מ"ג בראשית יג טו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֧י אֶת־כׇּל־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה רֹאֶ֖ה לְךָ֣ אֶתְּנֶ֑נָּה וּֽלְזַרְעֲךָ֖ עַד־עוֹלָֽם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אֲרֵי יָת כָּל אַרְעָא דְּאַתְּ חָזֵי לָךְ אֶתְּנִנַּהּ וְלִבְנָךְ עַד עָלְמָא׃
ירושלמי (יונתן):
אֲרוּם יַת כָּל אַרְעָא דְאַנְתְּ חָמֵי לָךְ אֶתְּנִינָהּ וְלִבְנָךְ עַד עַלְמָא:

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

לך אתננה — בדיבור. וכן: "ונתן אותם על ראש השעיר" (ויקרא טז כא):

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)



(יד – טו) "וה' אמר אחרי הפרד לוט מעמו". שתחלה לא רצה שישתתף לוט במתנת הארץ עד שנפרד לוט, אמר לו, "שא נא עיניך", כי ממה שא"ל תחלה לזרעך אתן את הארץ הזאת, חשב שכוונתו רק על פלך זה, ולכן לא התהלך בארץ לכל צד, א"ל ה' "כי כל הארץ אשר אתה רואה" (ונתן כח בעיניו שיראה את כל הארץ) לך אתננה:


 

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

כי את כל הארץ וגו'. הנה ידוע כי שיעור חוש הראות הוא מוגבל באדם את אשר ישיג לאור השמש, וכאן עשה לו ה' נם שנתקרבו קצות הארץ וראה הכל ובאמצעות הדבר החזיק בכל הארץ כי אין לך חזקה גדולה מזו שיעתק צור ממקומו להתקרב לפני אדוני הארץ, ולא ירחיק דעתך דבר זה כי מצינו שקפצה הארץ לעבדו (ב"ר פנ"ט) וגם נקפלה תחת בניו (חולין צא):