תופעת טבע בתהלים ז ג

תהלים ז ג: "פֶּן יִטְרֹף כְּאַרְיֵה נַפְשִׁי, פֹּרֵק וְאֵין מַצִּיל"

המילה הנדונה היא המילה "פורק". פירוש "מצודת ציון" מסביר, ש"פורק – ענין שבירה".

הבעיה התרגומית:

האם המילה "פרק" בחציו השני של הפסוק חוזרת לאריה (המשל) או לאויב (הנמשל)? (נכון, שבמקרה זה אין הבדל במשמעות הפסוק בין אם המילה הנדונה חוזרת למשל, בין אם היא חוזרת לנמשל).

תרגום רס"ג: "כלא יפתרסני כאלאסד אלמפרק וליס מכ'לץ מנה".

תרגום ריש"ט: "לילא יפ'רס מתל אלסבע נפשי פאכך וליס מכ'לץ".

מתרגום רסג ניתן להבין שהמילה "פורק" שייכת לאריה ומתארת את פעולת הטרף שלו. זאת, על ידי הוספת "אל" היידוע למילה "מפרק". כך, נוצר משפט חד משמעי בו המילה "אלמפרק" מתארת רק את המשל ולא את הנמשל.

לעומתו, רישט מתרגם את הפסוק בצורה מילולית ולפיכך ניתן, לפי תרגומו, להבין את הפסוק בשני המובנים: (א) המילה "פרק" מתיחסת לנמשל; (ב) המילה "פרק" מתיחסת למשל.

דיון בפרושים שונים:

מצודת דוד:

"פורק – ישבר אותי ולא אמצא מציל, כי כולם קמו עלי". מלשון הפרשן ניתן להבין שהמילה "פורק" חוזרת לנמשל, משום שהמשורר מדבר על עצמו, כאשר לו היתה המילה "פורק" חוזרת למשל, היה המפרש מדבר על האריה ואומר, למשל, שהוא פורק ואין מציל מידו וכך האויב וכו' ומשלא אמר כן, הרי כוונתו לכך שהמילה "פורק" חוזרת לנמשל, שלא כתרגום רסג.

ראבע:

"וטעם פורק – כי האריה יפסיק המפרקת". מדבריו ומהמשך פרושו משמע שהמילה "פורק" חוזרת למשל, כתרגום רסג, ודבריו בבאור פסוק זה בכלל צריכים מעט עיון התורם גם לנדון דידן, אלא שאין זה מקומו.

תרגום יהונתן ורשי אינם תורמים להכרע הפסוק והריני מביאם כלשונם כדי לא לתת מגרעת:

התרגום: "דלמא יתבר היך אריותא נפשי יפשח ולית דיפצי".

רש"י: "פורק – לשון 'פרקו נזמי הזהב' (שמות לב, ב)".

(אמנם, יש מקום לנטות ולומר שתרגום יהונתן מחזיר את המילה לנמשל, כי אחרת אולי היה עדיף להצמיד את השורש פ.ש.ח. לאריה כמות שהוא או להוסיף את האות 'ד': היך אריותא דפשח...).

גם בתרגום רישט, כאמור, לא ניתן להסתייע כדי להכריע בפיסוק הפסוק.

אשר לצורת האכילה של האריה, כפי שהיא משתקפת מהתרגומים:

משמעות שני הפעלים "פרק" (רס"ג) ו"פך" (ריש"ט) היא חלוקת דבר, הפרדת דבר לחלקיו. ההבדל בין המתרגמים הוא שרסג בחר להשתמש בשורש הקרוב לשורש העברי ואילו ריש"ט השתמש בשורש אחר.

כפי שצויין (לעיל בתרגום יהונתן, מצודת דוד וראבע), פרוש המילה "פורק" הוא "שובר", וכן האריה מפסיק את המפרקת. יש תאורים המציינים שני אופני טרף אצל האריה. האחד, שדווקא אינו מעיד על שבירת המפרקת ראשונה, מתאר את האריה כקופץ על טרפו, אוחז בגרונו ושובר את הקנה. השני אכן מתאר את האריה כשובר את המפרקת ולמרות שזהו תאור נפוץ בדרך כלל, נטען שזוהי שיטת הציד הפחות נפוצה (Tim Stoffel, "Lion Facts", King of Beasts, the African Lion Page,

http://www.lionlmb.org/lion/lionfact.html ) .