ביאור:נפש
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
נפש = הצד החומרי של החיים
עריכהזהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: נפש
המושג נפש מציין את החיים, כמו למשל בפסוק:
- (בראשית יב יג): "אמרי נא אחתי את, למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך".
אולם, בניגוד למושגים אחרים שמציינים חיים, המושג נפש מציין את הצד החומרי והגופני יותר של החיים - הדבר שמת כאשר הורגים את הגוף (ראו גם נפש לעומת רוח ). המושג נפש מופיע בביטויים רבים, למשל:
- יציאת הנפש = מוות, (בראשית לה יח): "ויהי בצאת נפשה כי מתה".
- בקשת נפש הזולת = רצון להרגו ; וכן (משלי א יח): "והם לדמם יארבו, יצפנו לנפשתם".
- לקיחת נפש הזולת = הריגתו .
- נפש = גוף חי, (בראשית יד כא): "ויאמר מלך סדם אל אברם 'תן לי הנפש והרכוש קח לך'".
- בכל הנפש = עד מוות, (דברים ו ה): "ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך", "אפילו הוא נוטל את חייך".
- כופר נפש = כסף שהאדם נותן כדי לכפר על חייו ולהינצל ממוות, (שמות ל יב): "כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו לה' בפקד אתם ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם"( פירוט ), (משלי יג ח): "כפר נפש איש עשרו ורש לא שמע גערה", ( פירוט ), (במדבר לה לא): "ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת", (שמות כא ל): "אם כפר יושת עליו ונתן פדין נפשו ככל אשר יושת עליו".
- שומר נפשו = מגן על חייו, (משלי יג ג): "נצר פיו שמר נפשו", (משלי טז יז): "שמר נפשו נצר דרכו"( פירוט ), (משלי יט טז): "שמר מצוה שמר נפשו"( פירוט ), (משלי כא כג): "שמר פיו ולשונו שמר מצרות נפשו", (משלי כב ה): "צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם"( פירוט ).
- תאוות נפש = רצון לאכול ולשתות, (דברים יב כ): "כי תאוה נפשך לאכל בשר בכל אות נפשך תאכל בשר"; או רצון חומרי-בהמי כלשהו, (משלי כא י): "נפש רשע אותה רע, לא יחן בעיניו רעהו"( פירוט ), (משלי יג יט): "תאוה נהיה תערב לנפש ותועבת כסילים סור מרע"( פירוט ).
- בעל נפש = בעל תאווה לאכול ולשתות, משלי כג ב: "ושמת שכין בלעך, אם בעל נפש אתה" - אם יש לך תאווה, שים גדר בתוך פיך כדי שלא תאכל יותר מדי ( פירוט ).
- נפש עמלה = תאוה ש"עובדת" על האדם, מרמה אותו וגורמת לו לקנות מעבר לצרכיו, (משלי טז כו): " נפש עמל עמלה לו, כי אכף עליו פיהו"( פירוט ).
- רחב נפש = בעל תאוה חומרית גדולה, (משלי כח כה): "רחב נפש יגרה מדון, ובוטח על ה' ידשן"- מי שיש לו רצון גדול ורחב לתענוגות חומריים, מסתכסך הרבה במריבות כאשר אינו מקבל את מה שהוא רוצה ( פירוט ).
- עינוי נפש = צום וסיגופים גופניים, שלילת הצרכים החומריים של האדם .
- גומל נפשו = מספק את הצרכים החומריים של עצמו, (משלי יא יז): "גמל נפשו איש חסד, ועכר שארו אכזרי"( פירוט ).
- נפש בהמה = החיים או הצרכים החומריים של הבהמה, (משלי יב י): "יודע צדיק נפש בהמתו, ורחמי רשעים אכזרי"( פירוט ), ויש אומרים שהכוונה לצרכים הבהמיים של האדם - "הנפש הבהמית".
החיים כמשל
עריכהישנם ביטויים שבהם המושג נפש מציין דבר שהוא חשוב כמו החיים, או אפילו גדול מהחיים:
- אהבת נפש = אהבה גדולה כמו שאדם אוהב את חייו, (שמואל א כ יז): "ויוסף יהונתן להשביע את דוד באהבתו אתו כי אהבת נפשו אהבו", (שיר השירים ג א): "על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו".
- נשיאת נפש = שאיפה גדולה מהחיים, שאיפה שמוכנים לסכן את החיים עבורה , דברים כד טו: "כי עני הוא ואליו הוא נושא את נפשו".
- קיצור נפש = צער שמקצר את החיים , (במדבר כא ד): "ויסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום, ותקצר נפש העם בדרך"
- מרירות נפש = צער שגורם לחיים עצמם להיראות מרים ורעים , (משלי לא ו): "תנו שכר לאובד, ויין למרי נפש. ישתה וישכח רישו, ועמלו לא יזכר עוד"- יש לתת משקאות משכרים רק לאבלים, או לאנשים שצערם גדול כל-כך עד שהם עומדים להתאבד ( פירוט ).
- חי נפשך = הדבר נכון ואמיתי כמו שחייך אמיתיים , (שמואל א א כו): "ותאמר 'בי אדני, חי נפשך אדני, אני האשה הנצבת עמכה בזה להתפלל אל ה'".
- אם יש את נפשך = רק אם אתה באמת רוצה , "רק אם בא לך".
- ראו גם ביטויים שקשורים למסירות נפש .
פסוקים נוספים
עריכהא. נפש = החיים; פגיעה בנפש = הריגה
עריכהבראשית ט ד: " "אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו" . "ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש את נפש האדם" "
בראשית יט יז: " "ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך" ... "פן תספה" ... "ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי" ... "אמלטה נא שמה הלא מצער הוא ותחי נפשי" "
(בראשית לב לא): "ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי"
(בראשית לז כא): "וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש"
(שמות כא כג): "ואם אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש", וכן ויקרא כד, דברים יט כא
ויקרא כד יז: " "ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת" . "ומכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש" ",
(ויקרא יט כח): "ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם"- סריטה על אבדן החיים, לאות אבל.
ויקרא כא -ביאור:כב : " "ויאמר ה" ' "אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו" ... "ועל כל נפשת מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא" ... "איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע" ... "נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים" ... "וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו" ": טומאה לנפש = טומאה שנובעת מאבדן החיים.
במדבר יז ג: " "את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי הקריבם לפני ה" ' "ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל" " - הנשיאים, מקטירי הקטורת, חטאו גם בכך שגרמו לעצמם למות.
(במדבר יט יא): "הנגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים"
(במדבר לה יא): "והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה נפש בשגגה"
דברים ד טו: " "ונשמרתם מאד לנפשתיכם" ( "כי לא ראיתם כל תמונה ביום דבר ה" ' "אליכם בחרב מתוך האש" ), "פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל" " (וכן יהושע כג יא - פירוש הפסוק הוא " שמרו על חייכם ואל תעשו פסל "; וחז " ל למדו מהביטוי " ונשמרתם מאד לנפשותיכם ", שהאדם צריך בדרך - כלל לשמור על חייו.
(דברים כב כו): "ולנער לא תעשה דבר אין לנער חטא מות כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה"
יהושע ב יג: " "והחיתם את אבי ואת אמי ואת אחי ואת אחותי ואת כל אשר להם והצלתם את נפשתינו ממות" . "ויאמרו לה האנשים נפשנו תחתיכם למות אם לא תגידו את דברנו זה והיה בתת ה" ' "לנו את הארץ ועשינו עמך חסד ואמת" "
יהושע ט כד: " "ויענו את יהושע ויאמרו כי הגד הגד לעבדיך את אשר צוה ה" ' "אלהיך את משה עבדו לתת לכם את כל הארץ ולהשמיד את כל ישבי הארץ מפניכם ונירא מאד לנפשתינו מפניכם ונעשה את הדבר הזה" "
שמואל א כו כא: " "ויאמר שאול חטאתי שוב בני דוד כי לא ארע לך עוד תחת אשר יקרה נפשי בעיניך היום הזה הנה הסכלתי ואשגה הרבה מאד" ... "והנה כאשר גדלה נפשך היום הזה בעיני כן תגדל נפשי בעיני ה" ' "ויצלני מכל צרה" "
(שמואל ב א ט): "ויאמר אלי עמד נא עלי ומתתני כי אחזני השבץ כי כל עוד נפשי בי"
שמואל ב כג יז: " "ויאמר" ' "חלילה לי ה" ' "מעשתי זאת הדם האנשים ההלכים בנפשותם" ' "ולא אבה לשתותם אלה עשו שלשת הגברים" " (וכן דברי הימים א יא יט: דוד לא רצה לשתות את המים, שאנשיו סיכנו את חייהם כדי ללכת ולהביא אותם.
מלכים ב א יג: " "וישב וישלח שר חמשים שלשים וחמשיו ויעל ויבא שר החמשים השלישי ויכרע על ברכיו לנגד אליהו ויתחנן אליו וידבר אליו איש האלהים תיקר נא נפשי ונפש עבדיך אלה חמשים בעיניך" . "הנה ירדה אש מן השמים ותאכל את שני שרי החמשים הראשנים ואת חמשיהם ועתה תיקר נפשי בעיניך" "
מלכים א ב כג: " "וישבע המלך שלמה בה" ' "לאמר כה יעשה לי אלהים וכה יוסיף כי בנפשו דבר אדניהו את הדבר הזה" " - דבריו של אדוניהו יביאו למותו.
מלכים א יז כא: " "ויתמדד על הילד שלש פעמים ויקרא אל ה" ' "ויאמר" ' "ה" ' "אלהי תשב נא נפש הילד הזה על קרבו" '. "וישמע ה" ' "בקול אליהו ותשב נפש הילד על קרבו ויחי" "
יחזקאל יח ד: " "הן כל הנפשות לי הנה כנפש האב וכנפש הבן לי הנה הנפש החטאת היא תמות" ... "הנפש החטאת היא תמות בן לא ישא בעון האב ואב לא ישא בעון הבן צדקת הצדיק עליו תהיה ורשעת רשע עליו תהיה" ... "ובשוב רשע מרשעתו אשר עשה ויעש משפט וצדקה הוא את נפשו יחיה" "
(ישעיהו לח יז): "הנה לשלום מר לי מר,ואתה חשקת נפשי משחת בלי,כי השלכת אחרי גוך כל חטאי"- חזקיהו מודה לה ' על כך שחשק ורצה את חייו, כלומר השאיר אותו בחיים.
ירמיהו ד י: " "ואמר" ' "אהה ד" ' "ה" ' "אכן השא השאת לעם הזה ולירושלם לאמר שלום יהיה לכם ונגעה חרב עד הנפש" '"
ירמיהו טו ט: " "אמללה ילדת השבעה נפחה נפשה באה שמשה בעד יומם בושה וחפרה ושאריתם לחרב אתן לפני איביהם נאם ה" '"
(ירמיהו יח כ): "הישלם תחת טובה רעה כי כרו שוחה לנפשי זכר עמדי לפניך לדבר עליהם טובה להשיב את חמתך מהם"
(ירמיהו כא ט): "הישב בעיר הזאת ימות בחרב וברעב ובדבר והיוצא ונפל על הכשדים הצרים עליכם יחיה והיתה לו נפשו לשלל"- רק מי שייצא אל הכשדים, יציל את חייו.
(תהלים ג ג): "רבים אמרים לנפשי אין ישועתה לו באלהים סלה"- הרבה אנשים אומרים שאין לי סיכוי לחיות.
(תהלים טז י): "כי לא תעזב נפשי לשאול,לא תתן חסידך לראות שחת"
(משלי ג כב): "ויהיו חיים לנפשך, וחן לגרגרתיך"
(משלי ז כג): "עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח, ולא ידע כי בנפשו הוא"
(משלי ח לו): "וחטאי חמס נפשו, כל משנאי אהבו מות"
משלי יד כה: "מציל נפשות עד אמת, ויפח כזבים מרמה" - עד אמת מציל חיים ( פירוט )
(משלי כג יד): "אתה בשבט תכנו, ונפשו משאול תציל"
(משלי כח יז): "אדם עשק בדם נפש, עד בור ינוס,אל יתמכו בו"
(איוב ב ד): "ויען השטן את ה' ויאמר 'עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו '... ויאמר ה' אל השטן הנו בידך אך את נפשו שמר"
(איכה ה ט): "בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר"- היינו צריכים לסכן את חיינו כדי להביא לחם, בגלל הרוצחים שהיו מסתובבים במדבר.
ביאור:אסתר ז - ט : "ותען אסתר המלכה... תנתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי... והמן עמד לבקש על נפשו מאסתר המלכה כי ראה כי כלתה אליו הרעה מאת המלך... אשר נתן המלך ליהודים אשר בכל עיר ועיר להקהל ולעמד על נפשם... נקהלו ועמד על נפשם ונוח מאיביהם והרוג בשנאיהם"
(דברי הימים ב א יא): "ויאמר אלהים לשלמה יען אשר היתה זאת עם לבבך ולא שאלת עשר נכסים וכבוד ואת נפש שנאיך וגם ימים רבים לא שאלת ותשאל לך חכמה ומדע אשר תשפוט את עמי אשר המלכתיך עליו"
ב. נפש = יצור חי
עריכהראו גם: נפש חיה
(בראשית יב ה): "ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען"
(בראשית לו ו): "ויקח עשו את נשיו ואת בניו ואת בנתיו ואת כל נפשות ביתו ואת מקנהו ואת כל בהמתו ואת כל קנינו אשר רכש בארץ כנען וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו"
בראשית מו טו: " "אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ארם ואת דינה בתו כל נפש בניו ובנותיו שלשים ושלש" ... "שש עשרה נפש" ... "כל נפש ארבעה עשר" ... "כל נפש שבעה" ... "כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה יצאי ירכו מלבד נשי בני יעקב כל נפש ששים ושש" ... "ובני יוסף אשר ילד לו במצרים נפש שנים כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים" "
(שמות יב ד): "ואם ימעט הבית מהיות משה ולקח הוא ושכנו הקרב אל ביתו במכסת נפשת איש לפי אכלו תכסו על השה"
(ויקרא יא מו): "זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה הרמשת במים ולכל נפש השרצת על הארץ"
במדבר לא יט: " "ואתם חנו מחוץ למחנה שבעת ימים כל הרג נפש וכל נגע בחלל תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי אתם ושביכם" ... "והרמת מכס לה" ' "מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא אחד נפש מחמש המאות מן האדם ומן הבקר ומן החמרים ומן הצאן" "
ג. נפש = אכילה ושתיה; פגיעה בנפש = רעב וצום
עריכהבראשית כז ד: " "ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה,בעבור תברכך נפשי בטרם אמות" ... "ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכרך עשיתי כאשר דברת אלי קום נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך" ... "ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני למען תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת" ... "ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו בעבר תברכני נפשך" " - הנפש מסמלת, בין השאר, את הרצון לאכול מטעמים, ולכן, כשיצחק אוכל מהמטעמים של בנו, דווקא "נפשו" מברכת אותו.
(שמות יב טז): "אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם", ויקרא ז יח: " "ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא" ... "והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר לה" ' "וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה" ... "ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר לה" ' "ונכרתה הנפש ההוא מעמיה" " - הנפש היא האוכלת.
ויקרא יא מג: " "אל תשקצו את נפשתיכם בכל השרץ השרץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם" . "כי אני ה" ' "אלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש על הארץ" " - הנפש היא הרצון לאכול, וה ' מזהיר אותנו שלא לשקץ ולטמא רצון זה באכילת שרצים.
(במדבר יא ו): "ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו"- אין אוכל טעים כמו שהנפש אוהבת, ולכן הנפש יבשה.
במדבר כא ד: " "ויסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום ותקצר נפש העם בדרך" . "וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל" " - אין אוכל כבד ומשביע כמו שהנפש אוהבת, ולכן הנפש " קצרה ".
דברים יב טו: " "רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר כברכת ה" ' "אלהיך אשר נתן לך בכל שעריך הטמא והטהור יאכלנו כצבי וכאיל" ... "כי ירחק ממך המקום אשר יבחר ה" ' "אלהיך לשום שמו שם וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נתן ה" ' "לך כאשר צויתך ואכלת בשעריך בכל אות נפשך" "
דברים יד כו: " "ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן וביין ובשכר ובכל אשר תשאלך נפשך ואכלת שם לפני ה" ' "אלהיך ושמחת אתה וביתך" "
דברים יח ו: " "וכי יבא הלוי מאחד שעריך מכל ישראל אשר הוא גר שם ובא בכל אות נפשו אל המקום אשר יבחר ה" '... "חלק כחלק יאכלו" "
(דברים כג כה): "כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן"
(שמואל א ב טז): "ויאמר אליו האיש קטר יקטירון כיום החלב וקח לך כאשר תאוה נפשך ואמר לו כי עתה תתן ואם לא לקחתי בחזקה"
(ישעיהו ה יד): "לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק,וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה"- הנביא משווה את השאול לאישה זללנית.
(ישעיהו כט ח): "והיה כאשר יחלם הרעב והנה אוכל והקיץ וריקה נפשו וכאשר יחלם הצמא והנה שתה והקיץ והנה עיף ונפשו שוקקה כן יהיה המון כל הגוים הצבאים על הר ציון"
ישעיהו לב ו: " "כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשה און לעשות חנף ולדבר אל ה" ' "תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר" "
ישעיהו נה ב: " "למה תשקלו כסף בלוא לחם ויגיעכם בלוא לשבעה" ? "שמעו שמוע אלי ואכלו טוב ותתענג בדשן נפשכם" "
(ישעיהו נו יא): "והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה"
ישעיהו נח יא: " "ונחך ה" ' "תמיד והשביע בצחצחות נפשך ועצמתיך יחליץ והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו" "
ירמיהו לא יא: " "ובאו ורננו במרום ציון ונהרו אל טוב ה" ' "על דגן ועל תירש ועל יצהר ועל בני צאן ובקר והיתה נפשם כגן רוה ולא יוסיפו לדאבה עוד" ... "ורויתי נפש הכהנים דשן ועמי את טובי ישבעו נאם ה" '... "כי הרויתי נפש עיפה וכל נפש דאבה מלאתי" "
(ירמיהו נ יט): "ושבבתי את ישראל אל נוהו,ורעה הכרמל והבשן,ובהר אפרים והגלעד תשבע נפשו"
מיכה ז א: " "אללי לי,כי הייתי כאספי קיץ,כעללת בציר" ; "אין אשכול לאכול,בכורה אותה נפשי" "
(תהלים עח יח): "וינסו אל בלבבם,לשאל אכל לנפשם"
(משלי ו ל): "לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב"
משלי י ג: "לא ירעיב ה' נפש צדיק, והות רשעים יהדף",
משלי יא כה: " נפש ברכה תדשן, ומרוה גם הוא יורא",
משלי יג ד: "מתאוה ואין נפשו עצל, ונפש חרצים תדשן",
משלי יג כה: "צדיק אכל לשבע נפשו, ובטן רשעים תחסר" - הצדיק דואג לצרכים החומריים של עצמו ( לפירוט ע ' כאן )
(משלי יט טו): "עצלה תפיל תרדמה, ונפש רמיה תרעב"( פירוט )
(משלי כז ז): " נפש שבעה תבוס נפת, ונפש רעבה כל מר מתוק... שמן וקטרת ישמח לב, ומתק רעהו מעצת נפש"
(איכה א יט): "קראתי למאהבי המה רמוני כהני וזקני בעיר גועו כי בקשו אכל למו וישיבו את נפשם"
(קהלת ב כד): "אין טוב באדם שיאכל ושתה והראה את נפשו טוב בעמלו גם זה ראיתי אני כי מיד האלהים היא"
(קהלת ד ח): "יש אחד ואין שני גם בן ואח אין לו ואין קץ לכל עמלו גם עיניו לא תשבע עשר ולמי אני עמל ומחסר את נפשי מטובה גם זה הבל וענין רע הוא"
קהלת ו ב: " "איש אשר יתן לו האלהים עשר ונכסים וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו כי איש נכרי יאכלנו זה הבל וחלי רע הוא" . "אם יוליד איש מאה ושנים רבות יחיה ורב שיהיו ימי שניו ונפשו לא תשבע מן הטובה וגם קבורה לא היתה לו אמרתי טוב ממנו הנפל" ... "כל עמל האדם לפיהו וגם הנפש לא תמלא" ... "טוב מראה עינים מהלך נפש גם זה הבל ורעות רוח" "
(אסתר ט לא): "לקים את ימי הפרים האלה בזמניהם כאשר קים עליהם מרדכי היהודי ואסתר המלכה וכאשר קימו על נפשם ועל זרעם דברי הצומות וזעקתם"
ד. נפש = צרכים ורצונות חומריים
עריכהבראשית לד ג: " "ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנערה וידבר על לב הנערה" ... "וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה" " - שכם דבק בבת - יעקב מתוך תאווה חומרית (אמנם כתוב שהוא אהב אותה, אבל גם על יצחק נאמר שהוא "אהב מטעמים" ; כנראה מדובר באהבה מאותו סוג).
(שמות טו ט): "אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי"- השאיפה של האויב היא חומרית - להשיג שלל רב.
(שמות כג ט): "וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים"- הנפש היא הסובלת מלחץ פיסי.
(שופטים טז טז): "ויהי כי הציקה לו בדבריה כל הימים ותאלצהו ותקצר נפשו למות"- הוא לא קיבל את צרכיו החומריים ולכן רצה למות.
(ירמיהו ב כד): "פרה למד מדבר באות נפשו שאפה רוח תאנתה מי ישיבנה כל מבקשיה לא ייעפו בחדשה ימצאונה"
ה. נפש = אהבה
עריכהאהבת אדם:
שמואל א יח א: " "ויהי ככלתו לדבר אל שאול, ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד,ויאהבו יהונתן כנפשו" ... "ויכרת יהונתן ודוד ברית באהבתו אתו כנפשו" " - יהונתן הרגיש את האהבה לדוד באופן אינסטינקטיבי, כמו שהוא מרגיש את חייו; או - הוא אהב את דוד כמו שהוא אהב את חייו.
(שמואל א כ יז): "ויוסף יהונתן להשביע את דוד באהבתו אתו כי אהבת נפשו אהבו"
(שיר השירים א ז): "הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים שלמה אהיה כעטיה על עדרי חבריך"
שיר השירים ג ב: " "אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו" . "מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם" ? "כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי" "
שיר השירים ה ו: " "פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר, נפשי יצאה בדברו" ; "בקשתיהו ולא מצאתיהו,קראתיו ולא ענני" "
אהבת ה ':
ישעיהו כו ח: " "אף ארח משפטיך ה" ' "קוינוך,לשמך ולזכרך תאות נפש" . "נפשי" "אויתיך בלילה אף רוחי בקרבי אשחרך כי כאשר משפטיך לארץ צדק למדו ישבי תבל" ", כלומר - שם ה ' גורם לנו לתאווה אינסטינקטיבית ללמוד את משפטיך, או - אנחנו מתאווים ללמוד את משפטיך כמו שאנחנו אוהבים לחיות.
תהלים מב ב: " "כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערג אליך אלהים" . "צמאה נפשי לאלהים לאל חי מתי אבוא ואראה פני אלהים" ... "אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי כי אעבר בסך אדדם עד בית אלהים בקול רנה ותודה המון חוגג" . "מה תשתוחחי נפשי ותהמי עלי הוחילי לאלהים כי עוד אודנו ישועות פניו" . "אלהי עלי נפשי תשתוחח על כן אזכרך מארץ ירדן וחרמונים מהר מצער" "
הנפש של ה' - מושג מושאל, כמו מושגים נוספים שמייחסים לה' רגשות אנושיים:
שופטים י טז: " "ויסירו את אלהי הנכר מקרבם ויעבדו את ה" ' "ותקצר נפשו בעמל ישראל" "
ירמיהו ה ט, ירמיהו ט ח: " "העל אלה לוא אפקד נאם ה" ' "ואם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי" "
(ירמיהו ו ח): "הוסרי ירושלם פן תקע נפשי ממך פן אשימך שממה ארץ לוא נושבה"
(שמואל א ב לה): "והקימתי לי כהן נאמן כאשר בלבבי ובנפשי יעשה ובניתי לו בית נאמן והתהלך לפני משיחי כל הימים"
(ישעיהו א יד): "חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא"
(ישעיהו מב א): "הן עבדי אתמך בו בחירי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו משפט לגוים יוציא"
(ירמיהו יב ז): "עזבתי את ביתי נטשתי את נחלתי נתתי את ידדות נפשי בכף איביה"
(ירמיהו יד יט): "המאס מאסת את יהודה אם בציון געלה נפשך מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא קוה לשלום ואין טוב ולעת מרפא והנה בעתה"
ירמיהו טו א: " "ויאמר ה" ' "אלי אם יעמד משה ושמואל לפני אין נפשי אל העם הזה שלח מעל פני ויצאו" "
(ירמיהו לב מא): "וששתי עליהם להטיב אותם ונטעתים בארץ הזאת באמת בכל לבי ובכל נפשי"
ירמיהו נא יד: " "נשבע ה" ' "צבאות בנפשו כי אם מלאתיך אדם כילק וענו עליך הידד" "
(יחזקאל כג יח): "ותגל תזנותיה ותגל את ערותה ותקע נפשי מעליה כאשר נקעה נפשי מעל אחותה"
(זכריה יא ח): "ואכחד את שלשת הרעים בירח אחד ותקצר נפשי בהם וגם נפשם בחלה בי"
(משלי ו טז): "שש הנה שנא ה ', ושבע תועבות נפשו"
ו. פסוקים שיכולים להתאים לכמה תת - משמעויות שונות
עריכהעונש הכרתת הנפש (“ ונכרתה הנפש ההיא מעמיה / מלפניי”) - לפי חלק מהדעות, נפש = חיים, והכוונה לקטיעת החיים החומריים; לפי דעות אחרות, נפש = יצור חי, והכוונה לקטיעת האדם ממשפחתו בעולם הזה או בעולם הבא. לפירוט ע ' כאן .
בראשית מד ל: " "ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו" - "ונפשו קשורה בנפשו" " - לפי הפירוש נפש = חיים: החיים של יעקב קשורים בחייו של בנימין: אם בנימין ימות, גם יעקב ימות (כמו שכתוב בהמשך " והיה בראותו כי אין הנער - ומת "). ולפי הפירוש נפש = רגש חזק: ליעקב יש רגשות אהבה חזקים מאד הקשורים לבנימין, ולכן לא יוכל לחיות אם יקרה לו דבר רע.
ז. פסוקים נוספים
עריכה(בראשית מב כא): "ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת"
(בראשית מט ו): "בסדם אל תבא נפשי בקהלם אל תחד כבדי כי באפם הרגו איש וברצנם עקרו שור"
(שמות כג יב): "ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן אמתך והגר"
שמות לא יז: " "ביני ובין בני ישראל אות הוא לעלם כי ששת ימים עשה ה" ' "את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש" "
ויקרא ב א: " "ונפש כי תקריב קרבן מנחה לה" ' "סלת יהיה קרבנו ויצק עליה שמן ונתן עליה לבנה" "
ויקרא ד - ה : " "דבר אל בני ישראל לאמר נפש כי תחטא בשגגה מכל מצות ה" ' "אשר לא תעשינה ועשה מאחת מהנה" ... "ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ בעשתה אחת ממצות ה" ' "אשר לא תעשינה ואשם" ... "ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה והוא עד או ראה או ידע אם לוא יגיד ונשא עונו" ... "נפש כי תמעל מעל וחטאה בשגגה מקדשי ה" ' "והביא את אשמו לה" ' "איל תמים מן הצאן בערכך כסף שקלים בשקל הקדש לאשם" ... "ואם נפש כי תחטא ועשתה אחת מכל מצות ה" ' "אשר לא תעשינה ולא ידע ואשם ונשא עונו" ... "נפש כי תחטא ומעלה מעל בה" ' "וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו" ", במדבר ה ו: " "דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל בה" ' "ואשמה הנפש ההוא" ", במדבר טו כז: " "ואם נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לחטאת" . "וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני ה" ' "לכפר עליו ונסלח לו" ... "והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את ה" ' "הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה" " - הנפש היא החוטאת, כי מדובר בדרך - כלל בעבירה שנעשית בשגגה, ואולי התורה מניחה, שכאשר אדם חוטא בשוגג, הרי זה משום שהכוחות החומריים שלו מתגברים על המחשבה.
ויקרא יז י: " "ואיש איש מבית ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יאכל כל דם ונתתי פני בנפש האכלת את הדם והכרתי אתה מקרב עמה" . "כי נפש הבשר בדם הוא ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר על נפשתיכם כי הדם הוא בנפש יכפר" . "על כן אמרתי לבני ישראל כל נפש מכם לא תאכל דם והגר הגר בתוככם לא יאכל דם" ... "כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא ואמר לבני ישראל דם כל בשר לא תאכלו כי נפש כל בשר דמו הוא כל אכליו יכרת" . "וכל נפש אשר תאכל נבלה וטרפה באזרח ובגר וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וטהר" "
ויקרא כו יא: " "ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם" ... "ואם בחקתי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצותי להפרכם את בריתי" ... "אף אני אעשה זאת לכם והפקדתי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת מכלות עינים ומדיבת נפש וזרעתם לריק זרעכם ואכלהו איביכם" ... "והשמדתי את במתיכם והכרתי את חמניכם ונתתי את פגריכם על פגרי גלוליכם וגעלה נפשי אתכם" ... "והארץ תעזב מהם ותרץ את שבתתיה בהשמה מהם והם ירצו את עונם יען וביען במשפטי מאסו ואת חקתי געלה נפשם" "
ויקרא כז ב: " "דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש כי יפלא נדר בערכך נפשת לה" '"
(במדבר כג י): "מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו"
במדבר ל ג: " "איש כי ידר נדר לה" ' "או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה" ... "ושמע אביה את נדרה ואסרה אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום" ... "ואם הפר יפר אתם אישה ביום שמעו כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה הפרם וה" ' "יסלח לה" . "כל נדר וכל שבעת אסר לענת נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו" "
במדבר לא נ: " "ונקרב את קרבן ה" ' "איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על נפשתינו לפני ה" '"
(דברים ד ט): "רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך"
דברים ד כט: " "ובקשתם משם את ה" ' "אלהיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך" "
(דברים יא יח): "ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם וקשרתם אתם לאות על ידכם והיו לטוטפת בין עיניכם"
(דברים יב כג): "רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש ולא תאכל הנפש עם הבשר"
דברים יג ד: " "לא תשמע אל דברי הנביא ההוא או אל חולם החלום ההוא כי מנסה ה" ' "אלהיכם אתכם לדעת הישכם אהבים את ה" ' "אלהיכם בכל לבבכם ובכל נפשכם" "
(דברים יג ז): "כי יסיתך אחיך בן אמך או בנך או בתך או אשת חיקך או רעך אשר כנפשך בסתר לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבתיך"
(דברים כא יד): "והיה אם לא חפצת בה ושלחתה לנפשה ומכר לא תמכרנה בכסף לא תתעמר בה תחת אשר עניתה"
(דברים כד ו): "לא יחבל רחים ורכב כי נפש הוא חבל"
(דברים כד ז): "כי ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר בו ומכרו ומת הגנב ההוא ובערת הרע מקרבך"
דברים כח סה: " "ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגלך ונתן ה" ' "לך שם לב רגז וכליון עינים ודאבון נפש" "
(שמואל א ב לג): "ואיש לא אכרית לך מעם מזבחי לכלות את עיניך ולאדיב את נפשך וכל מרבית ביתך ימותו אנשים"
(שופטים ה כא): "נחל קישון גרפם נחל קדומים נחל קישון תדרכי נפשי עז"
שמואל א א טו: " "ותען חנה ותאמר לא אדני אשה קשת רוח אנכי ויין ושכר לא שתיתי ואשפך את נפשי לפני ה" '"
(שמואל א כ ד): "ויאמר יהונתן אל דוד מה תאמר נפשך ואעשה לך"
(שמואל א כג כ): "ועתה לכל אות נפשך המלך לרדת רד ולנו הסגירו ביד המלך"
(שמואל ב ג כא): "ויאמר אבנר אל דוד אקומה ואלכה ואקבצה אל אדני המלך את כל ישראל ויכרתו אתך ברית ומלכת בכל אשר תאוה נפשך וישלח דוד את אבנר וילך בשלום"
(שמואל ב ה ח): "ויאמר דוד ביום ההוא כל מכה יבסי ויגע בצנור ואת הפסחים ואת העורים שנאו נפש דוד על כן יאמרו עור ופסח לא יבוא אל הבית"
(שמואל ב יד יד): "כי מות נמות וכמים הנגרים ארצה אשר לא יאספו ולא ישא אלהים נפש וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח"
(שמואל ב טז יד): "ויבא המלך וכל העם אשר אתו עיפים וינפש שם"
(שמואל ב יח יג): "או עשיתי בנפשו שקר וכל דבר לא יכחד מן המלך ואתה תתיצב מנגד"
מלכים א ב ד: " "למען יקים ה" ' "את דברו אשר דבר עלי לאמר אם ישמרו בניך את דרכם ללכת לפני באמת בכל לבבם ובכל נפשם לאמר לא יכרת לך איש מעל כסא ישראל" "
(מלכים א ח מח): "ושבו אליך בכל לבבם ובכל נפשם בארץ איביהם אשר שבו אתם והתפללו אליך דרך ארצם אשר נתתה לאבותם העיר אשר בחרת והבית אשר בנית לשמך"
(מלכים א יא לז): "ואתך אקח ומלכת בכל אשר תאוה נפשך והיית מלך על ישראל"
(מלכים א יט ג): "וירא ויקם וילך אל נפשו ויבא באר שבע אשר ליהודה וינח את נערו שם"
מלכים ב יב ה: " "ויאמר יהואש אל הכהנים כל כסף הקדשים אשר יובא בית ה" ' "כסף עובר איש כסף נפשות ערכו כל כסף אשר יעלה על לב איש להביא בית ה" '"
מלכים ב כג ג: " "ויעמד המלך על העמוד ויכרת את הברית לפני ה" ' "ללכת אחר ה" ' "ולשמר מצותיו ואת עדותיו ואת חקתיו בכל לב ובכל נפש להקים את דברי הברית הזאת הכתבים על הספר הזה ויעמד כל העם בברית" ... "וכמהו לא היה לפניו מלך אשר שב אל ה" ' "בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאדו ככל תורת משה ואחריו לא קם כמהו" "
בנביאים אחרונים:
(ישעיהו ג ט): "הכרת פניהם ענתה בם וחטאתם כסדם הגידו לא כחדו אוי לנפשם כי גמלו להם רעה"
(ישעיהו ג כ): "הפארים והצעדות והקשרים ובתי הנפש והלחשים"
(ישעיהו טו ד): "ותזעק חשבון ואלעלה עד יהץ נשמע קולם על כן חלצי מואב יריעו נפשו ירעה לו"
(ישעיהו יט י): "והיו שתתיה מדכאים כל עשי שכר אגמי נפש"
(ישעיהו מו ב): "קרסו כרעו יחדו לא יכלו מלט משא ונפשם בשבי הלכה"
ישעיהו מט ז: " "כה אמר ה" ' "גאל ישראל קדושו לבזה נפש למתעב גוי לעבד משלים מלכים יראו וקמו שרים וישתחוו למען ה" ' "אשר נאמן קדש ישראל ויבחרך" "
(ישעיהו נא כג): "ושמתיה ביד מוגיך אשר אמרו לנפשך שחי ונעברה ותשימי כארץ גוך וכחוץ לעברים"
ישעיהו נג י: " "וה" ' "חפץ דכאו החלי אם תשים אשם נפשו יראה זרע יאריך ימים וחפץ ה" ' "בידו יצלח" . "מעמל נפשו יראה ישבע בדעתו יצדיק צדיק עבדי לרבים ועונתם הוא יסבל" "
(ישעיהו נח י): "ותפק לרעב נפשך ונפש נענה תשביע וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים"
ישעיהו סא י: " "שוש אשיש בה" ' "תגל נפשי באלהי כי הלבישני בגדי ישע מעיל צדקה יעטני כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה" "
(ישעיהו סו ג): "שוחט השור מכה איש זובח השה ערף כלב מעלה מנחה דם חזיר מזכיר לבנה מברך און גם המה בחרו בדרכיהם ובשקוציהם נפשם חפצה"
ירמיהו ג יא: " "ויאמר ה" ' "אלי צדקה נפשה משבה ישראל מבגדה יהודה" "
(ירמיהו ד יט): "מעי מעי אחולה קירות לבי המה לי לבי לא אחריש כי קול שופר שמעתי נפשי תרועת מלחמה"
(ירמיהו ד לא): "כי קול כחולה שמעתי צרה כמבכירה קול בת ציון תתיפח תפרש כפיה אוי נא לי כי עיפה נפשי להרגים"
ירמיהו ו טז: " "כה אמר ה" ' "עמדו על דרכים וראו ושאלו לנתבות עולם אי זה דרך הטוב ולכו בה ומצאו מרגוע לנפשכם ויאמרו לא נלך" "
ירמיהו יג יז: " "ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה ודמע תדמע ותרד עיני דמעה כי נשבה עדר ה" '"
ירמיהו יז כא: " "כה אמר ה" ' "השמרו בנפשותיכם ואל תשאו משא ביום השבת והבאתם בשערי ירושלם" "
(ירמיהו לד טז): "ותשבו ותחללו את שמי ותשבו איש את עבדו ואיש את שפחתו אשר שלחתם חפשים לנפשם ותכבשו אתם להיות לכם לעבדים ולשפחות"
ירמיהו לז ט: " "כה אמר ה" ' "אל תשאו נפשתיכם לאמר הלך ילכו מעלינו הכשדים כי לא ילכו" "
ירמיהו מב כ: " "כי התעתים בנפשותיכם כי אתם שלחתם אתי אל ה" ' "אלהיכם לאמר התפלל בעדנו אל ה" ' "אלהינו וככל אשר יאמר ה" ' "אלהינו כן הגד לנו ועשינו" "
יחזקאל ד יד: " "ואמר" ' "אהה ד" ' "ה" ' "הנה נפשי לא מטמאה ונבלה וטרפה לא אכלתי מנעורי ועד עתה ולא בא בפי בשר פגול" '"
יחזקאל ז יט: " "כספם בחוצות ישליכו וזהבם לנדה יהיה כספם וזהבם לא יוכל להצילם ביום עברת ה" ' "נפשם לא ישבעו ומעיהם לא ימלאו כי מכשול עונם היה" "
יחזקאל יג יח: " "ואמרת כה אמר אדני ה" ' "הוי למתפרות כסתות על כל אצילי ידי ועשות המספחות על ראש כל קומה לצודד נפשות הנפשות תצודדנה לעמי ונפשות לכנה תחיינה" . "ותחללנה אתי אל עמי בשעלי שערים ובפתותי לחם להמית נפשות אשר לא תמותנה ולחיות נפשות אשר לא תחיינה בכזבכם לעמי שמעי כזב" . "לכן כה אמר אדני ה" ' "הנני אל כסתותיכנה אשר אתנה מצדדות שם את הנפשות לפרחות וקרעתי אתם מעל זרועתיכם ושלחתי את הנפשות אשר אתם מצדדות את נפשים לפרחת" "
(יחזקאל טז ה): "לא חסה עליך עין לעשות לך אחת מאלה לחמלה עליך ותשלכי אל פני השדה בגעל נפשך ביום הלדת אתך"
(יחזקאל טז כז): "והנה נטיתי ידי עליך ואגרע חקך ואתנך בנפש שנאותיך בנות פלשתים הנכלמות מדרכך זמה"
יחזקאל כג יז: " "ויבאו אליה בני בבל למשכב דדים ויטמאו אותה בתזנותם ותטמא בם ותקע נפשה מהם" .
יחזקאל כג כב: " "לכן אהליבה כה אמר אדני ה" ' "הנני מעיר את מאהביך עליך את אשר נקעה נפשך מהם והבאתים עליך מסביב" ... "כי כה אמר אדני ה" ' "הנני נתנך ביד אשר שנאת ביד אשר נקעה נפשך מהם" "
יחזקאל כד כא: " "אמר לבית ישראל כה אמר אדני ה" ' "הנני מחלל את מקדשי גאון עזכם מחמד עיניכם ומחמל נפשכם ובניכם ובנותיכם אשר עזבתם בחרב יפלו" "
(יחזקאל כד כה): "ואתה בן אדם הלוא ביום קחתי מהם את מעוזם משוש תפארתם את מחמד עיניהם ואת משא נפשם בניהם ובנותיהם"
יחזקאל כה ו: " "כי כה אמר אדני ה" ' "יען מחאך יד ורקעך ברגל ותשמח בכל שאטך בנפש אל אדמת ישראל" "
יחזקאל כה טו: " "כה אמר אדני ה" ' "יען עשות פלשתים בנקמה וינקמו נקם בשאט בנפש למשחית איבת עולם" "
(יחזקאל לב י): "והשמותי עליך עמים רבים ומלכיהם ישערו עליך שער בעופפי חרבי על פניהם וחרדו לרגעים איש לנפשו ביום מפלתך"
יחזקאל לו ה: " "לכן כה אמר אדני ה" ' "אם לא באש קנאתי דברתי על שארית הגוים ועל אדום כלא אשר נתנו את ארצי להם למורשה בשמחת כל לבב בשאט נפש למען מגרשה לבז" "
הושע ט ד: " "לא יסכו לה" ' "יין ולא יערבו לו זבחיהם כלחם אונים להם כל אכליו יטמאו כי לחמם לנפשם לא יבוא בית ה" '"
(עמוס ב יד): "ואבד מנוס מקל וחזק לא יאמץ כחו וגבור לא ימלט נפשו"
(עמוס ב טו): "ותפש הקשת לא יעמד וקל ברגליו לא ימלט ורכב הסוס לא ימלט נפשו"
עמוס ו ח: " "נשבע אדני ה" ' "בנפשו נאם ה" ' "אלהי צבאות מתאב אנכי את גאון יעקב וארמנתיו שנאתי והסגרתי עיר ומלאה" "
יונה א יד: " "ויקראו אל ה" ' "ויאמרו אנה ה" ' "אל נא נאבדה בנפש האיש הזה ואל תתן עלינו דם נקיא כי אתה ה" ' "כאשר חפצת עשית" "
יונה ב ח: " "בהתעטף עלי נפשי את ה" ' "זכרתי ותבוא אליך תפלתי אל היכל קדשך" "
מיכה ו ז: " "הירצה ה" ' "באלפי אילים ברבבות נחלי שמן האתן בכורי פשעי פרי בטני חטאת נפשי" "
(נחום ג יח): "נמו רעיך מלך אשור ישכנו אדיריך נפשו עמך על ההרים ואין מקבץ"
(חבקוק ב ד): "הנה עפלה לא ישרה נפשו בו וצדיק באמונתו יחיה"
(חבקוק ב ה): "ואף כי היין בוגד גבר יהיר ולא ינוה אשר הרחיב כשאול נפשו והוא כמות ולא ישבע ויאסף אליו כל הגוים ויקבץ אליו כל העמים"
(חבקוק ב י): "יעצת בשת לביתך קצות עמים רבים וחוטא נפשך"
מיכה ז ג: " "על הרע כפים להיטיב" ; "השר שאל,והשפט בשלום,והגדול דבר הות נפשו הוא" ; "ויעבתוה" "
בספר תהלים:
תהלים ז ג: " "פן יטרף כאריה נפשי פרק ואין מציל" ... "ירדף אויב נפשי וישג וירמס לארץ חיי וכבודי לעפר ישכן סלה" "
תהלים י ג: " "כי הלל רשע על תאות נפשו ובצע ברך נאץ ה" '"
תהלים יא א: " "למנצח לדוד בה" ' "חסיתי איך תאמרו לנפשי נודו הרכם צפור" "
תהלים יא ה: " "ה" ' "צדיק יבחן ורשע ואהב חמס שנאה נפשו" "
(תהלים יג ג): "עד אנה אשית עצות בנפשי יגון בלבבי יומם עד אנה ירום איבי עלי"
תהלים יט ח: " "תורת ה" ' "תמימה משיבת נפש עדות ה" ' "נאמנה מחכימת פתי" "
(תהלים כג ג): "נפשי ישובב ינחני במעגלי צדק למען שמו"
(תהלים כה יג): "נפשו בטוב תלין וזרעו יירש ארץ"(http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/thlim/th-25-13.html)
(תהלים כז יב): "אל תתנני בנפש צרי כי קמו בי עדי שקר ויפח חמס"
(תהלים לא ח): "אגילה ואשמחה בחסדך אשר ראית את עניי ידעת בצרות נפשי"
תהלים לא י: " "חנני ה" ' "כי צר לי עששה בכעס עיני נפשי ובטני" "
תהלים לג כ: " "נפשנו חכתה לה" ' "עזרנו ומגננו הוא" "
תהלים לה ט: " "ונפשי תגיל בה" ' "תשיש בישועתו" "
(תהלים לה יב): "ישלמוני רעה תחת טובה שכול לנפשי"
(תהלים לה כה): "אל יאמרו בלבם האח נפשנו אל יאמרו בלענוהו"
תהלים מא ג: " "ה" ' "ישמרהו ויחיהו יאשר בארץ ואל תתנהו בנפש איביו" "
(תהלים מד כו): "כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו"
(תהלים מט יט): "כי נפשו בחייו יברך ויודך כי תיטיב לך"
(תהלים נו ז): "יגורו יצפינו המה עקבי ישמרו כאשר קוו נפשי"
(תהלים נז ה): "נפשי בתוך לבאם אשכבה להטים בני אדם שניהם חנית וחצים ולשונם חרב חדה"
(תהלים נז ז): "רשת הכינו לפעמי כפף נפשי כרו לפני שיחה נפלו בתוכה סלה"
תהלים נט ד: " "כי הנה ארבו לנפשי יגורו עלי עזים לא פשעי ולא חטאתי ה" '"
תהלים סב ב: " "אך אל אלהים דומיה נפשי ממנו ישועתי" ... "אך לאלהים דומי נפשי כי ממנו תקותי" "
(תהלים סג ב): "אלהים אלי אתה אשחרך צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים"
(תהלים סג ו): "כמו חלב ודשן תשבע נפשי ושפתי רננות יהלל פי"
(תהלים סג ט): "דבקה נפשי אחריך בי תמכה ימינך"
(תהלים סו טז): "לכו שמעו ואספרה כל יראי אלהים אשר עשה לנפשי"
(תהלים סט יא): "ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי"
(תהלים סט יט): "קרבה אל נפשי גאלה למען איבי פדני"
(תהלים ע ג): "יבשו ויחפרו מבקשי נפשי יסגו אחור ויכלמו חפצי רעתי"
(תהלים עא י): "כי אמרו אויבי לי ושמרי נפשי נועצו יחדו"
(תהלים עא יג): "יבשו יכלו שטני נפשי יעטו חרפה וכלמה מבקשי רעתי"
(תהלים עא כג): "תרננה שפתי כי אזמרה לך ונפשי אשר פדית"
(תהלים עב יג): "יחס על דל ואביון ונפשות אביונים יושיע"
(תהלים עב יד): "מתוך ומחמס יגאל נפשם וייקר דמם בעיניו"
(תהלים עד יט): "אל תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל תשכח לנצח"
(תהלים עז ג): "ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה ולא תפוג מאנה הנחם נפשי"
תהלים פד ג: " "נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה" ' "לבי ובשרי ירננו אל אל חי" "
(תהלים פו יג): "כי חסדך גדול עלי והצלת נפשי משאול תחתיה"
(תהלים פח ד): "כי שבעה ברעות נפשי וחיי לשאול הגיעו"
תהלים פח טו: " "למה ה" ' "תזנח נפשי תסתיר פניך ממני" "
תהלים צד יז: " "לולי ה" ' "עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי" ... "ברב שרעפי בקרבי תנחומיך ישעשעו נפשי" "
ביאור:תהלים קג : " "לדוד ברכי נפשי את ה" ' "וכל קרבי את שם קדשו" . "ברכי נפשי את ה" ' "ואל תשכחי כל גמוליו" ... "ברכו ה" ' "כל מעשיו בכל מקמות ממשלתו ברכי נפשי את ה" '"
ביאור:תהלים קד : " "ברכי נפשי את ה" ' "ה" ' "אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת" ... "יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם" ; "ברכי נפשי את ה" ' "הללו יה" "
(תהלים קה יח): "ענו בכבל רגליו ברזל באה נפשו"
(תהלים קה כב): "לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם"
(תהלים קו טו): "ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם"
(תהלים קז ה): "רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף"
(תהלים קז ט): "כי השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא טוב"
(תהלים קז יח): "כל אכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות"
(תהלים קז כו): "יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג"
תהלים קט כ: " "זאת פעלת שטני מאת ה" ' "והדברים רע על נפשי" "
(תהלים קט לא): "כי יעמד לימין אביון להושיע משפטי נפשו"
תהלים קטז ד: " "ובשם ה" ' "אקרא אנה ה" ' "מלטה נפשי" . "שובי נפשי למנוחיכי כי ה" ' "גמל עליכי" . "כי חלצת נפשי ממות את עיני מן דמעה את רגלי מדחי" "
(תהלים קיט כ): "גרסה נפשי לתאבה אל משפטיך בכל עת"
(תהלים קיט כה): "דבקה לעפר נפשי חיני כדברך"
(תהלים קיט כח): "דלפה נפשי מתוגה קימני כדברך"
(תהלים קיט פא): "כלתה לתשועתך נפשי לדברך יחלתי"
(תהלים קיט קט): "נפשי בכפי תמיד ותורתך לא שכחתי"
(תהלים קיט קכט): "פלאות עדותיך על כן נצרתם נפשי"
(תהלים קיט קסז): "שמרה נפשי עדתיך ואהבם מאד"
(תהלים קיט קעה): "תחי נפשי ותהללך ומשפטך יעזרני"
תהלים קכ ב: " "ה" ' "הצילה נפשי משפת שקר מלשון רמיה" ... "רבת שכנה לה נפשי עם שונא שלום" "
תהלים קכא ז: " "ה" ' "ישמרך מכל רע ישמר את נפשך" "
(תהלים קכג ד): "רבת שבעה לה נפשנו הלעג השאננים הבוז לגאיונים"
תהלים קל ה: " "קויתי ה" ' "קותה נפשי ולדברו הוחלתי" "
(תהלים קל ו): "נפשי לאדני משמרים לבקר שמרים לבקר"
(תהלים קלא ב): "אם לא שויתי ודוממתי נפשי כגמל עלי אמו כגמל עלי נפשי"
(תהלים קלח ג): "ביום קראתי ותענני תרהבני בנפשי עז"
(תהלים קלט יד): "אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד"
תהלים קמא ח: " "כי אליך ה" ' "אדני עיני בכה חסיתי אל תער נפשי" "
(תהלים קמב ה): "הביט ימין וראה ואין לי מכיר אבד מנוס ממני אין דורש לנפשי"
(תהלים קמב ח): "הוציאה ממסגר נפשי להודות את שמך בי יכתרו צדיקים כי תגמל עלי"
(תהלים קמג ג): "כי רדף אויב נפשי דכא לארץ חיתי הושיבני במחשכים כמתי עולם"
(תהלים קמג ו): "פרשתי ידי אליך נפשי כארץ עיפה לך סלה"
(תהלים קמג יא): "למען שמך ה' תחיני בצדקתך תוציא מצרה נפשי. ובחסדך תצמית איבי והאבדת כל צררי נפשי כי אני עבדך"
תהלים קמו א: " "הללו יה הללי נפשי את ה" '"
בספר משלי:
(משלי ב י): "כי תבוא חכמה בלבך, ודעת לנפשך ינעם"
(משלי ו כו): "כי בעד אשה זונה עד ככר לחם, ואשת איש נפש יקרה תצוד... נאף אשה חסר לב, משחית נפשו הוא יעשנה"
(משלי יג ב): "מפרי פי איש יאכל טוב, ונפש בגדים חמס"
(משלי יג ג): "נצר פיו שמר נפשו, פשק שפתיו מחתה לו"
(משלי טו לב): "פורע מוסר מואס נפשו, ושומע תוכחת קונה לב"
(משלי טז יז): "מסלת ישרים סור מרע,שמר נפשו נצר דרכו"
(משלי טז כד): "צוף דבש אמרי נעם, מתוק לנפש ומרפא לעצם"
(משלי יח ז): "פי כסיל מחתה לו, ושפתיו מוקש נפשו"
(משלי יט ב): "גם בלא דעת נפש לא טוב, ואץ ברגלים חוטא"
(משלי יט ח): "קנה לב אהב נפשו, שמר תבונה למצא טוב"
(משלי כ ב): "נהם ככפיר אימת מלך, מתעברו חוטא נפשו"
משלי כב כג: " "כי ה" ' "יריב ריבם, וקבע את קבעיהם נפש" "
(משלי כב כה): "פן תאלף ארחתו, ולקחת מוקש לנפשך"
(משלי כג ז): "כי כמו שער בנפשו כן הוא,אכל ושתה יאמר לך ולבו בל עמך"
משלי כד יב: " "כי תאמר" ' "הן לא ידענו זה" ' - "הלא תכן לבות הוא יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו" "
משלי כד יד: " "כן דעה חכמה לנפשך" , "אם מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת" "
(משלי כה יג): "כצנת שלג ביום קציר,ציר נאמן לשלחיו, ונפש אדניו ישיב"
(משלי כה כה): "מים קרים על נפש עיפה,ושמועה טובה מארץ מרחק"
(משלי כט יז): "יסר בנך ויניחך,ויתן מעדנים לנפשך"
משלי כט כד: " "חולק עם גנב שונא נפשו" , "אלה ישמע ולא יגיד" "
בספר איוב:
(איוב ו ז): "מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי"
(איוב ו יא): "מה כחי כי איחל ומה קצי כי אאריך נפשי"
(איוב ז יא): "גם אני לא אחשך פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי"
(איוב ז טו): "ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי"
(איוב ט כא): "תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי"
(איוב י א): "נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי"
(איוב יא כ): "ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח נפש"
(איוב יד כב): "אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל"
(איוב טז ד): "גם אנכי ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי"
(איוב יח ד): "טרף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ ויעתק צור ממקמו"
(איוב יט ב): "עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים"
(איוב כא כה): "וזה ימות בנפש מרה ולא אכל בטובה"
(איוב כג יג): "והוא באחד ומי ישיבנו ונפשו אותה ויעש"
(איוב כד יב): "מעיר מתים ינאקו ונפש חללים תשוע ואלוה לא ישים תפלה"
(איוב כז ב): "חי אל הסיר משפטי ושדי המר נפשי"
(איוב כז ח): "כי מה תקות חנף כי יבצע כי ישל אלוה נפשו"
(איוב ל טז): "ועתה עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי עני"
(איוב ל כה): "אם לא בכיתי לקשה יום עגמה נפשי לאביון"
(איוב לא ל): "ולא נתתי לחטא חכי לשאל באלה נפשו"
(איוב לא לט): "אם כחה אכלתי בלי כסף ונפש בעליה הפחתי"
(איוב לב ב): "ויחר אף אליהוא בן ברכאל הבוזי ממשפחת רם באיוב חרה אפו על צדקו נפשו מאלהים"
(איוב לג יח): "יחשך נפשו מני שחת וחיתו מעבר בשלח"
(איוב לג כ): "וזהמתו חיתו לחם ונפשו מאכל תאוה"
(איוב לג כב): "ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים"
(איוב לג כח): "פדה נפשי מעבר בשחת וחיתי באור תראה"
(איוב לג ל): "להשיב נפשו מני שחת לאור באור החיים"
(איוב לו יד): "תמת בנער נפשם וחיתם בקדשים"
(איוב מא יג): "נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא"
(איוב ו יא): "מה כחי כי איחל ומה קצי כי אאריך נפשי"
(איוב ז יא): "גם אני לא אחשך פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי"
(איוב ז טו): "ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי"
(איוב ט כא): "תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי"
(איוב י א): "נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי"
(איוב יא כ): "ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח נפש"
(איוב יד כב): "אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל"
(איוב טז ד): "גם אנכי ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי"
(איוב יח ד): "טרף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ ויעתק צור ממקמו"
(איוב יט ב): "עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים"
(איוב כא כה): "וזה ימות בנפש מרה ולא אכל בטובה"
(איוב כג יג): "והוא באחד ומי ישיבנו ונפשו אותה ויעש"
(איוב כד יב): "מעיר מתים ינאקו ונפש חללים תשוע ואלוה לא ישים תפלה"
(איוב כז ב): "חי אל הסיר משפטי ושדי המר נפשי"
(איוב כז ח): "כי מה תקות חנף כי יבצע כי ישל אלוה נפשו"
(איוב ל טז): "ועתה עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי עני"
(איוב ל כה): "אם לא בכיתי לקשה יום עגמה נפשי לאביון"
(איוב לא ל): "ולא נתתי לחטא חכי לשאל באלה נפשו"
(איוב לא לט): "אם כחה אכלתי בלי כסף ונפש בעליה הפחתי"
(איוב לב ב): "ויחר אף אליהוא בן ברכאל הבוזי ממשפחת רם באיוב חרה אפו על צדקו נפשו מאלהים"
(איוב לג יח): "יחשך נפשו מני שחת וחיתו מעבר בשלח"
(איוב לג כ): "וזהמתו חיתו לחם ונפשו מאכל תאוה"
(איוב לג כב): "ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים"
(איוב לג כח): "פדה נפשי מעבר בשחת וחיתי באור תראה"
(איוב לג ל): "להשיב נפשו מני שחת לאור באור החיים"
(איוב לו יד): "תמת בנער נפשם וחיתם בקדשים"
(איוב מא יג): "נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא"
במגילות:
(רות ד טו): "והיה לך למשיב נפש ולכלכל את שיבתך כי כלתך אשר אהבתך ילדתו אשר היא טובה לך משבעה בנים"
(שיר השירים ו יב): "לא ידעתי נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב"
(קהלת ז כח): "אשר עוד בקשה נפשי ולא מצאתי אדם אחד מאלף מצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי"
איכה א יא: " "כל עמה נאנחים מבקשים לחם נתנו מחמודיהם באכל להשיב נפש ראה ה" ' "והביטה כי הייתי זוללה" ... "על אלה אני בוכיה עיני עיני ירדה מים כי רחק ממני מנחם משיב נפשי היו בני שוממים כי גבר אויב" "
איכה ג יז-: " "ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה" ... "זכור תזכור ותשיח עלי נפשי" ... "חלקי ה" ' "אמרה נפשי על כן אוחיל לו" ... " "טוב ה" ' "לקוו לנפש תדרשנו" ... "עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי" ... "רבת אדני ריבי נפשי גאלת חיי" "
(אסתר ד יג): "ויאמר מרדכי להשיב אל אסתר אל תדמי בנפשך להמלט בית המלך מכל היהודים"
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-08-25.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:נפש - הצד החומרי של החיים
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/nfj