מ"ג בראשית יג יב
<< · מ"ג בראשית · יג · יב · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אברם ישב בארץ כנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַבְרָם יָשַׁב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וְלוֹט יָשַׁב בְּעָרֵי הַכִּכָּר וַיֶּאֱהַל עַד סְדֹם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַבְרָ֖ם יָשַׁ֣ב בְּאֶֽרֶץ־כְּנָ֑עַן וְל֗וֹט יָשַׁב֙ בְּעָרֵ֣י הַכִּכָּ֔ר וַיֶּאֱהַ֖ל עַד־סְדֹֽם׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אַבְרָם יְתֵיב בְּאַרְעָא דִּכְנָעַן וְלוֹט יְתֵיב בְּקִרְוֵי מֵישְׁרָא וּפְרַס עַד סְדוֹם׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אַבְרָם יָתֵיב בְּאַרְעָא דִכְנָעַן וְלוֹט יָתֵיב בְּקִרְוֵוי מֵישְׁרָא וּפְרַס לְמַשְׁכְּנֵיהּ עַד סְדוֹם: |
רש"י
מפרשי רש"י
[יג] נטע אוהלים וכו'. דאין לומר לעצמו ולבני ביתו, דהא בככר הירדן ישב (פסוק יא), ולא עד סדום, אלא לרועים ולמקניהו:
[יב] נסע מאצל אברהם וכו'. דאם לא כן הרי לא היה לוט במזרח שיאמר הכתוב שנסע "מקדם", ועל כרחך צריך אתה לומר מקדם דבר פלוני, ולפיכך צריך לפרש מפאת קדם של אברהם שנזכר בכתוב. אף על גב דודאי שיוכל האדם לומר שנסע ממזרח למערב, היינו כשבא להגיד לאיזה צד נסע אמר שהלך למערב או לדרום או לרוח זה, אבל כאן שלא אמר רק "ויסע לוט מקדם", והוי ליה לומר לאיזה רוח נסע, ולא הוי ליה למכתב שנסע מקדם, אלא שבא לומר שנסע מאצל אברהם והלך למערבו:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
בערי הככר פעם בזו ופעם בזו מפני כובד המקנה, וזה טעם ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן כי התנה עם אברהם שלא יבא בכל הככר:
ויאהל עד סדום. למדך הכתוב גנותו של לוט כי בחר חברת הרשעים ונטה אהלו עמהם ולפיכך סמך מיד ואנשי סדום, ולמדך הכתוב זכותו של אברהם שלא נפל גורלו במקום הרשע כי אם בארץ הקדושה:ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
<< · מ"ג בראשית · יג · יב · >>