מ"ג בראשית יד ב

<< · מ"ג בראשית · יד · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עשו מלחמה את ברע מלך סדם ואת ברשע מלך עמרה שנאב מלך אדמה ושמאבר מלך צביים [צבויים] ומלך בלע היא צער

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עָשׂוּ מִלְחָמָה אֶת בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם וְאֶת בִּרְשַׁע מֶלֶךְ עֲמֹרָה שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צביים [צְבוֹיִים] וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִיא צֹעַר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עָשׂ֣וּ מִלְחָמָ֗ה אֶת־בֶּ֙רַע֙ מֶ֣לֶךְ סְדֹ֔ם וְאֶת־בִּרְשַׁ֖ע מֶ֣לֶךְ עֲמֹרָ֑ה שִׁנְאָ֣ב ׀ מֶ֣לֶךְ אַדְמָ֗ה וְשֶׁמְאֵ֙בֶר֙ מֶ֣לֶךְ צביים צְבוֹיִ֔ם וּמֶ֥לֶךְ בֶּ֖לַע הִיא־צֹֽעַר׃

תרגום

​ ​

אונקלוס (תאג'):	עֲבַדוּ קְרָבָא עִם בֶּרַע מַלְכָּא דִּסְדוֹם וְעִם בִּרְשַׁע מַלְכָּא דַּעֲמוֹרָה שִׁנְאָב מַלְכָּא דְּאַדְמָה וְשֶׁמְאֵבֶר מַלְכָּא דִּצְבוֹיִם וּמַלְכָּא דְּבֶלַע הִיא צוֹעַר׃
ירושלמי (יונתן):	עָבְדוּ קְרָבָא עִם בֶּרַע דְעוֹבְדוֹי בְּבִישׁ מַלְכָּא דִסְדוֹם וְעִם בִּרְשַׁע דְעוֹבְדוֹי בִּרְשִׁיעָא מַלְכָּא דַעֲמוֹרָה שִׁנְאָב דַאֲפִילוּ לְאָבוֹי הֲוָה שָנֵי מַלְכָּא דְאַדְמָה וְשֶׁמְאֵבֶר דִמְחַבֵּל אֵיבְרֵיהּ לִיזְנֵיהּ מַלְכָּא דִצְבוֹיִם וּמַלְכָּא דְקַרְתָּא דִבְלָעַת דַיְירָהָא הִיא זוֹעַר:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"ברע" - רע לשמים ורע לבריות

"ברשע" - שנתעלה ברשעו

"שנאב" - שונא אביו שבשמים

"שמאבר" - שם אבר לעוף ולקפוץ ולמרוד בהקב"ה

"בלע" - שם העיר

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

בֶּרַע – רַע לַשָּׁמַיִם וְרַע לַבְּרִיּוֹת.
בִּרְשַׁע – שֶׁנִּתְעַלֶּה בְרֶשַׁע.
שִׁנְאָב – שׂוֹנֵא אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
שֶׁמְאֵבֶר – שָׂם אֵבֶר לָעוּף וְלִקְפּוֹץ וְלִמְרוֹד בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
בֶּלַע – שֵׁם הָעִיר (בראשית רבה מב,ה).

רמב"ן

עריכה

• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"וטעם ומלך בלע" - מפני שמלך על עיר קטנה ואנשים בה מעט ולא שם לו על פני חוץ

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

השאלות

(א – י)    למה האריך בספור מלחמות המלכים זה עם זה. וספור מה שהכו את רפאים וכו' שכ"ז אין צורך לספרם בתורה האלהית:

(א – ב) "ויהי בימי אמרפל". ארבעה מלכים אלה התחברו לכבוש ארצות ולהרגיז הארץ. ולדעת חז"ל אמרפל זה נמרוד, שמלך שנער הראשון היה נמרוד ואחר שכבש מלכות אשור כמ"ש מן הארץ ההיא יצא אשור כנה שמו אמרפל שמלכי אשור נקראים בשם פול, ובימי אמרפל כבר היו עוד ג' מלכים כובשי ארצות והיה כריתת ברית ביניהם שימלכו ארבעתם בכפה, ולתכלית זה עשו מלחמה את ברע מלך סדום וכו' ונצחום במלחמה.

 

אלשיך

עריכה

• לפירוש "אלשיך" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

כי גם שתראה שעל ידי כדרלעומר נתגלגל ענין סדום, וגם תראה כי אדרבה מלך סדום וחבריו המה יצאו לעשות מלחמה נגד ארבע מלכים, נהפוך הוא כי הנה אמרפל בראש ואחריו השלשה מלכים הם אשר (ב) "עשו מלחמה את מלך סדום ומלך עמורה" כו', כי לכך באו אלא שעשו בערמה, כי יובן כי כל ישעם וכל חפץ על סדום לשבות את לוט, לשיצא אחריו אברם ויהרגוהו:

ילקוט שמעוני

עריכה

• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

[עריכה]

עשו מלחמה את ברע מלך סדום. רבי מאיר היה דורש שמות: ברע, בן רע. ברשע, בן רשע. שנאב, שהיה שואב ממון. ושמאבר, שהיה פורח ומביא ממון. ומלך בלע היא צוער, שנתבלעו דיוריה.

רבי עובדיה מברטנורא

עריכה

• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

שנאב שונא אביו שבשמים שמאבר שם אבר לעוף ולקפוץ ולמרוד בהקב"ה בלע שם העיר. קשה מנא ליה לדרוש כל אלו השמות לגנאי ועוד למה לא דרש כמו כן ברע וברשע ועוד מה קשיא ליה שכתב בלע שם עיר. י"ל שהוצרך לומר בלע שם עיר כדי שלא תחשוב שבלע הוא שמו של מלך צוער ולכך פי' בלע שם עיר. שהרי כתיב היא צוער שהוא לשון נקבה מוסב אל העיר ואם כן לא נזכר במקרא שמו של מלך צוער ודבר של תימה הוא זה למה לא פי' שמו כמו שפי' שמות חבריו אלא שלא רצה לכתוב את שמו כדי שלא תדרשנו לגנאי כדרך שיש לך לדרוש שמות חבריו שהרי לא נהפכה צוער כהפיכת חברותיה והרי לך שלא כתב הכתוב שמותן של ארבעה מלכים אלו אלא כדי לדרשם לגנאי ולכך דרש רש"י שנאב ושמאבר לגנאי כאשר אתה רואה ולא דרש ברע וברשע לפי שמעשיהם ברע שהוא רע וברשע שהיה רשע:

<< · מ"ג בראשית · יד · ב · >>