מ"ג בראשית יד יח


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּמַלְכִּי־צֶ֙דֶק֙ מֶ֣לֶךְ שָׁלֵ֔ם הוֹצִ֖יא לֶ֣חֶם וָיָ֑יִן וְה֥וּא כֹהֵ֖ן לְאֵ֥ל עֶלְיֽוֹן׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּמַלְכִּי צֶדֶק מַלְכָּא דִּירוּשְׁלַם אַפֵּיק לְחֵים וַחֲמַר וְהוּא מְשַׁמֵּישׁ קֳדָם אֵל עִלָּאָה׃
ירושלמי (יונתן):
וּמַלְכָּא צַדִיקָא הוּא שֵׁם בַּר נחַ מַלְכָּא דִירוּשְׁלֶם נָפַק לִקְדָמוּת אַבְרָם וְאַפֵּיק לֵיהּ לֶחֶם וַחֲמַר בְּהַהוּא זִימְנָא הֲוָה מְשַׁמֵשׁ קָדָם אֱלָהָא עִילָאָה:
ירושלמי (קטעים):
וּמַלְכִּי צֶדֶק מַלְכָּא דִירוּשְׁלֶם הוּא שֵׁם רַבָּא הֲוָה כָּהִין עִילָאָה:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ומלכי צדק" - מ"א הוא שם בן נח (נדרים לב)

"לחם ויין" - כך עושים ליגיעי מלחמה והראה לו שאין בלבו עליו על שהרג את בניו ומ"א רמז לו על המנחות ועל הנסכים שיקריבו שם בניו

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

ומלכי צדק מלך שלם: לכך הפסיק בין ויצא מלך סדום לויאמר מלך סדום וכתב בינתיים ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין, ללמדנו שאמת השיב אברהם למלך סדום כשאמר לו בלעדי רק אשר אכלו הנערים שאמר אכלו הנערים ולא אמר אכלנו כי הוא אכל משל מלכי צדק:

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

ומלכי צדק — נקרא כן בעבור שהוא מלך על מקום צדק. ויש אומרים כי הוא שֵם.

ושלם — היא ירושלם; והעד, "ויהי בשלם סכו" (תהלים עו ג).

והוא כהן — כדברי המתרגם ארמית. וכן כל "כהן"; והעד, "וכהנו לי" (שמות כח מא). ופירוש "על דברתי מלכי צדק" בספר תהלות, כי כהוגן דיבר ויפה עשה שבירך אברם בתחילה, בעבור שהתנדב להושיע אשר נשבו; ואחר כן אמר "וברוך" השם שעזרו ונתן צריו בידיו:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ומלכי צדק מלך שלם" - היא ירושלים כענין שנאמר (תהלים עו ג) ויהי בשלם סוכו ומלכה יקרא גם בימי יהושע "אדני צדק" (יהושע י א) כי מאז ידעו הגוים כי המקום ההוא מבחר המקומות באמצע הישוב או שידעו מעלתו בקבלה שהוא מכוון כנגד בית המקדש של מעלה ששם שכינתו של הקב"ה שנקרא "צדק" ובבראשית רבה (מג ו) המקום הזה מצדיק את יושביו ומלכי צדק אדוני צדק נקראת ירושלם צדק שנאמר (ישעיהו א כא) צדק ילין בה והזכיר והוא כהן לאל עליון להודיע כי אברהם לא היה נותן מעשר לכהן לאלהים אחרים אבל מפני שידע בו שהוא כהן לאל עליון נתן לו המעשר לכבוד השם והרמז לאברהם מזה כי שם יהיה בית אלהים ושם יוציא זרעו המעשר והתרומה ושם יברכו את ה' ועל דעת רבותינו (נדרים לב) שאומרים כי מלכי צדק הוא שם בן נח הלך מארצו לירושלם לעבוד שם את ה' והיה להם לכהן לאל עליון כי הוא אחי אביהם הנכבד כי ירושלים מגבול הכנעני היא מעולם ורש"י כתב למעלה (יב ו) והכנעני אז בארץ היה הולך וכובש את ארץ ישראל מזרעו של שם זקנו של אברהם שבחלקו של שם נפלה כשחלק נח לבניו את הארץ (ספרא קכו) שנאמר ומלכי צדק מלך שלם ואין זה נכון כי "גבול הכנעני מצידון" (לעיל י יט) יכלול כל ארץ ישראל וגבול בני שם במזרח ממשא רחוק מארץ ישראל אבל אם חלק נח לבניו הארצות ונתן לשם ארץ ישראל היה זה כ"מחלק נכסיו על פיו" וישבו בה בני כנען עד אשר ינחיל אותה השם לזרע אוהבו כאשר הזכרתי כבר (לעיל י טו)

"והוא כהן לאל עליון" - בעבור היות בכל העמים כהנים משרתים למלאכים הנקראים "אלים" כענין שנאמר (שמות טו יא) מי כמוכה באלים יקרא הקב"ה "אל עליון" וענינו התקיף הגבוה על כל גבוהים כמו יש לאל ידי (להלן לא כט) ומלכי צדק לא הזכיר השם אבל אברהם אמר ה' אל עליון (להלן פסוק כב)

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הוציא לחם ויין" לשבי המלחמה העייפים:

" והוא כהן" ולו היה נאה לברך:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יז - יח) "ויצא," בשובו נח להנפש עם אנשיו סמוך לירושלים בעמק שנקרא עמק המלך [כמ"ש (ש"ב יח יח) את מצבת אשר בעמק המלך ויקרא לה יד אבשלום] ויצא מלכי צדק מלך ירושלים והוציא לחם ויין להעם העיף, ומלכי צדק [שלדעת חז"ל הוא שם בן נח] היה כהן לאל עליון ועובד את ה':


 

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ומלכי צדק וגו'. רבותינו אמרו (נדרים לב:) כי הוא שם. וטעם שהפסיק בענין מלך שלם בין יציאת מלך סדום להודעת דבריו אל אברהם וכו', להגיד שבח הצדיקים מה בינם לבין הרשעים כי מלך סדום יצא לקראת אברהם לראות פניו ריקם הגם שאליו יחויב להקביל פני אברהם במנחה כיד המלך והוא הרשע יצא בידים ריקניות, ושם הצדיק מבלי חיוב נדיבות יעץ והקביל פניו בלחם ויין:


עוד ירצה על דרך אומרם ז"ל (יומא כח:) קיים אברהם אבינו אפילו עירובי תבשילין שהם תיקוני רבנן, ולזה הודיענו הכתוב, כי אברהם שר וגדול ומכובד בעיני הכל היה, וכשיצא לקראתו מלך סדום מן הסתם יקביל פניו בתשורת לחם לו ולעבדיו ואנשי מלחמתו, ולצד כי אברהם יפרוש ממאכלם, מהלחם משום פת של גוים, והיין משום סתם יינם, לזה נתחכם ונשתדל מלך סדום שיעשה תשורת האכילה על יד נאמן שהוא שם ומידו של שם לידו של אברהם. וחידוש השמיענו הכתוב שאפילו לחם ויין שאינן אלא מדרבנן הקפיד אברהם ומכל שכן שאר דברים שיש בהם חשש איסור תורה:


עוד ירצה הכתוב להודיע טעם אשר ממנו עלה על דעת מלך סדום לומר לאברהם והרכוש קח לך ולא שאל הכל, לזה אמר ויצא מלך סדום לקראתו ואחר צאתו יצא מלך שלם וכו' ונתן לו אברהם מעשר מכל, מזה הרגיש מלך סדום, כי הרי זה מגיד כי קנייניו הם שאין אדם מעשר ממה שאינו שלו, לזה שאל ממנו הנפש והרכוש אסכים לדעתך שתקחם לך, והוא אומרו קח לך והרי זה מגיד כי עוד היה לו טענה להחזיק בכל, וכדי שלא יכנם עמו במחלוקת פשר ואמר (פסוק כא) תן לי הנפש והרכוש לא ארד עמך לדין אלא הריני מסכים שתקחנו, ועיין טעם הדבר בפירוש פסוק תן לי הנפש:


והוא כהן וגו'. פירוש הוא כהן אבל זרעו אינו כהן שנתנה כהונה לאברהם דכתיב (תהלים קי.) אתה כהן לעולם, ואומרו על דברתי מלכי צדק כי הוא ברך את אברהם שיהיה כהן לאל עליון וברצונו נתן הדבר לאברהם כאשר אבאר. ואומרו לאל עליון, להיות שהיה להם אלוהות אמצעיים כידוע לכסילים אמר כי זה כהן לאל עליון על כל האלוהות שהיו להם אז. ורז"ל אמרו (נדרים לב:) כי בעון שהקדים ברכת אברהם לברכת קונו נטלה ממנו כהונה, ולדבריהם ז"ל אומרו והוא כהן תתפרש גם כן למעט משם והלאה שמעטו הכתוב על חטאתו האמור בענין, והגם שהקדים המיעוט לחטא מה בכך כי התורה נכתבה אחר כך:

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין. "ובת צור במנחה פניך יחלו עשירי עם". בת צור, זה אברהם; בן שהצר למלכים, בן שהצרו מלכים לו. "במנחה פניך יחלו", ומלכי צדק מלך שלם. מלכי צדק, מצדיק את יושביו. מלכי צדק, "אדוני צדק", נקראת ירושלים צדק: "צדק ילין בה". מלך שלם, שנולד מהול. הוציא לחם ויין, הלכות כהונה גדולה מסר לו. לחם, זה לחם הפנים; ויין, אלו הנסכים. רבנן אמרי: תורה גילה לו, שנאמר: "לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי".

והוא כהן לאל עליון. ר' אבא בר כהנא אמר: כל יין שכתוב בתורה עושה רושם, חוץ מזה. ר' לוי אמר: אף לא יצאנו מידו, שמשם קרא עליו "ועבדום וענו אותם".

ומלכי צדק מלך שלם, שנולד מהול וכו' (כדכתוב לעיל בפסוק "ויברא אלהים את האדם בצלמו" (בראשית א, כז), ברמז מ"ז):