קטגוריה:משלי יט טו
עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
עַצְלָה תַּפִּיל תַּרְדֵּמָה וְנֶפֶשׁ רְמִיָּה תִרְעָב.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
עַ֭צְלָה תַּפִּ֣יל תַּרְדֵּמָ֑ה
וְנֶ֖פֶשׁ רְמִיָּ֣ה תִרְעָֽב׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
עַ֭צְלָה תַּפִּ֣יל תַּרְדֵּמָ֑ה וְ/נֶ֖פֶשׁ רְמִיָּ֣ה תִרְעָֽב׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י
"עצלה תפיל תרדמה" - העצלות מביאה לידו שינה זו היא המליצה אבל המשל על המתעצל בתלמודו סוף ששואלין דבר חכמה ממנו והוא נרדם
"ונפש רמיה תרעב" - סוף שיהא עני וכן הרמאי בתלמודו לעשות תורתו חבילות סוף שהוא ישכחרלב"ג
"עצלה תפיל תרדמה". מדרך העצלה שתפיל תרדמ' וזה מבואר מן החוש כי העצלה תרדי' הכחו' ותשימ' לואים ובכמו זה תמצ' שהנפש הבוטחת שתשיג די טרפה ברמיה ותתעצל מפני זה מההשתמשו' במלאכו' לבקשת הטרף תרעב כי לא ימצא לה בזה האופן מזונה או ירצה בזה כמו שהעצלה תפיל תרדמה ותמנע מהנפש המרגשת פעולת' תחת חשבו לתת תענוג ומרגוע לכחותי' כן נפש איש רמיה תרעב ותמנע ממנ' פעולת' בהשגת' המושכלות תחת חשבו כי בזה האופן ישיג בקלות די טרפה ויהיה יותר פנוי להשלי' נפשו והיה זה כן כי מדרך הרמיה שתמנע האדם מהשגתה השלימות:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"עצלה" - העצלות תפיל על בעליה שינה עמוקה, כדרך היושב בטל.
"ונפש רמיה" - המתאוה להיות נזון מן המרמה ולא ממעשה ידיו, סופה תרעב, כי לא בכל עת יוכל לרמות.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"עצלה תפיל תרדמה", כבר שבח את החריצות כמה פעמים, ונגד החריצות גנה את העצלות והרמיה, ופה אמר שהרמיה גרוע מן העצלות, שהעצל עכ"פ לא ירעב כי "עצלה תפיל תרדמה", וברדמו בשינה עמוקה לא יצטרך לאכול, אבל "הרמיה" שג"כ לא ישיג צרכו והוא אינו ישן, "נפשו תרעב":
תרגום מצודות: העצלות תפיל על בעליה תרדמה (שינה עמוקה), כדרך היושב בטל; ונפש המתאוה להיות נזון מן המרמה ולא ממעשה ידיו, סופה תרעב, כי לא בכל עת יוכל לרמות.
תרגום ויקיטקסט: עצלה (בטלנות) גורמת לשיעמום וירידה בכושר הגופני, מגדילה את הצורך בשינה ומפילה על העצל תרדמה; ונפש המתרגלת למעשי רמיה לא תדע להתפרנס ביושר, ולבסוף תרעב.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יט טו.
דקויות
מה הקשר בין שני חלקי הפסוק?
1. ייתכן ששני חלקי הפסוק מתארים מצב שבו התוצאה לטווח ארוך הפוכה מהתוצאה לטווח קצר:
עצלה תפיל תרדמה - לפעמים, דווקא העצלה, הבטלה וחוסר המעש, גורמת לאדם לשקוע בתרדמה: כשאדם לא פועל ולא יוצר, אין לו מוטיבציה לקום מהמיטה, והדבר מחליש את הגוף ומשרה עייפות. במצב כזה, דווקא עשיה נמרצת - לא משנה באיזה תחום - עשויה להזרים באדם כוחות חדשים, לתת לו מוטיבציה ולעורר אותו מתרדמתו.
התוצאה לטווח ארוך הפוכה מהתוצאה לטווח קצר: עצלה ובטלה, בטווח הקצר, חוסכת אנרגיה, אבל בטווח הארוך היא גורמת לירידה בכושר הגופני ולשינה מרובה מדי.
ונפש רמיה תרעב - גם הרמאי חושב, שהרמאות שלו תעזור לו להיות עשיר יותר, אבל למעשה התוצאה היא הפוכה: נפש שמתרגלת לעשות מעשי רמיה לא תדע להתפרנס בעצמה ולבסוף תרעב.
2. וייתכן שהקשר הוא "שהעצלה והרמאות הן שוות לעניין זה, שמאבדות שתיהן כל נכסיו של אדם, ונשאר לבסוף על ידיהם ברעב ובעירום וחוסר כל..." (רמ"ד ואלי).
הקשר לפסוק הקודם
בפסוק הקודם נאמר "ומה' אשה משכלת", וסמיכות הפסוקים מלמדת ש"לא יטיל האדם את עצמו בחיק העצלה מפני זריזות אשתו, כי גם הוא צריך להזדרז לעשות את שלו כאיש, והיא תעשה את שלה כאישה, וממנו וממנה יסתיים הדבר להצליח בכל ענייניו. שאם יסמוך על אשתו ויתרשל מצידו, מה שירוויח מצד אחד יפסיד מצד אחר, כי העצלות שלו תפיל תרדמה עליו, ו"קרעים תלביש נומה"... שהרי, אישה משכלת ניתנת לאיש כדי שתהיה עזר לו בכל משלח ידיו אשר יעשה, אך לא שיהיה יושב ובטל, כי הבטלה של איש מאבדת כל הצלחתה של האישה..." (רמ"ד ואלי).
הקבלות
הפסוק שלנו מדבר על הנזק הגופני שגורמת מנוחה מוגזמת; פסוק אחר מדבר על הנזק הרוחני שהיא גורמת, (משלי א לב): "כִּי מְשׁוּבַת פְּתָיִם תַּהַרְגֵם, וְשַׁלְוַת כְּסִילִים תְּאַבְּדֵם"*.
הרב רונן חזיזה כתב על משלי א32, דברים המתאימים גם לפסוק שלנו: "'אני חייב חופש', 'כן, גם אני ממש חייב לצאת לאיזו חופשה', 'כן, פשוט לשכוח מהכל ולנוח'... היום יותר מתמיד אנשים עייפים, תשושים, והרצון לנוח ולצאת מאחריות וממחויבות הוא דבר מצוי מאד... זוהי טעות איומה ונוראה!! כי כשהנפש לא עושה ולא יוצרת ולא פועלת, הרי שהיא מתנוונת ונהיית עייפה ותשושה. כמו שרואים, שאחרי שינה ארוכה מדי, האדם נהיה יותר עייף, ואילו כשאדם עושה ופועל במרץ הרי שהעייפות בורחת... מנוחה מיותרת הורסת כל חלקה טובה... ומובילה את האדם גם לעבירות..." (חמש דקות תורה ביום, ד' סיון ה'תשס"ט).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי יט טו"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.