מ"ג בראשית יז כז


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכל אנשי ביתו יליד בית ומקנת כסף מאת בן נכר נמלו אתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכָל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף מֵאֵת בֶּן נֵכָר נִמֹּלוּ אִתּוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְכׇל־אַנְשֵׁ֤י בֵיתוֹ֙ יְלִ֣יד בָּ֔יִת וּמִקְנַת־כֶּ֖סֶף מֵאֵ֣ת בֶּן־נֵכָ֑ר נִמֹּ֖לוּ אִתּֽוֹ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְכָל אֲנָשֵׁי בֵּיתֵיהּ יְלִידֵי בֵיתָא וּזְבִינֵי כַּסְפָּא מִן בְּנֵי עַמְמַיָּא אִתְגְּזַרוּ עִמֵּיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
וְכָל אִנְשֵׁי בֵיתֵהּ מַרְבְּיָינֵי בֵּיתָא וּזְבִינֵי כַּסְפָּא מִן בַּר עַמְמִין אִתְגְזָרוּ עִמֵיהּ:

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

נמולו אתו — מבניין נפעל מן נ.מ.ל, וכן "ונשלוח ספרים" (אסתר ג יג):

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(כד - כז) "ואברהם". הגם שהיה זקן בן צ"ט וישמעאל בן י"ג לא עכב ישמעאל בעדו הגם שכחו חזק ונמול עמו ביום ההוא, ויודיע שרק אברהם נמול מצד עצם המצוה כי הוא שנכרת עמו הברית, אבל "ישמעאל" "וכל אנשי ביתו" רק "נמולו אתו", שאם היו יוצאים מרשות אברהם לא היו חייבים במילה, וכן לא חל חיוב זה על זרעם:  

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

וכל אנשי ביתו יליד בית וגו'. תני: הולכין ליריד של גוים בחול המועד ולוקחין מהם בתים שדות וכרמים ועבדים ושפחות. ר' אמי בשם ריש לקיש אמר: לא סוף דבר עבדים מהולים הוא לוקח, אלא אפילו עבדים ערלים, מפני שהוא מכניסן תחת כנפי השכינה:

כל העבדים שנמולו עם אבינו אברהם לא נתקיימו לא הם ולא זרעם בישראל; ולמה מלן? בשביל טהרה, שלא יטמאו את אדוניהם במאכליהם ובמשתיהם: