מ"ג בראשית יד כ


<< · מ"ג בראשית · יד · כ · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך ויתן לו מעשר מכל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבָרוּךְ֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן אֲשֶׁר־מִגֵּ֥ן צָרֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ וַיִּתֶּן־ל֥וֹ מַעֲשֵׂ֖ר מִכֹּֽל׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּבְרִיךְ אֵל עִלָּאָה דִּמְסַר סָנְאָךְ בִּידָךְ וִיהַב לֵיהּ חַד מִן עַסְרָא מִכּוֹלָא׃
ירושלמי (יונתן):
וּבְרִיךְ אֱלָהָא עִילָאָה דְעָבַד סַנְאָךְ כִּתְרֵיסָא דִמְקַבֵּל מַחְתָּא וִיהַב לֵיהּ חַד מִן עַסְרָא מִכָּל מַה דְאָתֵיב:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אשר מגן" - אשר הסגיר וכן (הושע יא) אמגנך ישראל

"ויתן לו" - אברם מעשר מכל אשר לו לפי שהיה כהן 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אֲשֶׁר מִגֵּן – אֲשֶׁר הִסְגִּיר, וְכֵן "אַמַּגֶנְךָ יִשְׂרָאֵל" (הושע יא,ח).
וַיִּתֶּן לוֹ אַבְרָם מַעֲשֵׂר מִכֹּל אֲשֶׁר לוֹ, לְפִי שֶׁהָיָה כֹהֵן (בראשית רבה מג,ח).

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

מגן — כמו "נתן", וכן "עטרת תפארת תמגנך" (משלי ד ט), והמ"ם שורש. ואברם הוציא המעשר לכבוד השם, ולא מצא אדם ראוי לתתו לו כמלכי צדק:

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויתן לו מעשר מכל" - אברהם לא רצה לקחת לעצמו מחוט ועד שרוך נעל אבל חלק הגבוה הפריש לתתו לכהן ומלך סדום יצא לקראת אברהם אל עמק שוה לכבדו והלך עמו עד שלם שהוציא מלכי צדק לחם ויין לעם אשר ברגליו ולא בקש מלך סדום ממנו דבר אבל כאשר ראה נדיבת לבו וצדקתו שנתן המעשר אז בקש גם הוא הנפש בדרך צדקה ואברהם בטח באלהיו שיתן לו עושר ונכסים וכבוד ולא רצה לקחת ממנו דבר והשיב לו כל רכוש סדום שהוא שלו וכל רכוש עמורה להשיב אותו לבעליו כי בכל בקש ממנו הנפש ובכל היתה טענתו שלא יאמרו הם העשירו את אברם ושאר המקומות הנזכרים לפי חרב הכו אותם ולא לקחו מערי המלכים רק רכוש סדום ועמורה כי בעבור שאבדו מלכיהם נשארו עזובות עריהם ויתכן שיהיה זה מה שאמר "אם מחוט ועד שרוך" ישאר בידי מכל הרכוש הבא אלי מכולכם "ואם אקח מכל אשר לך" ברכושך שנתת אתה לי

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"וברוך אל עליון" פועל זה שפעל להגביר אברהם על איוביו הוא ברכה לו ית' כי בו ישמח במעשיו באבוד רשעים ובעלוז צדיקים כענין שבחוהו כל האומים כי גבר עלינו חסדו:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(כ) "וברוך אל עליון", וע"י שברוך אברהם עי"ז ברוך אל עליון וכמו שבארתי בפי' תהלים בפסוק הנה ברכו את ה', שה' ערך סדרי ההנהגה שתרד ברכתו והשפעתו לפי הכנת המקבלים, וכשיש צדיק בארץ אשר הכין א"ע להיות כלי מוכן לקבל הברכה, אז יריק עליו שפע הברכה, וה' ברוך ר"ל מלא ברכה להשפיע, ואם אין איש בארץ מוכן לקבל הברכה אז מעין נרפש ומקור חתום וסתום ואין ברכה למעלה, וע"ז אמר שע"י שברוך אברם לאל עליון שהוא מוכן לקבל ברכת ה', עי"כ ברוך אל עליון. הוא מריק הברכה במה "שמגן צריך בידך" שזה נס ופלא ע"י ברכת ה'," ויתן לו מעשר מכל", שהמעשר הוא המריק ברכת אלוה ממעל במ"ש הביאו את כל המעשר אל בית האוצר וכו' והריקותי לכם ברכה עד בלי די:  

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(כ) ומדה כנגד מדה עשה עמך כי "ברוך אל עליון" שעם היותו עליון ברקיע שביעי, לא משם משפיע עליך, כי אם גם בא עדיך למטה לארץ להושיעך, וזהו "אשר מגן צריך בידך". והוא כי דרכו יתברך שיפקוד על צבא המרום, שממכון שבתו מכניע את השר תחלה ואחר כך ואת מלכי האדמה על האדמה, אך לא עשה כן להכניע את שרי המלכים במרום ואחר כך לומר לך השמד,

כי אם גם את מלכי האדמה "מגן" ומסר למטה בידך, נמצא כי עם היותו רחוק, עוררת רחמים עד רקיע העליון, וגם הוא יתברך היה עמך גם בארץ מתחת:

או יאמר מעין האמור, והוא במה שכתבנו למעלה כי נמרוד המולך בדור הפלגה שבנו מגדל להשליט החצונים בעולם, ולסלק הקדושה עד נסתלקה שכינה עד רקיע שביעי, ובא אברהם על ידי הקריא שמו יתברך בכל העולם, חזר וקנה העולם בזכותו. וזהו "ברוך אברם לאל עליון" שנסתלק למעלה, ומה שיבורך הוא להיותו "קונה שמים וארץ" שהיו ביד החצונים וקנאם הוא. והוא כי עם היות אמרפל - הוא נמרוד - צר לאברהם כי הפילו לכבשן האש, לא כיוון אברם לינקם ממנו, רק לקנות שמים וארץ שהיו אבודים על ידו, שהיה גבור ציד צד את הבריות ומקרבן לעבודה זרה, כי עודנו מחזיק בטומאתו של דור הפלגה, כי מלכם היה:

"וברוך אל עליון" שלא מסרם ביד אברם על הנוגע אל כבוד עצמו שהיה ממשיך העולם לעבודה זרה ומאבד עולמו יתברך, רק על כבוד אברם שחש יותר על כבוד הצדיק מעל כבוד עצמו. וזהו "אשר" עם היותו עליון מסתלק עד רקיע שביעי על ידי נמרוד, ועם כל זה "אשר מגן צריך" להיותם צריך. כי נמרוד וסייעתו הפילוהו לכבשן האש ובאו עתה להרגו:

ולבל נאמר כי על שקבל מתנת מעשר ממנו ברכו, אמר כי הלא אדרבה אחר שברכו ויתן לו מעשר מכל:

או יחזור אומרו "קונה" אליו יתברך, ואומר "ברוך אברם" שבהיותו בארץ הקנה אל עליון שמים וארץ, שהיה העולם אבד בדורות שהיו מכעיסין ובאים. ושיעור הכתוב "ברוך אברם לאל עליון", שעל ידו היה "אל עליון קונה שמים וארץ" כי עשו קנין קיים, וכאשר אברם מארץ הקנה העולם לאל "עליון", גם "ברוך אל" שעם היותו "עליון", משם "מגן צריך בידיך" בארץ:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וברוך אל עליון. רז"ל אמרו (נדרים דף לב:) שנענש על אשר איחר ברכת ה' והקדים ברכת אברהם וניטלה ממנו הכהונה.


ואפשר שטעם שם הוא שלקח סדר המעשה כי אברהם הוא מעצמו הכיר בוראו והשתדל באמונתו יתברך ואליו יאות הברכה ואחר כך ברך לה' שנתרצה בו, וכן ראוי לעשות, וללמד הוא בא שאין הקב"ה מתרצה אלא במי שמתרצה בו קודם, והוא אומרו ברוך אברם לאל עליון שהוא הכשיר עצמו להיות עבד לאל עליון ולזה ברוך הוא אל עליון אשר מגן וגו', ודרך זה לא יוצדק אלא במבורך קודם. וכפי זה לא נענש שם אלא הוא מעצמו נתנה לאברהם וכמו שפירשתי בפסוק והוא כהן. או אפשר שנענש על הנשמע משטחיות המאמר שנראה שלא חש להקדים עבד לרבו הגם שנתכוין לטובה, ומצינו שיעניש ה' על כיוצא בזה בכמה מקומות:

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויתן לו מעשר מכל. ר' יהודה בר ר' סימון אמר: מכח אותה ברכה אכלו שלש יתדות גדולות בעולם, אברהם יצחק ויעקב. באברהם כתיב: "וה' ברך את אברהם בכל", בזכות ויתן לו מעשר מכל. ביצחק כתיב: "ואוכל מכל", בזכות ויתן לו מעשר מכל. ביעקב כתיב: "כי חנני אלהים וכי יש לי כל", בזכות ויתן לו מעשר מכל.

<< · מ"ג בראשית · יד · כ · >>