קטגוריה:תהלים קלא ב
נוסח המקרא
אם לא שויתי ודוממתי נפשי כגמל עלי אמו כגמל עלי נפשי
אִם לֹא שִׁוִּיתִי וְדוֹמַמְתִּי נַפְשִׁי כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי.
אִם־לֹ֤א שִׁוִּ֨יתִי ׀ וְדוֹמַ֗מְתִּי נַ֫פְשִׁ֥י
כְּ֭גָמֻל עֲלֵ֣י אִמּ֑וֹ
כַּגָּמֻ֖ל עָלַ֣י נַפְשִֽׁי׃
אִם־לֹ֤א שִׁוִּ֨יתִי׀ וְ/דוֹמַ֗מְתִּי נַ֫פְשִׁ֥/י כְּ֭/גָמֻל עֲלֵ֣י אִמּ֑/וֹ כַּ/גָּמֻ֖ל עָלַ֣/י נַפְשִֽׁ/י׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ודוממתי - מגזרת דומם או מן דמיון.
וטעם כגמול – בעבור שהזכיר ולא הלכתי והנה הגמול אין לו כח להלוך אם לא ישען על אמו כי מיד יפול, והנה כגמול עלי נפשי הטעם כפול.
ומלת עלי – כמו בעיני. ויש אומרים: כי הוא דרך תפלה כי לא חשבתי בלבי לבקש סודות ונפלאות ממני, רק אם לא שויתי נפשי כגמול עלי אמו - כגמול עלי תהיה נפשי, על דרך: תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי.
ואמר דוד הנה אני כל מבטחי בשם וככה עשה ישראל.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"שויתי" - מלשון שוה
"ודוממתי" - מלשון דמיון
"כגמול" - ענינו תינוק הנעתק מקרוב משדי האם כמו ויגדל הילד ויגמל (שם כא)
מצודת דוד
"כגמול עלי נפשי" - הנפש אשר עלי ובקרבי היא כתנוק הנגמל וכפל הדבר להתמדתו
"אם לא" - הוא ענין שבועה כאומר אם לא עשיתי כן יבא עלי עונש כזאת וגזם ולא אמר
"שויתי ודוממתי" - המשלתי נפשי כתנוק הנגמל משדי אמו שכל בטחונו על אמו כן כל בטחוני בה'מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:תהלים קלא ב.
כגמול עלי אמו
(תהלים קלא ב): "- אִם לֹא שִׁוִּיתִי, וְדוֹמַמְתִּי נַפְשִׁי; כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ, כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי."
- כמו גמול (תינוק שהרגע סיים לינוק), המשתווה (משתטח) על אמו ודומם (ישן בשקט), כך גם נפשי משתטחת על ה' בהכרת טובה, ודוממת בשלווה על כך שה' מילא את כל צרכי.
דקויות
שיוויתי - השתטחתי, כמו ב (ישעיהו כח כה): "הֲלוֹא אִם שִׁוָּה פָנֶיהָ"- שיטח ויישר את פני האדמה (ראו שיוה = עשה שיהיה שווה ).
דוממתי - שתקתי, כמו ב (ויקרא י ג): "הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לֵאמֹר 'בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד'; וַיִּדֹּם אַהֲרֹן"( פירוט ).
גמול - בלשון ימינו הכוונה לילד גדול, שכבר אינו יונק כלל. משמעות זו קיימת גם בלשון המקרא, למשל ב (בראשית כא ח): "וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַיִּגָּמַל , וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל בְּיוֹם הִגָּמֵל אֶת יִצְחָק"( פירוט ). אולם נראה שהמשמעות המקורית היא מעט שונה: "ילד שסיים לינוק". זה יכול להיות ילד שסיים לינוק לגמרי, או ילד שסיים לינוק באופן זמני עד הפעם הבאה (ע"פ דעת מקרא) . בפסוקנו, מתאימה יותר המשמעות השניה: תינוק שסיים לינוק באופן זמני. לאחר שתינוק מסיים לאכול (ולגהק), דרכו להשתטח ולהתרפק על אמו, ולישון בשקט ודממה:
זו התמונה המתוארת בפסוקנו. והנמשל: המשורר מרגיש שבע ומאושר, מודה לה' שסיפק את כל צרכיו, ומתרפק עליו באהבה - כגמול עלי אמו.
=== כגמול עליי נפשי===
התינוק מתרפק על אמו, והמשורר מתרפק על ה'. אם כך, מדוע נאמר כגמול עליי - וכי הוא מתרפק על עצמו?! כמה תשובות:
1. עליי כמו בקרבי, בתוכי: "נפשי בקרבי לנגדך, כיונק שדי אמו" ( רש"י, מצודות ) .
- אולם אין זו המשמעות הרגילה של המילה "עליי".
2. עליי מתחברת לפועל שיוויתי: שיוויתי עליי את נפשי, כמו גמול; נפשי דומה בעיניי כמו גמול (אבן עזרא) .
3. ולפי ההקבלה לצלע הראשונה, נראה שאלו דברי האם עצמה - אולי אמו של דוד. היא בדיוק סיימה להאכיל את תינוקה, והוא עכשיו מתרפק עליה בדממה. והיא מזדהה איתו - כך בדיוק היא מרגישה כלפי ה': "כמו הגמול הזה, המתרפק עליי בשביעות רצון, כך גם אני מתרפקת על ה' באהבה ובתודה על כך שנתן לי את כל צרכיי".
הקבלות
1. ודוממתי נפשי - ראו עוד על עבודת ה' בדממה .
2. כגמול - ראו (תהלים קג ב): "בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה', וְאַל תִּשְׁכְּחִי כָּל גְּמוּלָיו "( פירוט ).
פירושים נוספים
3. "הנה, שרש ענין המכוון במינוי המלך הוא, שבו ועל ידו יהיו ישראל בטלים לה'. כי כל ישראל צריכים להיות בטלים למלך וסרים למשמעתו בכל אשר יגזור... והנה המלך בעצמו בטל לאלהות. וכמו שאמר דוד המלך עליו השלום (תהלים קלא ב): "אם לא שויתי ודוממתי ", דהיינו שנגע הביטול לה' כל כך בלבבו, עד שגם בגשמיות לא היה יכול להרים עיניו ולהגביה לבו בבחינת יש ודבר מה, אלא היה כמו בחינת דומם שאין לו תנועה. וזהו העיקר במלך שמחמת זה נקרא מלך, שהוא מרכבה למדת מלכותו יתברך. וידוע שפירוש מרכבה הוא בחינת הביטול, כמו ביטול המרכבה לגבי הרוכב. ומאחר שהמלך הוא בטל למלכות שמים, וישראל בטילים למלך, הרי נמצא בו ועל ידו, ישראל בטלים לאלקותו יתברך". " (צמח צדק, דרך מצוותיך עמ' קח. מובא במאמר שורש המחלוקת על המלוכה מאת הרב אליהו מאלי) .
4. "נדמה בכל עניניו כגמול מחלב, שכמו שהגמול משים כל בטחונו על אמו שהיא תכלכלהו ותנהגהו, כן " שויתי נפשי כגמול עלי אמו ", שבטחתי רק על ה' החונן דעת בענינים העיונים והמנהלני בענינים המעשים; וכמו שהגמול אינו סומך על עצמו מאומה ויודע כי קצר כחו מעשות דבר, כן " כגמול עלי נפשי ", שמדעתי שאני בפ"ע רפה ידים וחסר כח, וע"ז כפל " שויתי ודוממתי " ומפרש שויתי נפשי כגמול עלי אמו, ודוממתי כגמול עלי נפשי, ר"ל שנפשי דוממת כגמול הדומם ואין מלה בלשונו בלא אמו" ( מלבי"ם ) .
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2022-10-16.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "תהלים קלא ב"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.