פתיחת התפריט הראשי

מ"ג בראשית יב יג

מקראות גדולות בראשית


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אמרי נא אחתי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִמְרִי־נָ֖א אֲחֹ֣תִי אָ֑תְּ לְמַ֙עַן֙ יִֽיטַב־לִ֣י בַעֲבוּרֵ֔ךְ וְחָיְתָ֥ה נַפְשִׁ֖י בִּגְלָלֵֽךְ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אֵימַרִי כְעַן דַּאֲחָת אַתְּ בְּדִיל דְּיִיטַב לִי בְּדִילִיךְ וְתִתְקַיַּם נַפְשִׁי בְּפִתְגָמַכִי׃
ירושלמי (יונתן):
אִמְרִי בְּבָעוּ דַאֲחָתִי אַנְתְּ בְּגִין דְיֵיטִיב לִי בְּגִינָךְ וְתִתְקַיֵים נַפְשִׁי אַמְטוּלְתִּיךְ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"למען ייטב לי בעבורך" - יתנו לי מתנות

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

ובאה מלת אחותי את מלעיל, בעבור היות הטעם במלה שלאחריה באות הראשון, וכן "קרא לילה" (בראשית א ה), וזה משפט הלשון:

ודגשות תי"ו אַתְּ — בהתבלע הנו"ן, כי "אתה" מגזרת "אני":

בגללך ובעבורך לא יבואו כי אם בבי"ת, והשר המסיר הבי"ת הוא סר טעם:

וטעם ייטב לי — דורון ומנחה, וכן כתוב: "ולאברם היטיב בעבורה" (בראשית יב טז):

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

ראו רמב"ן על בראשית יב יא

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יג) "אמרי נא אחותי את למען ייטב לי", ר"ל שתאמר לכל האנשים שאת מבקשת להנשא לאיש רק באשר את אחותי וא"א שתנשא לאיש בלעדי רשות אחיה והסכמתו תודיע שכל מי שירצה לישא אותך צריך להיטיב לי בעבורך, פי' שצריך לתת לי מתנות במחיר מה שאתרצה שתנשא לו כמ"ש ומגדנות נתן לאחיה ולאמה, שכן הי' הנמוס שהבת היתומה עומדת ברשות אחיה, והיה דרכם לתת כסף וזהב לאבי הנערה או אחיה שימסור אותה לנשואין, ומלת בעבור מצאנו שפירושו כמו מחיר כמו בעבור תברכך נפשי, ויש הבדל בין "בעבור" ובין "בגלל". שבגלל מציין הסבה הקודמת, ר"ל אתה תהיה הסבה שתחיה נפשי, ובזה התחכם אברהם להמלט כי מי שירצה אותה לאשה יבקש בעדה מחיר גדול שאין בכח איש לתת לו. כי לא עלה על לבו שיבקש אותה המלך, ובזה ימלט את נפשו ואת נפשה:


 

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

אמרי נא אחותי את. שני בני אדם היו עיקר ועשו עצמן טפלה, אברהם וברק. ברק, "ותשלח ותקרא לברק בן אבינעם ויאמר אליה ברק אם תלכי עמי והלכתי". ר' יהודה אומר: אם תלכי עמי לקדש אלך עמך לחצור וכו'. ר' נחמיה אומר: אם תלכי עמי לשירה אלך עמך למלחמה. "ותאמר הלוך אלך עמך אפס כי לא תהיה תפארתך", א"ל: מה אתה סבור שתפארתה של שירה נמסרת לך לבדך? ונעשה טפלה, "ותשר דבורה וברק בן אבינעם". אברהם היה עיקר, "ויקח אברם את שרי אשתו", ועשה עצמו טפל, אמרי נא אחותי את, ונעשה טפל לה: "ולאברם היטיב בעבורה".