קטגוריה:ירמיהו טו ט
אמללה ילדת השבעה נפחה נפשה
באה [בא] שמשה בעד יומם בושה וחפרה ושאריתם לחרב אתן לפני איביהם נאם יהוה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
אֻמְלְלָה יֹלֶדֶת הַשִּׁבְעָה נָפְחָה נַפְשָׁהּ
באה [בָּא] שִׁמְשָׁהּ בְּעֹד יוֹמָם בּוֹשָׁה וְחָפֵרָה וּשְׁאֵרִיתָם לַחֶרֶב אֶתֵּן לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם נְאֻם יְהוָה.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
אֻמְלְלָ֞ה יֹלֶ֣דֶת הַשִּׁבְעָ֗ה נָפְחָ֥ה נַפְשָׁ֛הּ באה בָּ֥א שִׁמְשָׁ֛הּ בְּעֹ֥ד יוֹמָ֖ם בּ֣וֹשָׁה וְחָפֵ֑רָה וּשְׁאֵרִיתָ֗ם לַחֶ֧רֶב אֶתֵּ֛ן לִפְנֵ֥י אֹיְבֵיהֶ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
אֻמְלְלָ֞ה יֹלֶ֣דֶת הַ/שִּׁבְעָ֗ה נָפְחָ֥ה נַפְשָׁ֛/הּ באה [בָּ֥א] שִׁמְשָׁ֛/הּ בְּ/עֹ֥ד יוֹמָ֖ם בּ֣וֹשָׁה וְ/חָפֵ֑רָה וּ/שְׁאֵֽרִיתָ֗/ם לַ/חֶ֧רֶב אֶתֵּ֛ן לִ/פְנֵ֥י אֹיְבֵי/הֶ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
רש"י (כל הפרק)
"אמללה יולדת השבעה" - שומרון וכנסייה של עשרת שבטים שעמדו מהם ז' משפחות כבר אומללה וגלתה
"ושאריתם" - אלו יהודה וקצת בנימן שנשתיירו בישראל לחרב אתן אלו הן שבע משפחות ירבעם בן נבט וביתו בעשא וביתו עמרי וביתו יהוא וביתו מנחם וביתו פקח וביתו הושע וביתו
"נפחה נפשה" - ל' דאבה נפשה מתרגמינן ודאבון נפש (דברים כח) ומפחן נפש
"בעוד יומם" - בלא זמנם מהרו ליפול כך נדרש במס' גיטין ובמדרש רבי תנחומא דרשו כלפי ירושלים ומונה שבעה רשעים יהורם יהואש אחז מנשה אמון יהויקים צדקיהו אך יש למנות עוד רחבעם אביה אמציה אחזיה
"וחפרה" - ל' בושתמלבי"ם (כל הפרק)
"אומללה ילדת השבעה" האלמנה שילדה שבעה בנים, "נפחה נפשה" הפיחה את נפשה ומתה, עד "שבאה שמשה בעוד יומם", ר"ל ביום ההוא קודם הערב, כי הבחור בא עליה בצהרים ובאותו היום מתה, וגם "בושה וחרפה" על ידי שגלה ערותה, "ושאריתם" שהם היתומים בני האלמנה ימית האויב בחרב, והנמשל שירושלים היתה כאלמנה, אחרי שרוב בני יהודה נהרגו בחרב אויב, ובא עליה בחור שודד שהוא נבוכדנצר וחילותיו, וגלה ערותה ושדד אותה, שהחריב בהמ"ק ויגל את מסך יהודה והחריב העיר, ועי"ז אומללה יולדת השבעה שהיא ירושלים שהעמידה ז' מלכים מן גלות מלך אשור עד גלות נ"נ, והנשארים נתנו לחרב בארצות שוביהם:
ביאור המילות
"נפחה נפשה". יציאת הנפש, וכן ותקותם מפח נפש:
"בושה וחפרה". חפר גדול מן בושה. שחופר פנים בטמון (ישעיה א' כ"ט):
מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"בושה וחפרה" - והיא יושבת בגולה בבושה וכלימה
"ושאריתם" - השארית הנשארה מעדת ישראל הם יהודה ובנימין אתן גם אותם לחרב לפני אויביהם
"בא שמשה" - שקעה שמשה כשהיה עוד היום גדול ר"ל הושפל גדולתה במהירות בלא זמנה
"נפחה נפשה" - היה לה דאבון נפש
"אמללה" - כבר גלתה שומרון ועשרת השבטים שגדלה ז' משפחות מלכים רשעים והם ירבעם בן נבט וביתו בעשא וביתו עמרי וביתו יהוא וביתו מנחם וביתו פקח וביתו הושע בן אלה וביתו
מצודת ציון
"אמללה" - ענין כריתה כמו אומלל אני (תהלים ו)
"נפחה נפשה" - ענין דאבון נפש וכן ותקותם מפח נפש (איוב יא)
"בא" - ענין שקיעה כמו כי בא השמש (בראשית כח)
"וחפרה" - ענין כלימה וכן וחפרה הלבנה (ישעיהו כד)
"ושאריתם" - מלשון שארית ושיור
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "ירמיהו טו ט"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.