פתיחת התפריט הראשי

משנה מעילה ג


מעילה פרק ג: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר קדשים · מסכת מעילה · פרק שלישי ("ולד חטאת") · >>

פרקי מסכת מעילה: א ב ג ד ה ו

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה אעריכה

ולד חטאת ותמורת חטאת וחטאת שמתו בעליה, ימותו.

שעברה שנתה, ושאבדה, ושנמצאת בעלת מום, אם משכיפרו הבעלים, תמות, ואינה עושה תמורה, ולא נהנים, ולא מועלין.

ואם עד שלא כיפרו הבעלים, תרעה עד שתסתאב ותמכר ויביא בדמיה אחרת, ועושה תמורה ומועלים בה.

משנה בעריכה

המפריש מעות לנזירותו, לא נהנין ולא מועלין, מפני שהן ראויין לבוא כולן שלמים.

מת, היו סתומים, יפלו לנדבה.

היו מפורשים, דמי חטאת, ילכו לים המלח, לא נהנים ולא מועלין בהן.

דמי עולה, יביאו עולה [ ומועלין בהן ].

דמי שלמים, יביאו שלמים, ונאכלים ליום אחד, ואינן טעונין לחם.

משנה געריכה

רבי ישמעאל אומר, הדם קל בתחלתו וחמור בסופו, והנסכים חומר בתחלתן וקל בסופן.

הדם, בתחלה אין מועלים בו.

יצא לנחל קדרון, מועלים בו.

הנסכים, בתחלה מועלים בהן.

יצאו לשיתין, אין מועלים בהם.

משנה דעריכה

דשון מזבח הפנימי והמנורה, לא נהנין ולא מועלין.

המקדיש דשון בתחלה, מועלים בו.

תורין שלא הגיע זמנן, ובני יונה שעבר זמנן, לא נהנין ולא מועלים.

רבי שמעון אומר, תורין שלא הגיע זמנן, מועלין בהן.

ובני יונה שעבר זמנן, לא נהנין ולא מועלין.

משנה העריכה

חלב המוקדשין וביצי תורין, לא נהנין ולא מועלים.

במה דברים אמורים, בקדשי מזבח.

אבל בקדשי בדק הבית, הקדיש תרנגולת, מועלין בה ובביצתה.

חמור, מועלין בה ובחלבה.

משנה ועריכה

כל הראוי למזבח ולא לבדק הבית, לבדק הבית ולא למזבח, לא למזבח ולא לבדק הבית, מועלין בו.

כיצד, הקדיש בור מלא מים, אשפה מלאה זבל, שובך מלא יונים, אילן מלא פירות, שדה מלאה עשבים, מועלין בהם ובמה שבתוכן.

אבל אם הקדיש בור ואחר כך נתמלא מים, אשפה ואחר כך נתמלאה זבל, שובך ואחר כך נתמלא יונים, אילן ואחר כך נתמלא פרות, שדה ואחר כך נתמלאה עשבים, מועלין בהן, ואין מועלין במה שבתוכן, [ דברי רבי יהודה ].

ורבי שמעון אומר, המקדיש שדה ואילן, מועלין בהם ובגדוליהם, מפני שהן גדולי הקדש.

ולד מעושרת לא יינק מן המעושרת.

ואחרים מתנדבים כן.

ולד מוקדשין לא יינק מן המוקדשין.

ואחרים מתנדבין כן.

הפועלים לא יאכלו מגרוגרות של הקדש, וכן פרה לא תאכל מכרשיני הקדש.

משנה זעריכה

שרשי אילן של הדיוט באין בשל הקדש ושל הקדש באין בשל הדיוט, לא נהנין ולא מועלין.

המעין שהוא יוצא מתוך שדה הקדש לא נהנין ולא מועלין. יצא חוץ לשדה, נהנין ממנו.

המים שבכד של זהב, לא נהנין ולא מועלין.

נתנו בצלוחית, מועלין בהם.

ערבה, לא נהנין ולא מועלין.

רבי אליעזר ברבי צדוק אומר, נותנין היו ממנה זקנים בלולביהם.

משנה חעריכה

קן שבראש האילן של הקדש, לא נהנין ולא מועלין.

שבאשרה, יתיז בקנה.

המקדיש את החורש, מועלין בכולו.

הגזברים שלקחו את העצים, מועלין בעצים, ואין מועלין לא בשפוי ולא בנויה.

משנה מנוקדתעריכה

משנה מעילה ג ניקוד

נוסח הרמב"םעריכה

(א) ולד חטאת ותמורת חטאת וחטאת שמתו בעליה ימותו ושעברה שנתה ושאבדה ושנמצאת בעלת מום אם משכיפרו הבעלים תמות ואינה עושה תמורה ולא נהנין ולא מועלין אם עד שלא כיפרו הבעלים תרעה עד שתסתאב ותימכר ויביא בדמיה אחרת ועושה תמורה ומועלין בה.

(ב) המפריש מעות לנזירותו לא נהנין ולא מועלין מפני שהן ראויין לבוא כלם שלמים מת והיו לו מעות סתומין ייפלו לנדבה היו מפורשין דמי חטאת ילכו לים המלח ולא נהנין ולא מועלין ודמי עולה יבואו עולה ומועלין בהן דמי שלמים יבואו שלמים ונאכלין ליום אחד ואינן טעונין לחם.

(ג) רבי שמעון אומר הדם קל בתחילתו וחמור בסופו הנסכים חמור בתחילתן וקל בסופן הדם בתחילה אין מועלין בו יצא לנחל קדרון מועלין בו הנסכים בתחילה מועלין בהן ירדו לשית אין מועלין בהן.

(ד) דישון המזבח הפנימי והמנורה לא נהנין ולא מועלין המקדיש דישון בתחילה מועלין בו תורין שלא הגיע זמנן ובני יונה שעבר זמנן לא נהנין ולא מועלין רבי שמעון אומר תורין שלא הגיע זמנן מועלין בהן ובני יונה שעבר זמנן לא נהנין ולא מועלין.

(ה) חלב מוקדשין וביצי תורין לא נהנין ולא מועלין במה דברים אמורים בקודשי המזבח אבל בקודשי בדק הבית הקדיש תרנגולת מועלין בה ובביצתה חמור מועלין בה ובחלבה.

(ו) כל הראוי למזבח ולא לבדק הבית לבדק הבית ולא למזבח לא למזבח ולא לבדק הבית מועלין בו כיצד הקדיש בור מלא מים אשפה מלאה זבל שובך מלא יונים אילן מלא פירות שדה מלאה עשבים מועלין בהן ובמה שבתוכן אבל הקדיש בור ואחר כך נתמלא מים אשפה ואחר כך נתמלאת זבל שובך ואחר כך נתמלא יונים אילן ואחר כך נשא פירות שדה ואחר כך נתמלאת עשבים מועלין בהן ואין מועלין במה שבתוכן רבי יוסי אומר המקדיש את השדה ואת האילן מועלין בהן ובגידוליהן מפני שהן גידולי הקדש.

ולד מעושרת לא יינק מן המעושרת ואחרים מתנדבין כן ולד מוקדשין לא יינק מן המוקדשין ואחרים מתנדבין כן הפועלין לא יאכלו מן הגרוגרות של הקדש וכן פרה לא תאכל מכרשיני הקדש.

(ז) שורשי אילן של הדיוט הבאין בשל הקדש ושל הקדש הבאין בשל הדיוט לא נהנין ולא מועלין מעיין שהוא יוצא מתוך שדה הקדש לא נהנין ולא מועלין יצא חוץ לשדה נהנין ממנו המים שבכד של זהב לא נהנין ולא מועלין נתנו בצלוחית מועלין בהן ערבה של הקדש לא נהנין ולא מועלין רבי אלעזר ברבי צדוק אומר נותנין היו ממנה זקנים בלולביהן.

(ח) קן שבראש האילן של הקדש לא נהנין ולא מועלין שבאשרה יתיז בקנה המקדיש את החורש מועלין בכלו גזברין ששפו את העצים מועלין בעצים ואין מועלין לא בשיפוי ולא בנמייה.

פירושיםעריכה