המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
המה רמוני – כגון בני ישמעאל, שהיו יוצאים לקראת הגולים כשהיו השבאים מוליכים אותם דרך עליהם, ומראים את עצמם כאילו מרחמים עליהם, והיו מוציאים להם מיני מלוחים נודות נפוחים. כסבורים שהוא יין, ואוכלים וצמאים ורוצים לשתות. וכשמתיר הנוד בשיניו – היתה הרוח נכנסת במעיו, והוא מת. והוא שאמר הכתוב (ישעיה כא יג-יד): "ביער בערב תלינו" וגו', "לקראת צמא התיו מים, יושבי ארץ תימא, בלחמו קדמו נודד".
למאהבי – איננו כמו: "אוהבי". וכן טעמו: למבקשים שאוהב אותם.
פירוש הטעמים
קראתי לנכרים שכני, אולי יתנו לי עצה – והמה רמוני. כי כל יועצי מתו ברעב, הכהנים המתפללים בעדי, והזקנים אנשי עצתי. רק נשארו מהבחורים ומן הבתולות שיש להם כח לסבול, וגם הם נשבו.
קראתי למאהבי המה רמוני – אומות שדבקתיבהם לאהבה, כגון בני אשור ובני בבל. כשם שאמר הנביא (יחזקאל כג יב): "ואל בני אשור עגבה", וכן אל בני בבל – הם הרעו לי יותר מכל אומות.
