא אתעשר משלך והבן:

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

אם מחוט ועד שרוך נעל. א"ל הקב"ה: אתה אמרת אם מחוט, חייך שאני נותן לבניך מצות ציצית, כמה דאת אמר: "על ציצית הכנף פתיל תכלת", ומתרגמינן "חוטא דתכלתא". אתה אמרת נעל, חייך שאני נותן לבניך מצות יבמה, כמה דאת אמר: "וחלצה נעלו". דבר אחר: אם מחוט, זה המשכן, שהיה מצויר בתכלת וארגמן ותולעת שני ובשש וכו'. ועד שרוך נעל, זה חוט הסיקרא, דתני וכו' תוגרו באמצע להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים. ועד שרוך נעל, אלו פעמי רגלים, כמה דאת אמר: "מה יפו פעמיך בנעלים":

דרש רבא: בשכר שאמר אברהם: אם מחוט ועד שרוך נעל, זכו בניו לשתי מצוות: חוט של תכלת ורצועה של תפילין. בשלמא רצועה של תפילין דכתיב: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך", ותניא, ר' אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש. אלא חוט של תכלת מאי היא? דתניא, היה ר' מאיר אומר: מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין? מפני שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד, שנאמר: "ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר", וכתיב: "כמראה אבן ספיר דמות כסא". אתה אמרת: אם מחוט, בו אני משבח בניך: "כחוט השני שפתותיך". אתה אמרת: עד שרוך נעל, בזכות כך אני פורע משונאיהם: "על אדום אשליך נעלי":