מ"ג בראשית טז ט
<< · מ"ג בראשית טז · ט · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר לה מלאך יהוה שובי אל גברתך והתעני תחת ידיה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהוָה שׁוּבִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ וְהִתְעַנִּי תַּחַת יָדֶיהָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַלְאַ֣ךְ יְהֹוָ֔ה שׁ֖וּבִי אֶל־גְּבִרְתֵּ֑ךְ וְהִתְעַנִּ֖י תַּ֥חַת יָדֶֽיהָ׃
תרגום
| אונקלוס: | וַאֲמַר לַהּ מַלְאֲכָא דַּייָ תּוּבִי לְוָת רִבּוֹנְתִיךְ וְאִשְׁתַּעֲבִידִי תְּחוֹת יְדַהָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר לָהּ מַלְאָכָא דַיְיָ תּוּבִי לְוַת רִבּוֹנְתִּיךְ וְאִתְכַּנְעוּ תְּחוֹת יְדָהָא: |
רש"י (כל הפרק)
רמב"ן (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(ט) "ויאמר". עתה בא בג' דברות אחרות, דבור א' מצד המשפט והצדק, שעז"א "שובי אל גברתך והתעני", כי מן הדין והמשפט את מחוייבת לעבוד ולסבול, וזה הערה מצד הטוב והיושר:
ילקוט שמעוני (כל הפרק)
ויאמר לה מלאך ה' שובי אל גברתך. אף על פי שתתעני תחת ידיה:
כמה מלאכים נזדווגו לה? ר' חמא בר חנין אמר ה', כל מקום שנאמר אמירה מלאך הוא. רבנן אמרין ארבעה, בכל מקום שנאמר מלאך. אמר ר' חייא: בוא וראה כמה בין אחרונים לראשונים. מנוח אמר לאשתו: מות נמות כי אלהים ראינו; והגר שפחת שרי רואה חמשה מלאכים בזה אחר זה ואינה מתיראה מהם. אמר ר' חייא: צפרנן של אבות ולא כרסן של בנים. אמר ר' יצחק: "צופיה הליכות ביתה", בני ביתו של אברהם אבינו צופים היו והיתה רגילה לראות בהם.
<< · מ"ג בראשית · טז · ט · >>