פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


משנה מבוארת        משנה עם מפרשים

מסכת מעילה: א ב ג ד ה ו

מסכת מעילה עם מפרשי המשנה: א ב ג ד ה ו

----

צירוף לכשיעור במעילה ובעניינים נוספיםעריכה

חטיבה I: צירוף לכשיעור בענייני קדושהעריכה

השוו תוספתא א, טו, שם נאמר שנותר של קדשי קדשים אינו מצטרף עם נותר של קדשים קלים, כנראה כי זמניהם שונים.

(א) קָדְשֵׁי הַמִּזְבֵּחַ מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לִמְעִילָה, בערך של פרוטה וּלְחַיֵּב עֲלֵיהֶן מִשֵּׁם פִּגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא. בכזית

קָדְשֵׁי בֶדֶק הַבַּיִת מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. למעילה

קָדְשֵׁי הַמִּזְבֵּחַ וְקָדְשֵׁי בֶדֶק הַבַּיִת - מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה.


(ב) חֲמִשָּׁה דְבָרִים בָּעוֹלָה מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה:

בסולת, ביין ובשמן אין פיגול (ראו לעיל ב, ט,) אבל ניתן לצרף אותם לבשר לעניין נותר, טמא ומעילה.

בתודה אין מעילה חוץ מהאימורים, כי היא קודשים קלים, אבל ניתן לצרף בה את ששת המרכיבים לעניין נותר וטמא (הבשר והחלב - גם לפיגול).

לעניין צירוף התרומה וכו' ראו ערלה ב, א, ולעניין החומש ראו ב"מ ד, ח. התרומות וכו' נחשבות קדושות, והחומש דומה לנהנה מהם ומהקודשים, ראו ב"מ שם.

הַבָּשָׂר, וְהַחֵלֶב, וְהַסֹּלֶת, וְהַיַּיִן, וְהַשֶּׁמֶן.
שִׁשָּׁה בַתּוֹדָה: הַבָּשָׂר, וְהַחֵלֶב, וְהַסֹּלֶת, וְהַיַּיִן, וְהַשֶּׁמֶן, וְהַלֶּחֶם.

תְּרוּמָה, וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁלִּדְמַי, הַחַלָּה, וְהַבִּכּוּרִים,

מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לֶאֱסַר, וּלְחַיֵּב עֲלֵיהֶם אֶת הַחֹמֶשׁ.


(ג) כָּל הַפִּגּוּלִים מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה.

כָּל הַנּוֹתָרִים מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה.

הכלל של ר' יהושע הוא לעניין טומאה ולא לאיסור, וראו משנה ד.

טומאה שווה אבל לא השיעור - למשל, אבר של נבלה (בכל גודל) - ובשרה (בכזית), ראו אהלות א, ז.

שיעור שווה אבל לא הטומאה - למשל נבלה (מטמאת עד הערב) - ומת (מטמא לשבעה ימים.)

חטיבה II: צירוף לכשיעור בענייני טומאהעריכה

כָּל הַנְּבֵלוֹת מִצְטָרְפוֹת זֶה עִם זֶה. לטמא בכזית
כָּל הַשְּׁרָצִים מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. לטמא בכעדשה
דַּם הַשֶּׁרֶץ וּבְשָׂרוֹ מִצְטָרְפִין בְּכַעֲדָשָׁה.

כְּלָל אָמַר רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ: כָּל שֶׁטֻּמְאָתוֹ וְשֵׁעוּרוֹ שָׁוִים - מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה;

טֻמְאָתוֹ וְלֹא שֵׁעוּרוֹ, שֵׁעוּרוֹ וְלֹא טֻמְאָתוֹ, לֹא טֻמְאָתוֹ וְלֹא שֵׁעוּרוֹ,
אֵינָן מִצְטָרְפִין.


חריגים מהכלל של ר' יהושע: איסורי המזבח אינם טומאות, וראו חריגים הפוכים בחטיבה הבאה ובסוף הפרק.

(ד) הַפִּגּוּל וְהַנּוֹתָר אֵינָן מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, מִפְּנֵי שֶׁהֵן שְׁנֵי שֵׁמוֹת. שני איסורים שונים

הַשֶּׁרֶץ וְהַנְּבֵלָה, וְכֵן הַנְּבֵלָה וּבְשַׂר הַמֵּת - [אינן] מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לְטַמֵּא, אֲפִלּוּ בַקַּל שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם.

חטיבה III: צירוף אוכל ומשקהעריכה

הָאֹכֶל שֶׁנִּטַּמָּא:

טומאת האוכל שונה, ובכלל אוכל אינו כשאר החפצים, ולכן מצטרפים אפילו מאכלים שטומאתם אינה שווה - וראו טהרות א, ה.

וראו תוספתא טהרות א, א, שר' שמעון מסביר זאת באופן טכני: כיוון שאוכל שנטמא בולד הטומאה ונרטב - מטמא כאוכל שנטמא באב הטומאה.

כָּל שֶׁנִּטַּמָּא בְאַב הַטֻּמְאָה, וְשֶׁנִּטַּמָּא בִוְלַד הַטֻּמְאָה,
מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה לְטַמֵּא בַקַּל שֶׁבִּשְׁנֵיהֶן.


(ה) כָּל הָאֳכָלִין מִצְטָרְפִין:

מי שאכל אוכל טמא מסוגים שונים - נחשב טמא לעניין אכילת תרומה וקודשים; עניין העירוב ודמיונו לעניין הטומאה ניכר גם בעירובין ח, ב. לעניין "פסילת הגוויה" באכילה ובשתיה ראו גם מקואות י, ז.

לעניין הוצאת שבת ראו שבת ז, ד.

לעניין אכילה ושתיה ביום הכיפורים ראו יומא ח, ב.

לִפְסוֹל אֶת הַגְּוִיָּה בְכַחֲצִי פֶרֶס, וּבִמְזוֹן שְׁתֵּי סְעוֹדוֹת לָעֵרוּב,
כַּבֵּיצָה לְטַמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִין, כִּגְרוֹגֶרֶת לְהוֹצָאַת שַׁבָּת, בַּכּוֹתֶבֶת לְיוֹם הַכִּפּוּרִים.

כָּל הַמַּשְׁקִים מִצְטָרְפִין:

לִפְסוֹל אֶת הַגְּוִיָּה בָרְבִיעִית, כִּמְלֹא לָגְמָיו בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים.


חטיבה IV: מחלוקות של ר' שמעוןעריכה

(ו) הָעָרְלָה וְכִלְאֵי הַכֶּרֶם מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה.

השוו ערלה ב, א.

למרות ששיעורם של הבגד וכו' אינו שווה הם מצטרפים כי לעניין טומאת מושב שיעורם שווה (טפח על טפח), וראו כלים כז, ב-ג.

רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵינָן מִצְטָרְפִין.

הַבֶּגֶד וְהַשַּׂק, הַשַּׂק וְהָעוֹר, הָעוֹר וְהַמַּפָּץ - מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה.

אָמַר רְבִּי שִׁמְעוֹן: מָה הַטַּעַם? - מִפְּנֵי שֶׁהֵן רְאוּיִין לְטַמֵּא מוֹשָׁב.