מ"ג בראשית טו טו
<< · מ"ג בראשית טו · טו · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואתה תבוא אל אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאַתָּ֛ה תָּב֥וֹא אֶל־אֲבֹתֶ֖יךָ בְּשָׁל֑וֹם תִּקָּבֵ֖ר בְּשֵׂיבָ֥ה טוֹבָֽה׃
תרגום
| אונקלוס: | וְאַתְּ תִּתְכְּנֵישׁ לְוָת אֲבָהָתָךְ בִּשְׁלָם תִּתְקְבַר בְּסֵיבוּ טָבָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאַתְּ תִּתְכְּנֵשׁ לְוַת אַבְהָתָךְ בִּשְׁלָם תָּנוּחַ נַפְשָׁךְ וְתִתְקְבֵר בְּסֵבוּ טָבָא: |
רש"י (כל הפרק)
"ואתה תבוא" - ולא תראה כל אלה
"אל אבותיך" - אביו עע"ז והוא מבשרו שיבא אליו למדך שעשה תרח תשובה
"תקבר בשיבה טובה" - בשרו שיעשה ישמעאל תשובה בימיו ולא יצא עשו לתרבות רעה בימיו ולפיכך מת ה' שנים קודם זמנו ובו ביום מרד עשורש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
אֶל אֲבוֹתֶיךָ – אָבִיו עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה וְהוּא מְבַשְּׂרוֹ שֶׁיָּבֹא אֵלָיו? לִמֶּדְךָ שֶׁעָשָׂה תֶרַח תְּשׁוּבָה (בראשית רבה לח,יב).
תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה – בִּשְּׂרוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה יִשְׁמָעֵאל תְּשׁוּבָה בְּיָמָיו, וְלֹא יֵצֵא עֵשָׂו לְתַרְבּוּת רָעָה בְּיָמָיו. וּלְפִיכָךְ מֵת חָמֵשׁ שָׁנִים קוֹדֶם זְמַנּוֹ, וּבוֹ בַיּוֹם מָרַד עֵשָׂו (שם סג,יב).
אבן עזרא (כל הפרק)
תבא אל אבותיך — כנוי על המיתה כדרך כל הארץ.
וטעם בשלום — שתהיה בכבוד, ולא כמו זרעך:רמב"ן (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
(טו) "ואתה". והודיע לו כי הוא בשלום ימות, כי היה שר וחשוב ונשיא אלהים בתוכם, והגרות התחיל בדור זרעו, שיצחק נגרש מאבימלך, ורועי גרר רבו עם רועי יצחק, וכ"ז לא קרה לאברהם, ומ"ש "תבוא אל אבותיך" יכוין על ביאת הנפש בצרור החיים שתאסף אל אבותיך הצדיקים אדם נח שם ועבר, ועל הגוף אמר "תקבר בשיבה טובה":
אור החיים (כל הפרק)
ואתה תבא וגו'. קשה למה הפסיק בהבטחת אברהם תוך הבטחות הבנים, והגם שמבטיחו שלא יראה בחייו מהשעבוד של זרעו, עם כל זה לא היתה נפסדת הכונה אם היה מאחר, שגם עתה אין המאמר סמוך לשעבוד אלא לגאולה. עוד צריך לדעת למה כפל לומר בשלום בשיבה טובה ולא הספיק באומרו בשיבה טובה ובה כלול גם כן בשורת תשובת ישמעאל שאמרו ז"ל, ולא יראה שעבוד הבנים:
ילקוט שמעוני (כל הפרק)
א"ל: אף אני בשעבוד? א"ל: ואתה תבוא אל אבותיך בשלום תקבר בשיבה טובה. אמר ריש לקיש, שלושה הן שכתוב בהן "בשיבה טובה": אברהם ודוד, ושוה להן גדעון, ולא שוה לו; למה? "ויעש אותו גדעון לאפוד", לעבודה זרה:
הנפטר מן המת אל יאמר לו "לך לשלום", אלא "לך בשלום", שנאמר: ואתה תבא אל אבותיך בשלום. הנפטר מחבירו אל יאמר לו "לך בשלום" אלא "לך לשלום", שהרי דוד אמר לאבשלום "לך בשלום", והלך ונתלה. יתרו אמר למשה: "לך לשלום", הלך והצליח. ואתה תבא אל אבותיך בשלום, בשרו שיש לאביו חלק לעולם הבא. תקבר בשיבה טובה, בשרו שישמעאל יעשה תשובה בימיו:
דבר אחר: ואתה תבא אל אבותיך בשלום, וכי הנפש יוצאה מן הגוף והוא שלום? אלא שהצדיקים מקדמין אותו ואומרים לו: "בוא בשלום". וכתיב: "ויאסף אל עמיו"; כל הנפשות חוזרות, צדיקים עם הצדיקים והרשעים עם הרשעים, שנאמר: "ויאסף אל עמיו":
<< · מ"ג בראשית · טו · טו · >>