קטגוריה:משלי יט ח
קנה לב אהב נפשו שמר תבונה למצא טוב
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
קֹנֶה לֵּב אֹהֵב נַפְשׁוֹ שֹׁמֵר תְּבוּנָה לִמְצֹא טוֹב.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
קֹֽנֶה־לֵּ֭ב אֹהֵ֣ב נַפְשׁ֑וֹ
שֹׁמֵ֥ר תְּ֝בוּנָ֗ה לִמְצֹא־טֽוֹב׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
קֹֽנֶה־לֵּ֭ב אֹהֵ֣ב נַפְשׁ֑/וֹ שֹׁמֵ֥ר תְּ֝בוּנָ֗ה לִ/מְצֹא־טֽוֹב׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"קונה לב" - לפי שהדעת הוא בלב, אמר קונה לב, ור"ל, קונה הדעת הוא אוהב נפשו, והשומר תבונה בלבו לבל ישכחה, הוא סיבה למצוא טוב.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- (י"ד ל"ג) בלב נבון תנוח חכמה, שע"י התבוננות בדרכי החכמה בכח התבונה שיבין טעמיה תסור המלחמה ויהיה הלב ברשותו, וזה נקרא "קונה", כי התבונה הוא ככסף שקונה בו סחורה, כמ"ש קנות בינה נבחר מכסף, ובכסף הזה קונה את הלב שיהיה שלו, ומפרש שזה ע"י "ששומר תבונה", ויען שלפעמים יבקש ע"י בינתו את הרע, ויבין בדרכים מזויפים ולמצוא דיעות כוזבות, אומר בתנאי אם שומר תבונה כדי "למצוא טוב", ומפרש כי.
ביאור המילות
"לב". הוא הכח המושל כמ"ש בכ"מ, והקנין מורה שהוא ברשותו:תרגום מצודות: קונה לב (קונה הדעת; ולפי שהדעת הוא בלב אמר קונה לב) הוא אוהב נפשו, והשומר תבונה בלבו לבל ישכחה, הוא סיבה למצוא טוב.
תרגום ויקיטקסט: הקונה (מכין ומתקן) לעצמו לב, מפתח את כישוריו השכליים הרגשיים - אוהב את נפשו: הוא יצליח גם לשמור בליבו דברי חכמה ותבונה, וגם למצוא בת-זוג טובה.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יט ח.
דקויות
הפסוק מדגיש את החשיבות של הכנת הלב ללימוד: "כל הטורח והעמל שאדם עושה ללמוד את החכמה, אינו מועיל לו אלא לעשות כלי ראוי לקבל את החכמה שהוא בחינת הלב ממש, אבל החכמה עצמה אינה באה אלא ממנו יתברך... האדם מכין את הכלי וה' יתברך נותן בו את העצמות... זה סוד", (דניאל ב כא): "יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין"*, "שאין הקב"ה נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמה, כלומר: שכבר תיקן את הכלי והכשירו לקבל את העצמות" (רמ"ד ואלי).
רעיון דומה נמצא ב(משלי יז טז): "לָמָּה זֶּה מְחִיר בְּיַד כְּסִיל לִקְנוֹת חָכְמָה, וְלֶב אָיִן?!"*- הכסיל רוצה לקנות את החכמה, אבל אינו מביא את ליבו לקניית החכמה: "ולכן תראה, שהלמדנים מרובים והחכמים מועטים, לפי שאין הכל יודעים לתקן את הכלי כראוי, ולכן אינם זוכים לקבל את החכמה" (שם).
הקבלות
למצוא טוב - מה זה טוב?
1. חכמה, כמו ב(משלי ג יג): "אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה, וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה; כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר כָּסֶף, וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָהּ"*. מי שקונה לב, מתקן את כישוריו השכליים, יכול גם לשמור בו תבונה, וגם למצוא דברי חכמה טובים.
2. זוגיות, כמו ב(משלי יח כב): "מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב, וַיָּפֶק רָצוֹן מה'"*. מי שקונה לב, מתקן את כישוריו הנפשיים והרגשיים, יצליח למצוא בת-זוג טובה.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי יט ח"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.