קטגוריה:משלי ח לו
נוסח המקרא
וחטאי חמס נפשו כל משנאי אהבו מות
וְחֹטְאִי חֹמֵס נַפְשׁוֹ כָּל מְשַׂנְאַי אָהֲבוּ מָוֶת.
וְֽ֭חֹטְאִי חֹמֵ֣ס נַפְשׁ֑וֹ
כׇּל־מְ֝שַׂנְאַ֗י אָ֣הֲבוּ מָֽוֶת׃
וְֽ֭/חֹטְאִ/י חֹמֵ֣ס נַפְשׁ֑/וֹ כָּל־מְ֝שַׂנְאַ֗/י אָ֣הֲבוּ מָֽוֶת׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"וחטאי" - אבל החוטא לי וממאס בי הוא בעצמו גוזל נפשו, כי מאבדה.
"כל משנאי וגו'" - כפל הדבר במילים שונות.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: - אבל החוטא לי וממאס בי הוא בעצמו גוזל נפשו, כי מאבדה; וכל משנאי אהבו מוות (כפל הדבר במילים שונות).
תרגום ויקיטקסט: "- ומי שמחטיא ומפספס אותי - חומס (משחית) את נפשו; והגרועים ביותר הם כל אלה שמשניאים (גורמים לאחרים לשנוא) אותי - הם ממש אוהבים ומביאים עליהם מוות."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ח לו.
דקויות
מה פירוש הביטוי אהבו מוות?
1. לפי רוב המפרשים, הכוונה: "כאילו אהבו מוות". מי שאינו לומד חכמה - פוגע בעצמו עד מוות.
2. וייתכן שהפסוק רומז ל"יצר המוות" בתורתו של פרויד - היצר הגורם לאדם לפגוע בעצמו או באחרים. והפסוק מלמד שאדם בעל יצר המוות הוא אדם שונא חכמה - אנשים בעלי נטיות התאבדות, אינם פועלים על-פי צו התבונה (חגי הופר).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי ח לו"
קטגוריה זו מכילה את 14 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 14 דפים.