קטגוריה:משלי כח יז
אדם עשק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
אָדָם עָשֻׁק בְּדַם נָפֶשׁ עַד בּוֹר יָנוּס אַל יִתְמְכוּ בוֹ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
אָ֭דָם עָשֻׁ֣ק בְּדַם־נָ֑פֶשׁ
עַד־בּ֥וֹר יָ֝נ֗וּס אַל־יִתְמְכוּ־בֽוֹ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
אָ֭דָם עָשֻׁ֣ק בְּ/דַם־נָ֑פֶשׁ עַד־בּ֥וֹר יָ֝נ֗וּס אַל־יִתְמְכוּ־בֽ/וֹ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י
"אדם עשוק בדם נפש" - (שיש עליו עושק דם) הוא המחטיא את חבירו ואבדה נפשו על ידו
"עד בור ינוס" - עד יום מותו ינוס לעזרה שיתכפר לו
"ואל יתמכו בו" - משמים להספיק בידו לשוב שלא יהא הוא בגן עדן ותלמידו בגיהנם כך נדרש במסכת יומארלב"ג
"אדם עשוק". בעבור חטא דם הנפש אשר חטא בו האדם יהיה ענשו מהש"י שהוא עשוק ורצוץ מאחרים בזולת רע שיעשה להם וינוס מרוב הרודפים אשר לו עד בואו אל קבר ואין איש סומך ומסייע אותו לאמר שלשוא רדפוהו וחנם כי חטא דם הנפש סבב לו זה:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"אדם עשוק" - מי שנפשו עשוקה בעון שפיכות דמים, הנה עד כי ימות ויקבר ינוס מפחד רודפים, ולא ימצא מי יתמוך בידו, כי מאוד הרשיע לעשות.
מצודת ציון
"עשוק" - גזול ונשחת בעון.
"יתמכו" - ענין סעד.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"אדם עשק בדם נפש", האדם העשוק מאת הנגיד הסכל הלז, הוא "עשוק בדם נפש" שאינו עושק הממון לבד כי גם שופך דם נפשו, וגם אם ירצה לנוס מחמת הרשע, "עד בור ינוס ואין תומך בו", כי הכל יראים מלתמוך בידו כי התחייב מיתה להנגיד מפני עשרו, כמו נבות היזרעאלי שנהרג כדי שיירשנו אחאב:
תולדות אהרן
• לפירוש "תולדות אהרן" על כל הפרק •
"אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו" -
- (יומא פז.): "כל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה שלא יהא הוא בגן עדן ותלמידיו בגיהנם שנאמר אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו"
- (רמב"ם הלכות רוצח ד יא): "ההורג נפשות, ולא היו שני העדים רואין אותו כאחת, אלא ראהו האחד אחר האחד, או שהרג בפני שני עדים בלא התראה, או שהוכחשו העדים בבדיקות ולא הוכחשו בחקירות--כל אלו הרצחנין, כונסין אותן לכיפה ומאכילין אותן לחם צר ומים לחץ עד שיצרו מעיהן; ואחר כך מאכילים אותן שעורים, עד שכרסם נבקעת מכובד החולי. ואין עושין דבר זה לשאר מחוייבי מיתות בית דין... שפיכות דמים מעבירות שבינו לבין חברו, וכל מי שיש בידו עוון זה, הרי הוא רשע גמור; ואין כל המצוות שעשה כל ימיו שקולין כנגד עוון זה, ולא יצילו אותו מן הדין--שנאמר אדם עשוק בדם נפש..."
תרגום מצודות: אדם שנפשו עשוקה (גזולה ונשחתת) בעוון שפיכות דמים - הנה, עד כי ימות ויקבר ינוס מפחד רודפים, ולא ימצא מי יתמוך בידו, כי מאוד הרשיע לעשות.
תרגום ויקיטקסט: אדם שהציבור עושק אותו בגלל ששפך דם והרג נפש - ראוי שיחיה בפחד וינוס עד שיגיע אל בור הכלא; לא ראוי לתמוך בו ולהגן עליו.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כח יז.
דקויות
דם-נפש הוא משל לחייו של אדם שנרצח; אדם עשוק בדם נפש הוא אדם שעושקים אותו בגלל שרצח אדם אחר. לפעמים, בעקבות רצח מזעזע במיוחד, אנשים רוצים לעשות לינץ' ברוצח או לפחות לפגוע ברכושו.
אל יתמכו בו - לפי רוב המפרשים, זוהי קביעה עובדתית:
1. קביעה המתייחסת לעולם האנושי - הציבור לא יתמוך בו מפני סלידתם מהמעשה שעשה (מצודת דוד);
2. או קביעה המתייחסת לעולם העליון - ה'מלאכים' לא יתמכו בו ולא יאפשרו לו לכפר על פשעיו: "ואל יתמכו בו משמים להספיק בידו לשוב" (רש"י, וכן רמ"ד וואלי), "ואין כל המצוות שעשה כל ימיו שקולין כנגד עוון זה, ולא יצילו אותו מן הדין, שנאמר אדם עשוק בדם נפש..." (רמב"ם, הלכות רוצח ושמירת נפש ד יא)
- אולם לפי זה היה ראוי לכתוב "לא יתמכו בו"; המילה אַל מבטאת בדרך-כלל את מה שראוי לעשות ולא את מה שעושים.
3. לכן לענ"ד הפסוק נותן הנחיה מעשית - לא ראוי לתמוך באדם הנרדף בגלל שרצח נפש.ּ
אמנם, לפי התורה רק בית-הדין רשאי לגזור דין מוות על הרוצח, ולמרות זאת, ספר משלי ממליץ שלא להתערב.
בור הוא משל לכלא; עד בור ינוס, אל יתמכו בו - ראוי לתת לו לנוס עד שיגיע לכלא, לא לתמוך בו ולא להגן עליו מפני עושקיו.עצה זו מתאימה לדין התורה לגבי רוצח בשגגה, אלא שבתורה במקום בור נזכר סוג אחר של כלא - עיר המקלט:
- (במדבר לה כז): "וּמָצָא אֹתוֹ גֹּאֵל הַדָּם מִחוּץ לִגְבוּל עִיר מִקְלָטוֹ - וְרָצַח גֹּאֵל הַדָּם אֶת הָרֹצֵחַ, אֵין לוֹ דָּם" - אם גואל הדם מוצא את הרוצח (גם אם רצח בשגגה) מחוץ ל"כלא" - עיר המקלט, מותר לו להרגו בלי משפט, אין להגן על הרוצח. רק בעיר המקלט הוא מוגן.
- (במדבר לה לא): "וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת כִּי מוֹת יוּמָת. וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לָנוּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ לָשׁוּב לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ עַד מוֹת הַכֹּהֵן".
(תוספת משנת ה'תשע"ד) הדברים נכונים במיוחד בימינו, לאחר שממשלת ישראל שיחררה אזרחים ישראלים שהורשעו ברצח רק בגלל השתייכותם ללאום הערבי. במצב הזוי זה, ראוי לחדש את דין גואל הדם התנ"כי, ולהתיר לכל אדם להרוג את הרוצחים שרצחו את קרובי משפחתו. ראוי שהרוצחים יחיו בפחד ובמנוסה מתמדת עד שיעדיפו לחזור מרצונם אל בור הכלא.
בור - שלושה נמשלים
1. בור הוא משל לכלא, כמו ב(בראשית מ טו): "וְגַם פֹּה לֹא עָשִׂיתִי מְאוּמָה כִּי שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר" (ע"פ אחד הפירושים ב'דעת מקרא'). פירוש זה מתאים לרוצח בשגגה, או כל רוצח שעדיין לא הורשע בדין, ודינו לשבת בכלא או עיר מקלט.
2. בור הוא גם משל למוות, כמו ב(יחזקאל לא טז): "מִקּוֹל מַפַּלְתּוֹ הִרְעַשְׁתִּי גוֹיִם, בְּהוֹרִדִי אֹתוֹ שְׁאוֹלָה אֶת יוֹרְדֵי בוֹר" (מצודת דוד). פירוש זה מתאים לרוצח במזיד שהורשע בדין, שגם עיר המקלט או הכלא אינם רשאים לתת לו הגנה, וה"הגנה" היחידה עבורו היא המוות.
3. בור הוא גם משל לגיהנום (רמ"ד וואלי). פירוש זה מתאים לדינו של רוצח במזיד שלא הורשע בדין, או שהורשע ושוחרר מסיבות פוליטיות, "נופל בגיהנום ואין מליץ טוב בעדו, כי הדמים צועקים והקיטרוג הולך ומתגבר" (רמ"ד ואלי).
הקבלות
על רשע 'רגיל' נאמר, (משלי ה כב): "עַווֹנוֹתָיו יִלְכְּדֻנוֹ אֶת הָרָשָׁע, וּבְחַבְלֵי חַטָּאתוֹ יִתָּמֵךְ"*, כלומר, ייתכן שה' יתמוך בו ויעזור לו לכפר על עוונותיו. אבל לרוצח אין כפרה - לא יתמכו בו (רמ"ד וואלי).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי כח יז"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.