מ"ג בראשית טז י

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר לה מלאך יהוה הרבה ארבה את זרעך ולא יספר מרב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהוָה הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֵךְ וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֔ה הַרְבָּ֥ה אַרְבֶּ֖ה אֶת־זַרְעֵ֑ךְ וְלֹ֥א יִסָּפֵ֖ר מֵרֹֽב׃

אונקלוס (תאג'):	וַאֲמַר לַהּ מַלְאֲכָא דַּייָ אַסְגָּאָה אַסְגֵּי יָת בְּנַכִי וְלָא יִתְמְנוֹן מִסְּגֵי׃
ירושלמי (יונתן):	וַאֲמַר לָהּ מַלְאָכָא דַיְיָ אַסְגָאָה אַסְגֵי יַת בְּנָיְיכִי וְלָא יִתְמְנוּן מִסְגֵי:

(י)" ויאמר", אחר שראה שלא שמה לב ע"ז בא דבור אחר מצד המועיל, שיסבול אדם ויעונה עתה אם יקנה עי"ז טוב בעתיד, ע"כ יעדה שירבה את זרעה בעבור זה: