מ"ג בראשית יד כ
<< · מ"ג בראשית · יד · כ · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך ויתן לו מעשר מכל
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבָרוּךְ֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן אֲשֶׁר־מִגֵּ֥ן צָרֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ וַיִּתֶּן־ל֥וֹ מַעֲשֵׂ֖ר מִכֹּֽל׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּבְרִיךְ אֵל עִלָּאָה דִּמְסַר סָנְאָךְ בִּידָךְ וִיהַב לֵיהּ חַד מִן עַסְרָא מִכּוֹלָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּבְרִיךְ אֱלָהָא עִילָאָה דְעָבַד סַנְאָךְ כִּתְרֵיסָא דִמְקַבֵּל מַחְתָּא וִיהַב לֵיהּ חַד מִן עַסְרָא מִכָּל מַה דְאָתֵיב: |
רש"י
"ויתן לו" - אברם מעשר מכל אשר לו לפי שהיה כהן
מפרשי רש"י
[לד] מכל אשר לו. לא מן השבי הזה, דהא אין לו לתרום מדבר שאינו שלו (ראה תרומות פ"א מ"א), וכאן לא רצה אברהם ליקח מן השבי הזה כלום, אלא "מכל" רוצה לומר 'מכל אשר לו':
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וַיִּתֶּן לוֹ אַבְרָם מַעֲשֵׂר מִכֹּל אֲשֶׁר לוֹ, לְפִי שֶׁהָיָה כֹהֵן (בראשית רבה מג,ח).
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
כי אם גם את מלכי האדמה "מגן" ומסר למטה בידך, נמצא כי עם היותו רחוק, עוררת רחמים עד רקיע העליון, וגם הוא יתברך היה עמך גם בארץ מתחת:
או יאמר מעין האמור, והוא במה שכתבנו למעלה כי נמרוד המולך בדור הפלגה שבנו מגדל להשליט החצונים בעולם, ולסלק הקדושה עד נסתלקה שכינה עד רקיע שביעי, ובא אברהם על ידי הקריא שמו יתברך בכל העולם, חזר וקנה העולם בזכותו. וזהו "ברוך אברם לאל עליון" שנסתלק למעלה, ומה שיבורך הוא להיותו "קונה שמים וארץ" שהיו ביד החצונים וקנאם הוא. והוא כי עם היות אמרפל - הוא נמרוד - צר לאברהם כי הפילו לכבשן האש, לא כיוון אברם לינקם ממנו, רק לקנות שמים וארץ שהיו אבודים על ידו, שהיה גבור ציד צד את הבריות ומקרבן לעבודה זרה, כי עודנו מחזיק בטומאתו של דור הפלגה, כי מלכם היה:
"וברוך אל עליון" שלא מסרם ביד אברם על הנוגע אל כבוד עצמו שהיה ממשיך העולם לעבודה זרה ומאבד עולמו יתברך, רק על כבוד אברם שחש יותר על כבוד הצדיק מעל כבוד עצמו. וזהו "אשר" עם היותו עליון מסתלק עד רקיע שביעי על ידי נמרוד, ועם כל זה "אשר מגן צריך" להיותם צריך. כי נמרוד וסייעתו הפילוהו לכבשן האש ובאו עתה להרגו:
ולבל נאמר כי על שקבל מתנת מעשר ממנו ברכו, אמר כי הלא אדרבה אחר שברכו ויתן לו מעשר מכל:
או יחזור אומרו "קונה" אליו יתברך, ואומר "ברוך אברם" שבהיותו בארץ הקנה אל עליון שמים וארץ, שהיה העולם אבד בדורות שהיו מכעיסין ובאים. ושיעור הכתוב "ברוך אברם לאל עליון", שעל ידו היה "אל עליון קונה שמים וארץ" כי עשו קנין קיים, וכאשר אברם מארץ הקנה העולם לאל "עליון", גם "ברוך אל" שעם היותו "עליון", משם "מגן צריך בידיך" בארץ:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויתן לו מעשר מכל. ר' יהודה בר ר' סימון אמר: מכח אותה ברכה אכלו שלש יתדות גדולות בעולם, אברהם יצחק ויעקב. באברהם כתיב: "וה' ברך את אברהם בכל", בזכות ויתן לו מעשר מכל. ביצחק כתיב: "ואוכל מכל", בזכות ויתן לו מעשר מכל. ביעקב כתיב: "כי חנני אלהים וכי יש לי כל", בזכות ויתן לו מעשר מכל.
<< · מ"ג בראשית · יד · כ · >>