קטגוריה:ישעיהו ג ט
נוסח המקרא
הכרת פניהם ענתה בם וחטאתם כסדם הגידו לא כחדו אוי לנפשם כי גמלו להם רעה
הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם וְחַטָּאתָם כִּסְדֹם הִגִּידוּ לֹא כִחֵדוּ אוֹי לְנַפְשָׁם כִּי גָמְלוּ לָהֶם רָעָה.
הַכָּרַ֤ת פְּנֵיהֶם֙ עָ֣נְתָה בָּ֔ם וְחַטָּאתָ֛ם כִּסְדֹ֥ם הִגִּ֖ידוּ לֹ֣א כִחֵ֑דוּ א֣וֹי לְנַפְשָׁ֔ם כִּי־גָמְל֥וּ לָהֶ֖ם רָעָֽה׃
הַכָּרַ֤ת פְּנֵי/הֶם֙ עָ֣נְתָה בָּ֔/ם וְ/חַטָּאתָ֛/ם כִּ/סְדֹ֥ם הִגִּ֖ידוּ לֹ֣א כִחֵ֑דוּ א֣וֹי לְ/נַפְשָׁ֔/ם כִּֽי־גָמְל֥וּ לָ/הֶ֖ם רָעָֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ענתה" - העידה כמו לא תענה (שמות כ)
"לא כחדו" - לא מנעו
מצודת דוד
"כי גמלו" - במעשיהם גמלו רעה לעצמם
"וחטאתם" - מפרסמים חטאם כאנשי סדום כי המה מגידים ומספרים אותם ולא מנעו מלהגיד וכפל הדבר במ"ש
"הכרת" - היכר עזות פניהם העידה על רשעותםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ענתה בם", הם יעידו על אשר בם במעמקי לבבם מהזיוף והחונף, כי כבר יוכר על הפנים הירא ה' באמת מן המזייף והצבוע. וזאת שלישית, כי גם אם בדברים שבין אדם למקום נסתרה דרכם, הלא.
"וחטאתם כסדום", החטאים שידמו בם אל סדום, שהם החטאים שבין אדם לחברו שזה היה ג"כ חטאת סדום.
"הגידו לא כחדו", הלא חטאים כאלה עושים בפרהסיא, ומי יטעה לחשוב שהם יראי ה'. וזאת רביעית שגם אם תמצא ידם לרמאות ולזייף הלא אין מרמאים רק א"ע, כי "אוי לנפשם כי גמלו להם" לעצמם "רעה" ופורעניות, כי:
ביאור המילות
"הכרת". הכרה בחוש, ויידעה בשכל, והכרת הפנים, הוא הרושמים הנראים על הפנים בה יוכרו תהלוכות הנפש וסתריה, (דיא פיזיאנאמיא):
"ענתה בם". ענה הנקשר עם את, הוא תשובת שאלה. עם למ"ד, הרמת קול. עם ב', ענין עדות, לא תענה ברעך עד שוא:
"לא כחדו". המכחיש חברו, הוא בדבר שיודע בו, והמכחד הוא בדבר שאין יודע בו. אבל פה הכחד עזות יותר מן כחש, שגם חטאתם שאינה גלויה פרסמו הם בעצמם, וכדברי חז"ל (יומא פו) הא בחטא מפורסם וכו':
- פרשנות מודרנית:
הכרת פניהם ענתה בם
בימינו מקובל, שאנשי ציבור הנחשדים בעבירה כלשהי זוכים ל"שימוע" לפני המשפט. לענ"ד, הנביא ישעיהו היה מתנגד למנהג זה. אחת התוכחות של ישעיהו למנהיגי יהודה היא:
(ישעיהו ג ט): "הכרת פניהם ענתה בם, וחטאתם כסדם הגידו, לא כחדו; אוי לנפשם, כי גמלו להם רעה"
הביטוי "הכרת פניהם" מזכיר את מצוות התורה:
(דברים א יז): "לא תכירו פנים במשפט, כקטן כגדל תשמעון, לא תגורו מפני איש, כי המשפט לאלהים הוא..."( פירוט ).
במשפט אסור להכיר פנים , כלומר, להתייחס לאדם שפניו מוכרות באופן שונה מאשר לאדם שפניו אינן מוכרות ; ואין הכוונה רק לפסק הדין אלא גם להליך המשפטי, כמו שמפורש בהמשך "כקטן כגדל תשמעון" - יש לשמוע את הקטן בדיוק כמו ששומעים את הגדול, ואין לתת לגדול זכות מיוחדת ל"שימוע".
הנביא ישעיהו מדבר על מצב שבו הכרת הפנים הפכה להיות נורמה מקובלת, המנהיגים הצהירו על כך ללא בושה - "וחטאתם כסדום הגידו, לא כיחדו": כמו שבסדום היו חוקי רשע, שהשלטון נהג לפיהם ואף התפאר בכך שהוא מקפיד על "שלטון החוק", כך גם בימי ישעיהו, היו חוקים של "הכרת פנים" והשלטון הקפיד לקיים אותם, וזה מה שהכשיל אותם - "אוי לנפשם, כי גמלו להם רעה".
בפסוק הקודם האשים ישעיהו את המנהיגים בכך שהם ממרים את עיני ה' ; ייתכן שהכוונה, שהחטא שלהם קשור לעיניים ולראיה, ולפי זה, הפסוק שלנו מפרט את החטא - הכרת פנים; וייתכן שהכוונה, שהם אינם נוהגים לפנים משורת הדין, ולפי זה, הפסוק שלנו מלמד שהם דווקא כן נוהגים לפנים משורת הדין כשמדובר באנשים גדולים וחשובים, אך לא כשמדובר באנשים פשוטים ( פירוט ).
פירושים נוספים
1. פירשנו שהביטוי "הכרת פניהם" קשור לפועל "הִכִּיר", מהשורש נכר, שמשמעו "התייחס באופן חיובי לאדם מוכר"; וכך תרגם יונתן.
2. אך יש שפירשו שהביטוי קשור לפועל "נִכָּר" (מאותו שורש), שמשמעו "היה ניתן לזיהוי והכרה"; לפי זה, "הכרת פניהם ענתה בם" = " "סימני הצביעות והחנופה הניכרים על הפנים הם יעידו על אשר בם במעמקי לבבם מהזיוף והחונף" " (מלבי"ם) .
3. ויש שפירשו שהביטוי הוא בכלל מהשורש "הכר" הנזכר גם ב (איוב יט ג): "זה עשר פעמים תכלימוני, לא תבשו, תהכרו לי", ועניינו עזות וחוצפה; לפי זה, "הכרת פניהם ענתה בם" = החוצפה שלהם מעידה שהם פועלים מתוך רשעות ושאין לסלוח להם, שהרי "ועוונם כסדום הגידו לא כחדו" = הם מתפארים בעוונם ועושים ממנו חוק.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-01-13.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ישעיהו ג ט"
קטגוריה זו מכילה את 14 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 14 דפים.