מ"ג בראשית יב ח


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה מִקֶּדֶם לְבֵית אֵל וַיֵּט אָהֳלֹה בֵּית אֵל מִיָּם וְהָעַי מִקֶּדֶם וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהוָה וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּעְתֵּ֨ק מִשָּׁ֜ם הָהָ֗רָה מִקֶּ֛דֶם לְבֵֽית־אֵ֖ל וַיֵּ֣ט אׇהֳלֹ֑ה בֵּֽית־אֵ֤ל מִיָּם֙ וְהָעַ֣י מִקֶּ֔דֶם וַיִּֽבֶן־שָׁ֤ם מִזְבֵּ֙חַ֙ לַֽיהֹוָ֔ה וַיִּקְרָ֖א בְּשֵׁ֥ם יְהֹוָֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְאִסְתַּלַּק מִתַּמָּן לְטוּרָא מִמַּדְנַח לְבֵית אֵל וּפַרְסֵיהּ לְמַשְׁכְּנֵיהּ בֵּית אֵל מִמַּעְרְבָא וְעַי מִמַּדְנְחָא וּבְנָא תַמָּן מַדְבְּחָא קֳדָם יְיָ וְצַלִּי בִּשְׁמָא דַּייָ׃
ירושלמי (יונתן):
וְאִסְתַּלֵק מִתַּמָן לְטוּרָא דְמִמַדְנַח לְבֵית אֵל וּפַרְסֵיהּ מַשְׁכְּנָא בֵּית אֵל מִן מַעֲרָבָא וְעַי מִמַדִינְחָא וּבְנָא תַּמָן מַדְבְּחָא קֳּדָם יְיָ וְצַלִי בִּשְׁמָא דַיְיָ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויעתק משם" - אהלו

"מקדם לבית אל" - במזרחה של בית אל נמצאת בית אל במערבו הוא שנאמר בית אל מים

"אהלו" - אהלה כתיב בתחלה נטה את אהל אשתו ואח"כ את שלו ב"ר

"ויבן שם מזבח" - נתנבא שעתידין בניו להכשל שם על עון עכן והתפלל שם עליהם

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם – אָהֳלוֹ.
מִקֶּדֶם לְבֵית אֵל – בְּמִזְרָחָהּ שֶׁל בֵּית אֵל. נִמְצֵאת בֵּית אֵל בְּמַעֲרָבוֹ, הוּא שֶׁנֶּאֱמַר: "בֵּית אֵל מִיָּם".
אָהֳלֹה – "אָהֳלָהּ" כְּתִיב: בַּתְּחִלָּה נָטָה אֶת אֹהֶל אִשְׁתּוֹ, וְאַחַר כַּךְ אֶת שֶׁלּוֹ (בראשית רבה לט,טו).
וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ – נִתְנַבֵּא שֶׁעֲתִידִין בָּנָיו לְהִכָּשֵׁל שָׁם עַל עֲוֹן עָכָן, וְהִתְפַּלֵּל שָׁם עֲלֵיהֶם (בראשית רבה לט,טז).

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויעתק — מהבניין הכבד הנוסף, והוא פועל יוצא; כי "ויעתק צור ממקומו" (איוב יח ד) – עומד. והפעול אהלה, וגם הוא פעול ויט.

וטעם ויעתק — ויסע. והנח נעלם אחר יו"ד ויט תחת נו"ן שהוא פ"א הפועל, וכן "ויז נצחם" (ישעיהו סג ג), ושניהם פעלים יוצאים.

וטעם מים — ממערב, כי למערב ארץ ישראל הוא הים הגדול הספרדי. ואיננו ים אוקיינוס, כי רחוקה היא הארץ הנזכרת ממנו. והנה נסע ממזרח בית אל מערבה עד שב העי מזרח למחנהו.

וטעם ויקרא בשם ה' — תפילה, או קריאת בני אדם לעבוד השם:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויקרא בשם ה'" - פירש אונקלוס שהתפלל שם כמו קראתי שמך ה' מבור תחתיות (איכה ג נה) והנכון שהיה קורא בקול גדול שם לפני המזבח את שם ה' מודיע אותו ואלהותו לבני אדם כי באור כשדים היה מלמדם ולא אבו שמוע ועתה כשבא בארץ הזאת שהובטח בה "ואברכה מברכיך" היה למוד ללמד ולפרסם האלהות וכן אמר הכתוב (להלן כו כד) ביצחק כאשר הלך אל נחל גרר והובטח אל תירא כי אתך אנכי שבנה מזבח "ויקרא בשם ה'" כי בא במקום חדש אשר לא שמעו את שמעו ולא ראו את כבודו והגיד כבודו בגוים ההם ולא נאמר ביעקב כן מפני שהוליד בנים רבים כלם עובדי ה' והיתה לו קהלה גדולה נקראת עדת ישראל ונתפרסמה האמונה בהם ונודעה לכל עם וגם כי מימי אבותיו נתפרסמה בכל ארץ כנען וכך אמרו בבראשית רבה (לט טז) מלמד שהקריא שמו של הקב"ה בפי כל בריה

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


ויעתק משם ההרה. נעתק מאותו מקום שבנה המזבח ובא אל הר המוריה ובנה מזבח פעם אחרת, להורות כי שם עתידים ישראל להקריב העולה והשלמים בבית המקדש, והתפלל שם גם כן להורות (ישעיה נו) כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים, זהו שאמר ויבן שם מזבח לה' ויקרא בשם ה'. ומה שאמר ויעתק היה לו לומר ויעתק בפת"ח התי"ו, או ויעתק בציר"י תחת היו"ד והתי"ו, אבל הפשט באורו ויעתק אהלו משם אל ההר.

ועל דרך הקבלה יתכן לפרש ויעתק משם ההרה כי אברם העתיק במחשבות שכלו ההר, כלומר המדה העשירית הנקראת הר אשר הר המוריה מכוון כנגדה, והוא שתמצא במשה (שמות כד) ויעל משה אל ההר, וכבר ידעת שתרגומו לטורא, והוא מה שאמר (שמות יט) ומשה עלה אל האלהים.

והנה העתקה זו לא להפריד ולקצץ ח"ו רק ליחד ולחבר הכל כאחד. כי העלה אל ההר ההוא והעתיק אותו אל מקום אצילותו ומוצאותיו, כי מוצאותיו מקדם וע"כ סמך לו מקדם ואח"כ אמר לבית אל, היא החכמה, והיא בי"ת של בראשית, ועליה נשתבח משה (במדבר יב) בכל ביתי נאמן הוא, והוא שאמר הנביא ע"ה (מיכה ד) לכו ונעלה אל הר ה' ואל בית אלהי יעקב, כי בית אלהי יעקב מכוון כנגד הר ה'. ואח"כ אמר ויט אהלה הוא אהל הבינה, ועל כן נחתמה המלה באות ה"א, היא הה"א הראשונה שבשם שמכחה נבראו שמים וארץ, והוא המלך שבנה פלטרין ע"י אדריכל, והאדריכל הוא הה"א של בהבראם, והיא ה"א האחרונה שבשם. ויש להתבונן בתוספת שני ההי"ן שבמלת ההרה גם בלשון ויעתק שהוא לשון יוצא לרמוז על שבארתי, ויתכן עוד שהיה ויעתק מלשון עתיק יומין. והבן זה.

ויקרא בשם ה'. על דרך הפשט לשון הכרזה ופרסום, כענין שכתוב (משלי כ) יקרא איש חסדו. (תהלים קטז) ובשם ה' אקרא. (בראשית מא) ויקראו לפניו אברך. וענינו שהיה מפרסם אלהותו של הקב"ה, ועוד יכלול לשון תפלה, כענין שכתוב (תהלים ל) אליך ה' אקרא ואל ה' אתחנן, כי התפלה לרחמים והתחנה למדת הדין. וכן תרגם אונקלוס וצלי בשמא דה', והוא השם הגדול.

ועל דרך המדרש הוא מלשון (תהלים קד) המקרה במים עליותיו, כאדם המחזק את התקרה כדי שיהיו בטוחים תחתיה, כן אברהם היה מחזק האמונה בלבות הבריות והיה מבטיחם שיזכו לחיי העוה"ב.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בית אל מים והעי מקדם" בין שתי עיירות גדולות למען ירבו הבאים לשמוע בקראו בשם ה':

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ח) "ויעתק משם" למקום שאין שם מלחמה עד שבא "אל ההר שמקדם לבית אל ושם נטה אהלו", לשכון שם כמה ימים, כי המקום ההוא היה בין שני ערים, ויוכל לקרא שם בשם ה' ולפרסם האמונה האמתית וללמד תועים דרך, וע"ז בנה שם מזבח לעבודת ה', ששם יתאספו רבים לעבוד את ה' וללמוד האמונה האמיתיית:


 

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויעתק משם וגו'. לא זכר למי העתיק, ורש"י ז"ל פירש אהלה, והוא חסר. ואולי כי רמז שהעתיק צור ממקום שנראה אליו שם, והוא אומרם ז"ל בברכות (ה:) בפסוק (איוב יח) הלמענך תעזב ארץ ויעתק צור ממקומו, כי בצאת ישראל ממקום תפלתו גורם שיעתק צור שהוא הקב"ה ממקומו, ומכל שכן במה שלפנינו שנראה ה' אליו ובנה לו מזבח שם וכשיעבור משם אברהם יעתק צור ממקומו והוא אברהם המעתיק:


עוד ירצה שהעתיק מזבח שבנה שם כשרצה להטות אהלה במקום אחר סתר המזבח שבנה וחזד ובנאו במקום אשר עשה שם אהלה, ולא הוצרך לפרש כי סמך על הזכרתו בסמוך ויבן שם מזבח וגו' ויעתק משם. גם הראה באצבע באומרו משם שחוזר אל האמור בסמוך והבן:

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויעתק משם ההרה מקדם. לשעבר היה נקרא בית אל ועכשיו היא נקראת בית און.

ויט אהלו, "אהלה" כתיב: בתחילה נטה אהלה של שרה, ואחר כן נטה אהלו.

ויבן שם מזבח, שלש מזבחות בנה: אחד לבשורת הארץ, ואחד לקניינה, ואחד שלא יפלו בניו בעי. הדא הוא דכתיב: "ויקרע יהושע שמלותיו ויפל על פניו ארצה הוא וזקני ישראל ויעלו עפר על ראשם". התחילו מזכירין זכות אבות, זכותו של אברהם אבינו שאמר: "ואנכי עפר ואפר"; כלום בנה מזבח בעי, אלא שלא יפלו בניו בעי.

ויקרא בשם ה', צלי. דבר אחר: ויקרא, התחיל מגייר.

<< · מ"ג בראשית · יב · ח · >>