פתיחת התפריט הראשי

מ"ג בראשית יב ט

מקראות גדולות בראשית


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּסַּ֣ע אַבְרָ֔ם הָל֥וֹךְ וְנָס֖וֹעַ הַנֶּֽגְבָּה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּנְטַל אַבְרָם אָזֵיל וְנָטֵיל לְדָרוֹמָא׃
ירושלמי (יונתן):
וּנְטַל אַבְרָם אָזִיל וְנָטִיל לְדָרוֹמָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הלוך ונסוע" - לפרקים יושב כאן חדש או יותר ונוסע משם ונוטה אהלו במקום אחר וכל מסעיו הנגבה ללכת לדרומה של א"י והוא לצד ירושלים (פי' ירושלים היתה באמצע העולם וסוף ארץ ישראל כן פי' בישעי') שהיא בחלקו של יהודה שנטלו בדרומה של א"י הר המוריה שהיא נחלתו בב"ר

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

הנגבה — פאת דרום, ונקרא כן בלשון ארמית: "נגיבו מיא" (תרגום אונקלוס על בראשית ח, יג), כי צד דרום חם, ומרוב החום ייבש. וכן טעם "כי ארץ הנגב נתתני" (יהושע טו יט):

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הנגבה" - כתב רבינו שלמה ללכת לדרומה של ארץ ישראל והוא בחלק של בני יהודה שנטלו בדרומה של ארץ ישראל וכן לעתיד לבא בבניו שנאמר (שופטים א ב) יהודה יעלה בתחלה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ט) "ויסע" אחר שלמד שם ודרש לרבים נכחות צדק ואמונה, נסע למקומות אחרים לפרסם שם ה' בכל מקומות שעבר שם, והיה דרכו מצפון לדרום:


 

כלי יקר (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הלוך ונסוע הנגבה". אולי רצה להתחכם באלהיות, כי הרוצה שיחכים ידרים. (ב"ב כה:) אבל על העושר לא בקש, שהרי אמר אם אקח מחוט ועד שרוך נעל. ואותן מתנות שקיבל ע"י שרה היה מוכרח לקבלם כדי שלא יהרגוהו, שהרי כולם נתנו לו דרך חנופה אולי יתפתה ליתן לו את אחותו לאשה, ואילו לא היה מקבל היו חושבים שאין רצונו ליתנה להם והיו הורגים אותו, ומ"מ לא רצה ליהנות מן אותן מתנות ונתנם לבני הפלגשים, שנאמר (בראשית כה.ו) ולבני הפלגשים נתן אברהם מתנות. היינו אותן מתנות שכבר קבל מן המצריים נתנם לבני הפלגשים דהיינו בני קטורה והיא הגר המצרית כפירש"י, כי מן המצריים לקח המתנות והחזירם למתנתם ונתנם לבני הגר המצרית.

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה, מחקה והולך ומכוון כנגד בית המקדש:

<< · מ"ג בראשית · יב · ט · >>