קטגוריה:משלי יח ז
פי כסיל מחתה לו ושפתיו מוקש נפשו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
פִּי כְסִיל מְחִתָּה לוֹ וּשְׂפָתָיו מוֹקֵשׁ נַפְשׁוֹ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
פִּֽי־כְ֭סִיל מְחִתָּה־ל֑וֹ
וּ֝שְׂפָתָ֗יו מוֹקֵ֥שׁ נַפְשֽׁוֹ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
פִּֽי־כְ֭סִיל מְחִתָּה־ל֑/וֹ וּ֝/שְׂפָתָ֗י/ו מוֹקֵ֥שׁ נַפְשֽׁ/וֹ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רלב"ג (כל הפרק)
פי כסיל - דברי הכסיל הם מביאים חתת ושבר והם מוקש נפשו כי גורם רע לעצמו מצדדים רבי' כי בהם יחרחר ריב עם האנשים ויהיה זה סבה לו לרעות גדולות ומהם כי מצד סכלותו יחשוב הרבה פעמים לומר מה שהוא עוזר לו בהשפטו את רעהו ויהיה הענין בהפך ומהם כי הוא יגלה הדבר שיהיה ראוי שיסתיר ויהיה זה סבה לבלבול ריב בעניניו ובמבוקשיו.
מלבי"ם (כל הפרק)
"פי כסיל מחתה לו ושפתיו מוקש נפשו", המחתה הוא השבר, והמוקש הוא קודם למחתה, ור"ל בשפתיו החיצונים יעשה לו מוקש שבו תלכד נפשו בפח יקוש ובפיו שהוא בדבור הפנימני בחכמה יגמור את המחתה, בשפתיו תוקש נפשו לבאר שחת, ובמה שיקרא בפיו יהיה מחתה גם לגופו, כי יענישנו ה' גם בעונש הגוף:
תרגום מצודות: פי כסיל מביא על עצמו מחיתה ושבר, ושפתיו מביאים מוקש לנפשו.
תרגום ויקיטקסט: - פיו של הכסיל, הקורא למהלומות, גורם לו מחיתה (שבירה) בעצמותיו; ושפתיו, הפותחות בריב, הן המוקש (המלכודת) של נפשו - הן מכניסות אותו למריבה שאינו יכול לצאת ממנה בשלום.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יח ז.
דקויות
פסוק 6 תיאר את אופיו של הכסיל ופסוק 7 מתאר את התוצאות של אופי זה. הפסוקים בנויים כתקבולת צולבת:
שפתי כסיל יבואו בריב,
- ופיו למהלומות יקרא;
- פי כסיל מחיתה לו,
ושפתיו מוקש נפשו.
הפתיחה בריב גורמת למוקש (מכשול), והקריאה לאלימות גורמת למחיתה (שבירה).
והמסקנות המעשיות משני הפסוקים:
- להיזהר משפתי כסיל כדי שלא להגיע למריבה: "תִּתְנַהֵג תָּמִיד לְדַבֵּר כָּל דְּבָרֶיךָ בְּנַחַת, לְכָל אָדָם וּבְכָל עֵת, וּבַזֶּה תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, שֶׁהִיא מִדָּה רָעָה לְהַחְטִיא בְּנֵי אָדָם" (אגרת הרמב"ן).
- להיזהר מפי כסיל, כדי שגם אם כבר הסתבכנו ונכנסנו למריבה, לא נגיע לאלימות: לנסות להקשיב וללמוד את נקודת המבט של הצד השני, גם תוך כדי המריבה, ולא לדבר דברים שיהפכו את המריבה לקרב אלים.
הקבלות
פתיחת השפתיים נמשלה למחיתה (- הריסת חומת-ההגנה) גם ב(משלי יג ג): "נֹצֵר פִּיו שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ, פֹּשֵׂק שְׂפָתָיו מְחִתָּה לוֹ"*וב(משלי י יד): "חֲכָמִים יִצְפְּנוּ דָעַת, וּפִי אֱוִיל מְחִתָּה קְרֹבָה"*.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי יח ז"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.