תרגום/פרשת ויצא

פרקים כח-לב

ונפק יעקב מבאר שבע ואזל לחרן:

יא וערע באתרא ובת תמן ארי עאל שמשא ונסיב מאבני אתרא ושווי איסדוהי ושכיב באתרא ההוא:

יב וחלם והא סולמא נעיץ בארעא ורישיה מטי עד צית שמיא והא מלאכיא דיי סלקין ונחתין ביה:

יג והא יקרא דיי מעתד עילווהי ואמר אנא יי אלהיה דאברהם אבוך ואלהיה דיצחק ארעא דאת שכיב עלה לך אתנינה ולבנך:

יד ויהון בנך סגיאין כעפרא דארעא ותיתקף למערבא ולמדנחא ולציפונא ולדרומא ויתברכון בדילך כל זרעיית ארעא ובדיל בנך:

טו והא מימרי בסעדך ואטרינך בכול אתר דתהך ואתיבינך לארעא הדא ארי לא אשבקינך עד דאעביד ית דמלילית לך:

טז ואיתער יעקב משינתיה ואמר בקושטא יקרא דיי שרי באתרא הדין ואנא לא הוויתי ידע:

יז ודחיל ואמר מא דחילו אתרא הדין לית דין אתר הדיוט אלהין אתר דרעווא ביה מן קודם יי ודין תרע קוביל שמיא:

יח ואקדים יעקב בצפרא ונסיב ית אבנא דשווי איסדוהי ושווי יתה קמא ואריק משחא על רישה:

יט וקרא ית שמיה דאתרא ההוא בית אל וברם לוז שמה דקרתא מלקדמין:

כ וקיים יעקב קיים למימר אם יהי מימרא דיי בסעדי וייטרינני באורחא הדא דאנא אזיל וייתין לי לחים למיכל וכסו למלבש:

כא ואתוב בשלם לבית אבא ויהי מימרא דיי לי לאלה:

כב ואבנא הדא דשוויתי קמא תהי דאיהי פלח עלה קודם יי וכול דתיתין לי חד מן עסרא אפרשיניה קודמך:

פרק כט

א ונטל יעקב רגלוהי ואזל לארע בני מדנחא:

ב וחזא והא בירא בחקלא והא תמן תלתא עדרין דען רביעין עלה ארי מן בירא ההיא משקן עדריא ואבנא רבתא על פומא דבירא:

ג ומתכנשין לתמן כל עדריא ומגנדרין ית אבנא מעל פומא דבירא ומשקן ית ענא ומתיבין ית אבנא על פומא דבירא לאתרה:

ד ואמר להון יעקב אחיי מנן אתון ואמרו מחרן אנחנא:

ה ואמר להון הידעתון ית לבן בר נחור ואמרו ידעין:

ו ואמר להון השלם ליה ואמרו שלם והא רחל ברתיה אתיא עם ענא:

ז ואמר הא עוד יומא סגי לא עידן למכנש בעיר אשקו ענא ואיזילו רעו:

ח ואמרו לא ניכול עד דיתכנשון כל עדריא ויגנדרון ית אבנא מעל פומא דבירא ונשקי ענא:

ט עד דהוא ממליל עימהון ורחל אתת עם ענא דלאבוהא ארי רעיתא היא:

י והוה כד חזא יעקב ית רחל בת לבן אחוהא דאימיה וית ענא דלבן אחוהא דאימיה וקריב יעקב וגנדר ית אבנא מעל פומא דבירא ואשקי ית ענא דלבן אחוהא דאימיה:

יא ונשיק יעקב לרחל וארים ית קליה ובכא:

יב וחווי יעקב לרחל ארי בר אחת אבוהא הוא וארי בר רבקה הוא ורהטת וחוויאת לאבוהא:

יג והוה כד שמע לבן ית שימע יעקב בר אחתיה ורהט לקדמותיה וגפיף ליה ונשיק ליה ואעליה לביתיה ואשתעי ללבן ית כל פתגמיא האילין:

יד ואמר ליה לבן ברם קריבי ובסרי את ויתיב עימיה ירח יומין:

טו ואמר לבן ליעקב המדאחי את ותפלחינני מגן חו לי מא אגרך:

טז וללבן תרתין בנן שום רבתא לאה ושום זעירתא רחל:

יז ועיני לאה יאיין ורחל הות שפירא בריווא ויאיא בחזווא:

יח ורחים יעקב ית רחל ואמר אפלחינך שבע שנין ברחל ברתך זעירתא:

יט ואמר לבן טב דאתין יתה לך מדאתין יתה לגבר אוחרן תיב עימי:

כ ופלח יעקב ברחל שבע שנין והוו בעינוהי כיומין זעירין בדרחים יתה:

כא ואמר יעקב ללבן הב ית איתתי ארי שלימו יומי פולחני ואיעול לוותה:

כב וכנש לבן ית כל אנשי אתרא ועבד משתיא:

כג והוה ברמשא ודבר ית לאה ברתיה ואעיל יתה לוותיה ועאל לוותה:

כד ויהב לבן לה ית זלפה אמתיה ללאה ברתיה לאמהו:

כה והוה בצפרא והא היא לאה ואמר ללבן מא דא עבדת לי הלא ברחל פלחית עימך ולמא שקרת בי:

כו ואמר לבן לא מתעביד כין באתרנא למיתן זעירתא קודם רבתא:

כז אשלים שבועתא דדא וניתין לך אף ית דא בפולחנא דתפלח עימי עוד שבע שנין אוחרניין:

כח ועבד יעקב כין ואשלים שבועתא דדא ויהב ליה ית רחל ברתיה ליה לאיתו:

כט ויהב לבן לרחל ברתיה ית בלהה אמתיה לה לאמהו:

ל ועאל אף לוות רחל ורחים אף ית רחל מלאה ופלח עימיה עוד שבע שנין אוחרניין:

לא וחזא יי ארי סנואתא לאה ויהב לה עידוי ורחל עקרא:

לב ועדיאת לאה וילידת בר וקרת שמיה ראובן ארי אמרת ארי גלי קודם יי עולבני ארי כען ירחמינני בעלי:

לג ועדיאת עוד וילידת בר ואמרת ארי שמיע קודם יי ארי סנואתא אנא ויהב לי אף ית דין וקרת שמיה שמעון:

לד ועדיאת עוד וילידת בר ואמרת הדא זמנא יתחבר לי בעלי ארי ילידית ליה תלתא בנין על כין קרא שמיה לוי:

לה ועדיאת עוד וילידת בר ואמרת הדא זמנא אודי קודם יי על כין קרת שמיה יהודה וקמת מלמילד:

פרק ל

א וחזת רחל ארי לא ילידת ליעקב וקניאת רחל באחתה ואמרת ליעקב הב לי בנין ואם לא מייתא אנא:

ב ותקיף רוגזא דיעקב ברחל ואמר המיני את בעיא הלא מן קודם יי תבען דמנע מיניך ולדא דמעי:

ג ואמרת הא אמתי בלהה עול לוותה תליד ואנא ארבי ואתבני אף אנא מינה:

ד ויהבת ליה ית בלהה אמתה לאיתו ועאל לוותה יעקב:

ה ועדיאת בלהה וילידת ליעקב בר:

ו ואמרת רחל דנני יי ואף קביל צלותי ויהב לי בר על כין קרת שמיה דן:

ז ועדיאת עוד וילידת בלהה אמתה דרחל בר תניין ליעקב:

ח ואמרת רחל קביל בעותי יי באתחננותי בצלותי חמידית דיהי לי ולד כאחתי אף אתייהיב לי וקרת שמיה נפתלי:

ט וחזת לאה ארי קמת מלמילד ודברת ית זלפה אמתה ויהבת יתה ליעקב לאיתו:

י וילידת זלפה אמתה דלאה ליעקב בר:

יא ואמרת לאה אתא גד וקרת ית שמיה גד:

יב וילידת זלפה אמתה דלאה בר תניין ליעקב:

יג ואמרת לאה תושבחא הות לי ארי בכין ישבחונני נשיא וקרת ית שמיה אשר:

יד ואזל ראובן ביומי חצד חיטין ואשכח יברוחין בחקלא ואייתי יתהון ללאה אימיה ואמרת רחל ללאה הבי כען לי מיברוחי דבריך:

טו ואמרת לה הזעיר דדברת ית בעלי ולמיסב אף ית יברוחי דברי ואמרת רחל בכין ישכוב עימיך בליליא חלף יברוחי דבריך:

טז ועאל יעקב מן חקלא ברמשא ונפקת לאה לקדמותיה ואמרת לוותי תיעול ארי מיגר אגרתך ביברוחי דברי ושכיב עימה בליליא הוא:

יז וקביל יי צלותה דלאה ועדיאת וילידת ליעקב בר חמישאי:

יח ואמרת לאה יהב יי אגרי דיהבית אמתי לבעלי וקרת שמיה יששכר:

יט ועדיאת עוד לאה וילידת בר שתיתאי ליעקב:

כ ואמרת לאה יהב יי יתיה לי חולק טב הדא זמנא יהי מדוריה דבעלי לוותי ארי ילידית ליה שיתא בנין וקרת ית שמיה זבולון:

כא ובתר כין ילידת ברתא וקרת ית שמה דינה:

כב ועאל דוכרנה דרחל קודם יי וקביל צלותה יי ויהב לה עידוי:

כג ועדיאת וילידת בר ואמרת כנש יי ית חיסודיי:

כד וקרת ית שמיה יוסף למימר יוסיף יי לי בר אוחרן:

כה והוה כד ילידת רחל ית יוסף ואמר יעקב ללבן שלחני ואהך לאתרי ולארעי:

כו הב ית נשיי וית בניי דפלחית יתך בהון ואיזיל ארי את ידעת ית פולחני דפלחתך:

כז ואמר ליה לבן אם כען אשכחית רחמין בעינך נסיתי וברכני יי בדילך:

כח ואמר פריש אגרך עליי ואתין:

כט ואמר ליה את ידעת ית דפלחתך וית דהוה בעירך עימי:

ל ארי זעיר דהוה לך קודמיי ותקיף לסגי ובריך יי יתך בדילי וכען אימתי אעביד אף אנא לביתי:

לא ואמר מא אתין לך ואמר יעקב לא תיתין לי מידעם אם תעביד לי פתגמא הדין אתוב ארעי ענך אטר:

לב אעבר בכל ענך יומא דין אעדי מתמן כל אימר נמור ורקוע וכל אימר שחום באימריא ונמור ורקוע בעיזיא ויהי אגרי:

לג ותסהיד עליי זכותי ביום מחר ארי תיעול על אגרי קודמך כול דלייתוהי נמור ורקוע בעיזיא ושחום באימריא גנובא הוא עימי:

לד ואמר לבן ברם לווי יהי כפתגמך:

לה ואעדי ביומא ההוא ית תישיא רגוליא ורקועיא וית כל עיזיא נמורתא ורקועתא כול דחיוור ביה וכל דשחום באימריא ויהב ביד בנוהי:

לו ושווי מהלך תלתא יומין בינוהי ובין יעקב ויעקב רעי ית ענא דלבן דאשתארא:

לז ונסיב ליה יעקב חוטרין דלבן רטיבין ודלוז ודדלוב וקליף בהון קלפין חיוורין קילוף חיוור דעל חוטריא:

לח ודעיץ ית חוטריא דקליף ברטיא אתר בית שקיא דמיא אתר דאתיין ענא למשתי לקבלהון דענא ומתייחמן במיתיהון למשתי:

לט ואתייחמא ענא בחוטריא וילידן ענא רגולין נמורין ורקועין:

מ ואימריא אפריש יעקב ויהב בריש ענא כל דרגול וכל דשחום בענא דלבן ושווי ליה עדרין בלחודוהי ולא עריבינון עם ענא דלבן:

מא והוי בכל עידן דמתייחמן ענא מבכרתא ומשווי יעקב ית חוטריא לעיני ענא ברטיא ליחמותהון בחוטריא:

מב ובלקישות ענא לא משווי והוון לקישיא ללבן ובכיריא ליעקב:

מג ותקיף גוברא לחדא לחדא והוו ליה ען סגיאן ואמהן ועבדין וגמלין וחמרין:

פרק לא

א ושמע ית פתגמי בני לבן דאמרין נסיב יעקב ית כל דלאבונא ומדלאבונא קנא ית כל נכסיא האילין:

ב וחזא יעקב ית סבר אפי לבן והא ליתינון עימיה כמאתמלי ומדקמוהי:

ג ואמר יי ליעקב תוב לארע אבהתך ולילדותך ויהי מימרי בסעדך:

ד ושלח יעקב וקרא לרחל וללאה לחקלא לוות עניה:

ה ואמר להון חזי אנא ית סבר אפי אבוכון ארי ליתינון עימי כמאתמלי ומדקמוהי ואלהיה דאבא הוה בסעדי:

ו ואתין ידעתין ארי בכל חילי פלחית ית אבוכון:

ז ואבוכון שקר בי ואשני ית אגרי עסר זמנין ולא שבקיה יי לאבאשא עימי:

ח אם כדין הוה אמר נמורין יהי אגרך וילידן כל ענא נמורין ואם כדין הוה אמר רגולין יהי אגרך וילידן כל ענא רגולין:

ט ואפריש יי מן בעירא דאבוכון ויהב לי:

י והוה בעידן דאתייחמא ענא וזקפית עיניי וחזית בחלמא והא תישיא דסלקין על ענא רגולין נמורין ופציחין:

יא ואמר לי מלאכא דיי בחלמא יעקבואמרית האנא:

יב ואמר זקוף כען עינך וחזי כל תישיא דסלקין על ענא רגולין נמורין ופציחין ארי גלי קודמיי ית כל דלבן עביד לך:

יג אנא אלהא דאתגליתי עלך בבית אל דמשחתא תמן קמא דקיימתא קודמיי תמן קיים כען קום פוק מן ארעא הדא ותוב לארע ילדותך:

יד ואתיבת רחל ולאה ואמרא ליה העוד לנא חולק ואחסנא בבית אבונא:

טו הלא נוכראן אתחשבנא ליה ארי זבננא ואכל אף מיכל ית כספנא:

טז ארי כל עותרא דאפריש יי מאבונא דילנא הוא ודבננא וכען כול דאמר יי לך עביד:

יז וקם יעקב ונטל ית בנוהי וית נשוהי על גמליא:

יח ודבר ית כל גיתוהי וית כל קנייניה דקנא גיתוהי וקנייניה דקנא בפדן ארם למיתי לוות יצחק אבוהי לארעא דכנען:

יט ולבן אזל למיגז ית עניה ונסיבת רחל ית צלמניא דלאבוהא:

כ וכסי יעקב מן לבן ארמאה על דלא חווי ליה ארי אזיל הוא:

כא ואזל הוא וכל דליה וקם ועבר ית פרת ושווי ית אפוהי לטורא דגלעד:

כב ואתחווא ללבן ביומא תליתאה ארי אזל יעקב:

כג ודבר ית אחוהי עימיה ורדף בתרוהי מהלך שבעא יומין ואדביק יתיה בטורא דגלעד:

כד ואתא מימר מן קודם יי לוות לבן ארמאה בחלמא דליליא ואמר ליה אסתמר לך דלמא תמליל עם יעקב מטב עד ביש:

כה ואדביק לבן ית יעקב ויעקב פרס ית משכניה בטורא ולבן אשרי ית אחוהי בטורא דגלעד:

כו ואמר לבן ליעקב מא עבדתא וכסיתא מיני ודברת ית בנתיי כשביית חרב:

כז למא איטמרתא למיזל וכסיתא מיני ולא חווית לי ושלחתך פון בחדווא ובתושבחן בתופין ובכינרין:

כח ולא שבקתני לנשקא לבניי ולבנתיי כען אסכילתא למעבד:

כט אית חילא בידי למעבד עימכון בישא ואלהא דאבוכון ברמשא אמר לי למימר אסתמר לך מלמללא עם יעקב מטב עד ביש:

ל וכען מיזל אזלתא ארי חמדא חמידתא לבית אבוך למא נסיבתא ית דחלתי:

לא ואתיב יעקב ואמר ללבן ארי דחילית ארי אמרית דלמא תינוס ית בנתך מיני:

לב אתר דתשכח ית דחלתך לא יתקיים קודם אחנא אשתמודע לך מא דעימי וסב לך ולא ידע יעקב ארי רחל נסיבתנון:

לג ועאל לבן במשכנא דיעקב ובמשכנא דלאה ובמשכנא דתרתין לחינתא ולא אשכח ונפק ממשכנא דלאה ועאל במשכנא דרחל:

לד ורחל נסיבת ית צלמניא ושוויאתנון בעביטא דגמלא ויתיבת עליהון ומשיש לבן ית כל משכנא ולא אשכח:

לה ואמרת לאבוהא לא יתקף בעיני ריבוני ארי לא איכול למקם מן קודמך ארי אורח נשין לי ובלש ולא אשכח ית צלמניא:

לו ותקיף ליעקב ונצא עם לבן ואתיב יעקב ואמר ללבן מא חובי מא סורחני ארי רדפתא בתריי:

לז ארי משישתא ית כל מניי מא אשכחתא מכול מני ביתך שו הכא קודם אחיי ואחך ויוכחון בין תרוונא:

לח דנן עסרין שנין אנא עימך רחלך ועיזך לא אתכילו ודכרי ענך לא אכלית:

לט דתבירא לא איתיתי לך דהות שגיא ממניינא מיני את בעי לה נטרית ביממא ונטרית בליליא:

מ הוויתי ביממא אכלני שרבא וגלידא נחת עליי בליליא ונדת שינתי מעיניי:

מא דנן לי עסרין שנין בביתך פלחתך ארבע עסרי שנין בתרתין בנתך ושית שנין בענך ואשניתא ית אגרי עסר זמנין:

מב אילו לא פון אלהיה דאבא אלהיה דאברהם ודדחיל ליה יצחק הוה בסעדי ארי כען ריקן שלחתני ית עמלי וית ליאות ידיי גלי קודם יי ואוכח ברמשא:

מג ואתיב לבן ואמר ליעקב בנתא בנתיי ובניא בניי וענא עני וכול דאת חזי דילי הוא ולבנתיי מא אעביד לאילין יומא דין או לבניהון דילידא:

מד וכען איתא נגזר קיים אנא ואת ויהי לסהיד בינא ובינך:

מה ונסיב יעקב אבנא וזקפה קמא:

מו ואמר יעקב לאחוהי לקוטו אבנין ונסיבו אבנין ועבדו דגורא ואכלו תמן על דגורא:

מז וקרא ליה לבן יגר סהדותא ויעקב קרא ליה גלעד:

מח ואמר לבן דגורא הדין סהיד בינא ובינך יומא דין על כין קרא שמיה גלעד:

מט וסכותא דאמר ייסך מימרא דיי בינא ובינך ארי נתכסי גבר מחבריה:

נ אם תעני ית בנתיי ואם תיסב נשין על בנתיי לית אנש עימנא חזי מימרא דיי סהיד בינא ובינך:

נא ואמר לבן ליעקב הא דגורא הדין והא קמתא דאקימית בינא ובינך:

נב סהיד דגורא הדין וסהדא קמתא אם אנא לא אעבר לוותך ית דגורא הדין ואם את לא תעבר לוותי ית דגורא הדין וית קמתא הדא לבישו:

נג אלהיה דאברהם ואלהיה דנחור ידינון ביננא אלהא דאבוהון וקיים יעקב בדדחיל ליה אבוהי יצחק:

נד ונכס יעקב נכסתא בטורא וקרא לאחוהי למיכל לחמא ואכלו לחמא ובתו בטורא:

פרק לב

א ואקדים לבן בצפרא ונשק לבנוהי ולבנתיה ובריך יתהן ואזל ותב לבן לאתריה:

ב ויעקב אזל לארחיה וערעו ביה מלאכיא דיי:

ג ואמר יעקב כד חזנון משריתא מן קדם יי דא וקרא שמא דאתרא ההוא מחנים: