מ"ג בראשית יג ט
<< · מ"ג בראשית · יג · ט · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הלא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֲלֹא כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי אִם הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה וְאִם הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֲלֹ֤א כׇל־הָאָ֙רֶץ֙ לְפָנֶ֔יךָ הִפָּ֥רֶד נָ֖א מֵעָלָ֑י אִם־הַשְּׂמֹ֣אל וְאֵימִ֔נָה וְאִם־הַיָּמִ֖ין וְאַשְׂמְאִֽילָה׃
תרגום
אונקלוס (תאג'): | הֲלָא כָל אַרְעָא קֳדָמָךְ אִתְפָּרַשׁ כְּעַן מִלְּוָתִי אִם אַתְּ לְצִפּוּנָא אֲנָא לְדָרוֹמָא וְאִם אַתְּ לְדָרוֹמָא וְאַצְפְּנָךְ׃ |
ירושלמי (יונתן): | הֲלָא כָל אַרְעָא קֳדָמָךְ אִתְפָּרַשׁ כְּדוּן מִינִי אִם אַנְתְּ לְצִיפוּנָא וַאֲנָא לְדָרוֹמָא אִם אַנְתְּ לְדָרוֹמָא וַאֲנָא לְצִיפּוּנָא: |
רש"י
"ואימנה" - אימין את עצמי כמו ואשמאילה אשמאיל את עצמי וא"ת היה לו לינקד ואיימינה כך מצינו במקום אחר (ש"ב יד) אם יש להימין ואין נקוד להיימין
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְאֵימִנָה – אַיְמִין אֶת עַצְמִי, כְּמוֹ "וְאַשְׂמְאִילָה" – אַשְׂמְאִיל אֶת עַצְמִי. וְאִם תֹּאמַר: הָיָה לוֹ לִנָּקֵד "וְאַיְמִינָה"? כָּךְ מָצִינוּ בְּמָקוֹם אַחֵר (שמ"ב יד,יט): "אִם אִשׁ לְהֵמִין", וְאֵין נָקוּד "לְהַיְמִין".
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ויש לתמוה איך אמר ואשמאילה את עצמי וכונתו של אברהם לילך בדרום, אבל באור
ואשמאילה הכונה בו ואשמאילה אותך כלומר ע"כ תצטרך שתלך לצפון, וכן שמעתי כי תרגום אונקלוס בנוסחאות מדוקדקות אם את לצפונא ואנא לדרומא ואם את לדרומא ואצפנך, כלומר בע״כ כי לא אתן לך רשות להתעכב בדרום מפני כובד המקנה אשר לי:ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
לפיכך "הפרד נא מעלי." הפרד אתה אל הצד אשר תבחר ואני אסע אל הפכו: " אם השמאל" אם תבחר לבקש מרעה אחד בצד שמאל:
" ואימינה" אני אבקשנו בצד ימין:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
ראינו במדת הכנסת אורחים שהיה לוט מכניס, גם שיראה שנפרד מהשאר. וזהו "אם השמאל" כו' לומר שלא יהיה הפירוד רק במקומות, "אם השמאל" כו':
(יא) והורה הכתוב כי גם שויסע לוט ואברם נשאר במקומו, לא נאמר שלוט נפרד בלבד, כי אם כאילו גם אברהם נפרד ויתרחק ממנו, וזהו "ויפרדו איש מעל אחיו", והוא כי בהפרד הטומאה מהקדושה, כפלים מתרחקת הקדושה ממנה. מעין מאמרם ז"ל (ירושלמי סוף ברכות) כי הפורש מן התורה גם היא פורשת ממנו, משל לשני אנשים אחד פורש למזרח ואחד למערב, שבמהלך יום אחד רחוקים זה מזה שני ימים, כן התורה אומרת אם יום תעזבני יומים אעזבך:
(יב) והודיענו התורה כי בהפרד לוט נדבק ברשעים כי "ויאהל עד סדום" (יג) "ואנשי סדום רעים" וכו', ואברם נדבק בו יתברך כי מיד נתראה אליו, (יד) "ויאמר ה' אל אברם אחרי הפרד לוט" ממנו:
עוד כיוון בשום לב למה לא נאמר לו שיעור ירושת הארץ, באמור אליו יתברך, כאשר ויעבור אברם בארץ ויאמר לזרעך אתן כו'. אך הוא כי עתה שאמר אברם ללוט אם השמאל ואימינה כו' שהיה נראה כחולק עמו בארץ, או שיש ללוט שייכות בירושתה, על כן אז בהפרד לוט מעמו אמר "שא נא עיניך" כו', כלומר "לך ולזרעך" בלבד ירושת הארץ אך לוט אין לו בה חלק, כי גם אשר הוא בחר לו לך הוא, וזהו אומרו "מן המקום אשר אתה שם" אשר משם אתה רואה את כל אשר בחר לו, כמפורש באומרו וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר כו'. ואמר "שא ", כלומר "נא" שנפרד לוט שאני מתראה לך ומדבר עמך, כי על ידי כך יש כח בעיניך לראות את כל גבולי הארץ ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה את הכל נתתי לך:
ולענין המשך הכתובים, ואשר הפסיק בין ענין הארץ באומרו ושמתי את זרעך כו'. וגם כפל באומרו אשר אם יוכל איש למנות וכו' כי הלא בכלל אומרו כעפר הארץ הוא שלא ימנה. והנה רבותינו ז"ל (בראשית רבה מא יב) בברכת העפר הזה אמרו שני הפכים, א. מה עפר ממלא כל העולם כך זרעך כו', ומה עפר דייש לכל באי עולם כך זרעך דייש למלכיות, ומה עפר אינו כלה כך זרעך כו'. ויתכן כי הכל בכתוב, ענין היותם דייש הוא באומרו "ושמתי את זרעך כעפר הארץ" שיהיו דייש ושלא יכלו. והיותם ריבוי נאמר באומרו "אשר אם יוכל איש" וכו':
ונבא אל הענין, בשום לב כי אתא לנחומי וצעורי קמצער ליה שיהיו דייש כו', וגם שירמוז שני הפכים. והוא שאפשר רצה הקב"ה מעתה להורות לו ענין המלכיות כסדרן בענין הארץ. והוא, כי עתידים בניו לנחול את הארץ, ואם יזכו יתמידו בה, ואם לאו יהיו דייש לגליות בחרבן ראשון ושני, ואחר כך יחזרו בזמן האחרון שאז ירשוה עם אברהם אביהם. וזהו אומרו "שא נא עיניך" כו' שיהיה נחלת יהושע, (טו) וזה ימשך לעולם אם יזכו וזהו אומרו "עד עולם". אך זה הוא על אפשרות הבחירה, אך הנה מה שאני צופה ומביט הוא כי תאבד ותעזב מהם, כי הנה (טז) "ושמתי את זרעך כעפר הארץ", דייש למלכיות בבל ומדי שהם סמוכים בחרבן ראשון, ובכלל הדבר הוא שלא יכלו ביניהם כעפר שמבלה את הכל. ואחרי כן תחזור עטרה ליושנה בבית שלישי. ואז "אשר אם יוכל איש למנות" כו' והוא הרבוי העצום אשר לא ימד ולא יספר, ואז ירושת הארץ לא בלבד ירשוה זרעו כי אם גם הוא עמהם, ועל זה נאמר לו (יז) "קום התהלך בארץ כו' כי לך אתננה", שיחזיק בה מעתה לקנותה גם לעצמו לעתיד לבא, וזהו אומרו "כי לך אתננה":
ואחר הודיע אלהים אותו ענין הגלות שיהיה דייש לעולם, ושלעתיד תחזור עטרה ליושנה ולא יאבדו בגליות, רצה הקב"ה להורות לו מעתה כי כן יהיה, כי הלא עין בעין יראה כי הוא ואליעזר יפילו ארבעה מלכים גדולים ועצומים, הנמשלים לארבע מלכיות העתידים עורר גלות זרעו - כאשר יבא בס"ד ממאמרם ז"ל (שם מב ז) ויהי בימי אמרפל מלך שנער זו בבל, אריוך מלך אלסר זו מדי כו' - למען על ידי כן יהיה נכון לבו בטוח, כי גם לזרעו יציל ה' מידם וירוממם לרשת ארץ, וזהו שסמך ויהי בימי
אמרפל מלך שנער אריוך מלך אלסר כו':ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
הלא כל הארץ לפניך הפרד. "הבדל" אין כתיב כאן אלא הפרד; כשם שפרדה זו אינה קולטת זרע, כך אי אפשר לאותו האיש להתערב בזרעו של אברהם.
אם השמאל ואימנה וגו'. א"ל?: אם את לשמאלה אנא לדרומה, ואם אנא לדרומה את לשמאלה; מן כל אתר אנא לדרומה. אמר ר' יוחנן, לשני בני אדם שהיה להם כוריים, א' של חטים ואחד של שעורים. אמר: אי חטייא דידי שערי דידך, אי שערי דידך חטייא דידי, מכל מקום חטייא דידי. "ואשמאלה" אין כתיב כאן אלא ואשמאילה; מן כל אתר אנא משמאל לההוא גברא.רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
ואימינה אימין את עצמי וכו'. שמעתי אומרים שלכך האריך רש"י כל כך שבא להוציא מפי' התרגום שפי' אם את לצפונא ואנא לדרומא דמשמע שירחיק עצמו ממנו לכך פי' אימין את עצמי ותמיד אהיה קרוב אליך. מהר"ר:
<< · מ"ג בראשית · יג · ט · >>