מ"ג בראשית יד יט


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ וַיֹּאמַ֑ר בָּר֤וּךְ אַבְרָם֙ לְאֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּבָרְכֵיהּ וַאֲמַר בְּרִיךְ אַבְרָם לְאֵל עִלָּאָה דְּקִנְיָנֵיהּ שְׁמַיָּא וְאַרְעָא׃
ירושלמי (יונתן):
וּבָרְכֵיהּ וַאֲמַר בְּרִיךְ אַבְרָם מִן יְיָ אֱלָהָא עִילָאָה דִבְגִין צַדִיקַיָא קְנָא שְׁמַיָא וְאַרְעָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"קונה שמים וארץ" - כמו (תהלים קמו) עושה שמים וארץ ע"י עשייתן קנאן להיות שלו 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ – כְּמוֹ "עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" (תהלים קטו,טו), עַל יְדֵי עֲשִׂיָּתָן קְנָאָן לִהְיוֹת שֶׁלּוֹ.

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"קונה שמים וארץ" - כתב רש"י קונה כמו עושה על ידי עשייתו קנאן להיות לו ואלה שני פנים הם ואולי כן הדבר שיבא לשון קנין בענין העשייה וכן כי אתה קנית כליותי (תהלים קלט יג) שיכפול תסוכני בבטן אמי וכן הלא הוא אביך קנך הוא עשך ויכוננך (דברים לב ו) כי הלשון יאמר "קנין" בעשייה וההפך אשר עשו בחרן (לעיל יב ה) קנו ומאשר לאבינו עשה (להלן לא א) והנכון מה שאמר עוד קנאן להיות לו כי כל אשר לאדם יקרא קנינו ויקראו הצאן "מקנה" בעבור היותו עיקר רכוש האדם ולשון חכמים (ב"מ י) המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו הבטה בהפקר קניא (שם קיח) חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו (שם יא) וכן בכל מקום תבוא להם במקום זכיה כלומר שהוא שלו ולזה נתכוין אונקלוס שתרגם דקניניה ולא אמר "קנה"

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

קונה שמים וארץ. אין להבין קונה ממוכר, אבל פירוש קונה זוכה מלשון רז"ל בהרבה מקומות קנה חברו כלומר זכה לעצמו, כלשון המגביה מציאה לחברו קנה חברו אין הכוונה בו שקנה מאחר:

ודע כי כל יש קנין כי האין אינו קנין ולפי שהוא יתברך הוציא העולם יש מאין מזכיר הכתוב לשון קנין קונה שמים וארץ, וא"כ באור מלת קונה ששם אותן לישראל:

אבל בב"ר נראה שהבינו החכמים מלת קונה כפשוטו שקנאן מאחר והוא החומר הראשון שממנו ברא הכל והוא שדרשו קונה שמים וארץ ממי קנאן כהדין דאמר פלניא עינוהי יאי שערוהי לא יאי בתמיה, ובאור זה כי ממה ששבח את העינים לא תבין מזה שאין שערו נאה כי כולו נאה אבל לא בא ספור השבח אלא במה שהיה מדבר, וכן בבריאת העולם כשהוא אמר קונה שקנאן מהחומר לא תבין שאותו חומר קדמון היה אצלו מתחלה כי גם החומר מחדש בראו וחדשו מאין:

ויברכהו ויאמר ברוך אברם וכו' וברוך אל עליון. הקדים מלכי צדק ברכת אברהם לברכת אל עליון וחטא בזה כי היה לו להקדים ברכת הש"י כענין שמצינו בדוד ע"ה (שמואל א' כ"ה) ברוך ה' אלהי ישראל אשר שלחך היום הזה לקראתי וברוך טעמך וברוכה את וגו' והיה ענשו שנטלה ממנו כהונתו ונתנה לאברהם הוא שאמר דוד במזמור (תהלים ק"י) נאם ה' לאדני שב לימיני, שהוא מיוסד על אברהם שקראו דוד אדני מפני שהיה זקנו, אמר נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק, כלו' בסבת אותו הדבור שהיה שלא כהוגן שהקדים בו"ד לברכת השם יתברך, ומה שדן יהודה לתמר בשרפה שהיתה בתו של שם לא היה יודע שנטל ממנו כהונתו:

וכפי דעת המדרש קונה שמים וארץ יחזור לאברהם שכן אמרו במדרש משלי (משלי י"ז) בפסוק טוב פת חרבה ושלוה בה, זכה אברהם לקנות שמים וארץ שנאמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ, שזכו בניו לנחול את התורה שנתנה מן השמים, וארץ שזכו בניו לפרות ולרבות כעפר הארץ:

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון. ראשונה ברכו ואחר כך אמר הנה בלעדי ברכתי אברם הוא ברוך לאל עליון כמו שאמר ואברכך: " קונה שמים וארץ" השמים והארץ הם קנין לו לעשות בהם כרצונו כי אינו להם סבה טבעית כמו שחשבכו קצת בעלי המחקר אבל הוא פועל רצוני להם ופועל בהם כרצונו:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יט) "ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון", הודיע בזה שיש ה' אל עליון שהוא סבת הסבות ואלהי האלהים, ולא זאת לבד כי הוא "קונה שמים וארץ," שהשמים והארץ הם קנינו, שהקנין הוא ברשות הקונה ואין מושל עליו זולתו, כן הוא המנהיג הנהגה העליונה של המערכת ואף ההנהגה התחתונה של הארץ, ולא שקנה שמים וארץ בעבר בעת הבריאה רק שקונה תמיד, כי מחדש בכל יום מעשה בראשית ומשגיח בהשגחה תמידית מופלאת בכל רגע, וכ"ז מבואר ממה שברוך אברם, מה שאברם הוא מקבל הברכה מאתו. ועשה עמו נסים למעלה מן הטבע ע"י ברכת ה' עליו, שמזה מבואר שה' משגיח על כל פרטי המעשים:  

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

עוד רמז כי במה שהיה "מלך, הוציא לחם ויין". ובמה שהוא "כהן לאל עליון, ויברכהו ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ. וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך ויתן לו מעשר מכל". (יט - כ):

הנה אמרו רבותינו ז"ל בבראשית רבה (יט יח) כי על ידי שבעה שחטאו נסתלקה שכינה עד רקיע שביעי כאשר מנאום פרשת בראשית, כי האחד סילקה מהארץ לרקיע ראשון, והשני לשני עד שהשביעי סילקה לשביעי. וכשנולד אברם על ידי זכותו הורידה לששי, יצחק לחמישי יעקב לרביעי כו':

(יט) ונבא אל הביאור, והוא כי הנה ידענו כי העולם על צד החסד נברא והיה מתקיים, ואמר "ברוך אברם לאל" הוא בעל החסד, שבמדת חסד אל ברא העולם והיה כבודו מלא כל הארץ, וגרמו העונות להסתלק עד השביעי, עם שנברא במדת אל שהוא חסד. ועוד מעט היה מסתלק גם משם ונאבד העולם. ובכן "ברוך" אתה שעם היותו מסולק עד השביעי שהוא "עליון", הספיק זכותך שעם כל זה לא נמנע מלברכך:

והטעם שזכה אברם להיות ברוך, הוא להיות "קונה" בזכותו "שמים וארץ", כי מתחלה היה העולם בתורת חסד חנם, ועוד מעט היה מסתלק גם משם והיה העולם אבד שמים וארץ, ואברם קנאם בדמי מעשיו הטובים כאילו שמים וארץ שלו, כי הוא מקיימם בלא תורת חסד חנם:

כלי יקר

לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ". למעלה נאמר והוא כהן לאל עליון, ולא הזכיר קונה שמים וארץ לפי שקודם שבא אברם היה נקרא הקב"ה אל עליון כי לא היתה מלכותו יתברך ניכר בתחתונים כמו שפירש"י על פסוק ה' אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי. (חיי שרה כד.ז) ואברם הקנה שמים וארץ לה' כי פרסם לכל מציאותו יתברך בתחתונים, ע"כ הזכיר אצל אברם תמיד קונה שמים וארץ. ד"א לפי שכל הברכות באות מטל השמים ומשמני הארץ ע"כ הזכיר אצל הברכה קונה שמים וארץ. וכן כשאמר למטה הרימותי ידי אל אל עליון קונה שמים וארץ אם מחוט ועד שרוך נעל וגו'. אמר כן לפי שיכול הקב"ה ליתן לו משלו ממגד שמים מעל ומתהום רובצת תחת. ע"כ לא אקח משלך כלום. וי"א מה שאמר ולא תאמר אני העשרתי את אברם. אין פירושו כדי שלא תאמר אלא באמת אמר יודע אני בך שלא תאמר אני העשרתי את אברם ואעפ"כ אין רצוני ליקח כלום. ד"א שמתחלה היה עליון כי אמרו שאין השגחתו ית' במה שלמטה מגלגל הירח וע"י מלחמה זו ראו עין בעין כי הוא גם אלהי הארץ והשגחתו גם בתחתונים, כי לא בכח יגבר איש כי אם בהשגחתו יתברך.

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויברכהו ויאמר. צריך לדעת אם הברכה שברכו היא המוזכרת בענין ברוך אברם אם כן לא היה צריך לומר ויברכהו ורואני מאומרו ברוך אברם שברכו:


עוד היה לו לומר ויברכהו לאמר ברוך וגו' על דרך אומרו (ויחי מח) ויברכם ביום ההוא לאמר וגו':


אכן הכוונה היא מתחלה ברך אברהם פירוש ברכה הנוגעת לו שלא יפול ביד אויביו ויישר חיליה שהם ברכות הגופניות, ואחר כך אמר ענין אחר לצד עילאה ימלל ברוך אברם וברכתו תהיה לאל עליון שהוא יעבוד האל ושבאמצעותו יהיה האל קונה שמים וארץ, וכך היה שבאמצעות אברהם נתן השם חיי עולם לבניו ונתקיימו שמים וארץ, וכאומרם ז"ל (עבודה זרה דף ג.) שתנאי התנה ה' עם מעשה בראשית וכו', וכאומרם (שבת פח) בפסוק (תהלים, עו) ארץ יראה וגו' הרי כי לולי אברהם אין לה' קנין שמים וארץ והבן:


עוד ירצה על זה הדרך ויברכהו וגו', להגיד בא כי ב' ברכות האמורות בדבריו הם ברכות הנוגעים לאברהם ואפי' ברכה שאמר ברוך אל עליון אשר מגן היא ברכת אברהם כשמתברך ה' באמצעותו אשר מגן וגו', ולעולם לא ברך אלא ברכות האמורים בענין:

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ביקש הקב"ה להוציא כהונה משם, שנאמר: והוא כהן לאל עליון. כיון שהקדים ברכת אברהם לברכת המקום, הוציאו מאברהם, שנאמר: ויברכהו ויאמר ברוך אברם וגו'. א"ל אברהם: וכי מקדימין ברכת עבד לברכת רבו? מיד נתנה לאברהם, שנאמר: "נאם ה' לאדוני" וגו' "על דברתי מלכי צדק". והיינו דכתיב: והוא כהן לאל עליון, הוא כהן ואין זרעו כהן:

ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ. שלשה קניינין הן: תורה קניין אחד, דכתיב: "ה' קנני ראשית דרכו". שמים וארץ קניין אחד, דכתיב: קונה שמים וארץ. ישראל קניין אחד, "עד יעבור עם זו קנית". ואית דאמרי, ה' קניינין: תורה ושמים וארץ וישראל, אברהם ובית המקדש; דכתיב: "ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו":

קונה שמים וארץ. מאי קנאן? כאינש דאמר: פלן עינוהי יאי, שעריה יאי. אברהם היה מקבל את העוברים והשבים, ומשהיו אוכלין ושותין הוא אמר להון: בריכו, ואמרין ליה: מה נימר? אמר להון: ברוך אל עולם שאכלנו משלו. אמר ליה הקב"ה: אני לא היה שמי ניכר בבריותי, והכרת אותי לבריותי; מעלה אני עליך כאילו אתה שותף עמי בברייתו של עולם, הדא הוא דכתיב: ברוך אברם לאל עליון וגו' וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך, שהפך מגנון שלך על צריך. כמה מנגינאות עשיתי כדי להביאם תחת ידיך. אוהבים היו זה לזה, משלחין כתבים זה לזה, משלחים דורונות זה לזה, והמרדתי אלו באלו כדי שיבואו ויפלו תחת ידיך.

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ברוך אברם לאל עליון. ז' פסוקים בתורה שכתוב בהם ברכה להקדוש ברוך הוא ברוך ה' אלהי שם. וברוך אל עליון. ויאמר ברוך ה' אלהי אדני אברהם. ואקוד ואשתחוה לה' ואברך. ויאמר יתרו ברוך ה'. ואכלת ושבעת וברכת את ה'. ולגד אמר ברוך. ובהם ק' תיבות כנגד ק' ברכות שבכל יום וז' פסוקים כנגד ז' ברכות שבשבת ויו"ט. ובחמשה מהם השם אצל ברוך כנגד ה' חומשי תורה שצריך לברך עליהם תחלה ואם תצרף עמהם וברוך אל עליון יהיו ששה כנגד ששה סדרים: