מ"ג בראשית יג יג
<< · מ"ג בראשית · יג · יג · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַיהוָה מְאֹד.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאַנְשֵׁ֣י סְדֹ֔ם רָעִ֖ים וְחַטָּאִ֑ים לַיהֹוָ֖ה מְאֹֽד׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאַנְשֵׁי סְדוֹם בִּישִׁין בְּמָמוֹנְהוֹן וְחַיָּבִין בְּגִוְיָתְהוֹן קֳדָם יְיָ לַחְדָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאֵינָשִׁין דִסְדוֹם בִּישִׁין בְּמָמוֹנְהוֹן דֵין לְדֵין וְחַיָיבִין בְּגוּפְהוֹן בְּגִילוּי עֶרְיְיתָא וְשַׁדְיוּת אֲדַם זַכְּאַי וּפַלְחַן פּוּלְחָנָא נוּכְרָאָה וּמְרָדִין לִשְׁמָא דַיְיָ לַחֲדָא: |
רש"י
"רעים" - (סנהדרין קט) בגופם
"וחטאים" - בממונם
"לה' מאוד" - יודעים רבונם ומתכוונים למרוד בו
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רָעִים – בְּגוּפָם.
וְחַטָּאִים – בְּמָמוֹנָם.
לַה' מְאֹד – יוֹדְעִים רִבּוֹנָם וּמִתְכַּוְּנִים לִמְרוֹד בּוֹ (סנהדרין ק"ט ע"א).
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ואנשי סדום רעים. אלו לאלו. חטאים, בגילוי עריות. לה', בעבודה זרה. מאד, בשפיכות דמים:
אנשי סדום אין להם חלק לעולם הבא אבל עומדין בדין, שנאמר: רעים וחטאים; רעים בעולם הזה, וחטאים לעולם הבא. רבי נחמיה אומר: אלו ואלו אין עומדין בדין, שנאמר: "על כן לא יקומו רשעים במשפט", זה דור המבול; "וחטאים בעדת צדיקים", אלו אנשי סדום. א"ל: בעדת צדיקים אינן עומדין, אבל עומדין הן בעדת רשעים. ר' יהודה אומר: רעים בגופם וחטאים בממונם. רעים בגופם, דכתיב: "ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת"; חטאים בממונם, דכתיב: "והיה בך חטא". לה', זו ברכת השם. מאד, שמתכוונין וחוטאין. במתניתא תנא: רעים בממונן, דכתיב: "ורעה עינך באחיך האביון". חטאים בגופם, דכתיב: "וחטאתי לאלקים". לה', זו ברכת השם. מאד, זה שפיכות דמים, שנאמר: "וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד".
תנו רבנן: אנשי סדום לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע להן הקב"ה. כתיב: "ארץ ממנה יצא לחם מקום ספיר אבניה נתיב לא ידעו עיט". אמרו: וכי מאחר שממנה יצא לחם ועפרות זהב לו, למה לנו עוברי דרכים, שאין באין אלא לחסרנו? בואו ונשכח תורת רגל מארצנו, שנאמר: "פרץ נחל מעם גר הנשכחים מני רגל". אמרו: דאית ליה תורא מרעי חד יומא, דלית ליה לירעי תרי יומי. ההוא יתמא בר ארמלתא דלא הוה ליה תורא, יהבו ליה תורי למירעי. אזל שקלינהו וקטלינהו, א"ל: דאית ליה תורא נשקול חד משכא, דלית ליה נשקול תרי. דעבר במברא נתיב חד זוזא, דלא עבר במברא נתיב תרי. דהוה ליה דרא דלבני אתי כל חד וחד ושקיל חד, א"ל: אנא חד הוא דשקלי. דהוה שדי תומי או שמכי, אתא כל חד וחד ושקיל חד; אמר: אנא חד הוא דשקלי. מאן דעבר במברא יהיב ארבע זוזי, ומאן דעבר במיא יהיב תמניא זוזי. זמנא חדא אתא ההוא כובס להתם, א"ל הב לי ד' זוזי כו' א"ל הב לי תמניא. פדעיה, אתייה לדיינא, א"ל: זיל הב ליה ארבע זוזי דשקל לך דמא ותמניא דעברת במיא. ארבעה דייני הוו בסדום, שקריי ושקרוריי זייפאי ומצלי דין. דמחי לה לאיתתא דחבריה ומפלה אמרי ליה יהבה נהליה עד דמעברא לך. דפסיק ליה לאודניה דחמריה דחבריה אמרי ליה הבה ניהליה עד דקרחא אודניה. דפדעיה ליה לחבריה אמרי ליה הב ליה אגרא דשקל לך דמא. אליעזר עבד אברהם אתרמי להתם פדעוהו ואתא לקמא דיינא א"ל הב ליה אגרא דשקל לך דמא שקל גלליה פדעיה איהו לדיינא א"ל מההוא אגרא דנפיק לי מינך הב ליה את וזוזיי כדקיימי קיימי. הוה להו הלולא אתא אליעזר יתיב אסיפא דכולהו א"ל מאן זימנך להכא א"ל אנת שקל גלימא ורהט יתיב גבי אחרינא א"ל הכי. נפק עד דנפקי כולהו ואכיל לסעודתא. הוה להו פוריא דהוו מגנו אורחין עלה כי אריך גייזי מניה וכי גוץ מתחי ליה. איקלע אליעזר להתם אמרי ליה קום גני אפוריא א"ל נדרא נדרי מיומא דמיתת שרה לא גנינא אפוריא. כי הוה מתרמי להו עניא יהיב ליה כל חד וחד דינר וכתיב שמיה עלה וריפתא לא הוו ממטי ליה. כי הוה מיית, אתי כל חד וחד שקיל דידיה. הואי ההיא רביתא דהות מפקא ריפתא לעניא בחצבא, הות תלתא יומי ולא מיית. אתו כולי עלמא ומצערי ליה. איגלאי מילתא ושפיוה דובשא אוקמוה על אגר שורא, אתו זיבורי ואכלוה. שנאמר: "זעקת סדום ועמורה כי רבה", אמר רב יהודה אמר רב: על עסקי ריבה. והיינו דכתיב: "ארדה נא ואראה הכצעקתה", כצעקת ריבה זו:
אמר ליה רב המנונא לההוא מרבנן דהוה מסדר אגדתא קמיה: מנא הא מילתא דאמור רבנן: "זכר צדיק לברכה" וכו', מדאורייתא מנלן? דכתיב: "וה' אמר המכסה אני מאברהם" וגו'. מנא הא מילתא, "ושם רשעים ירקב"? דכתיב: ויאהל עד סדום ואנשי סדום רעים וחטאים:בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
<< · מ"ג בראשית · יג · יג · >>