גדו אילנא ולא ידעתי על מה נכתב תיבה אחת ד"א למה נקראת תיבה אחת בגד כמו בגדת בי כשבאת אל שפחתי כאיש שבגד באשת נעורים
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
בָּא גָד – בָּא מַזָּל טוֹב (תרגום יונתן), כְּמוֹ "גָּד גַּדִּי וְסִנּוּק לָא" (הִתְמַזֵּל, מַזָּלִי, וְעָיֵיף אַל תְּהִי!
שבת סז ע"ב); וְדוֹמֶה לוֹ: "הָעֹרְכִים לַגַּד שֻׁלְחָן" (
ישעיהו סה,יא). וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה, שֶׁנּוֹלַד מָהוּל, כְּמוֹ "גֹּדּוּ אִילָנָא" (
דניאל ד,יא). וְלֹא יָדַעְתִּי עַל מָה נִכְתְּבָה תֵּבָה אַחַת. [דָּבָר אַחֵר, לָמָּה נִקְרֵאת תֵּבָה אַחַת, "בָּגָד"? כְּמוֹ בָּגַדְתָּ בִּי כְּשֶׁבָּאתָ אֶל שִׁפְחָתִי, כְּאִישׁ שֶׁבָּגַד בְּאֵשֶׁת נְעוּרִים].
רשב"ם
• לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
בא גד: בא אלינו מזל טוב כמו העורכים לגד שולחן, וכן במסכת שבת גד גדי וסניוק לא, וכן בבראשית רבה אתא מזליה דביתא, והמפרש לשון גדוד טועה הוא שאע"פ שהשמות מעין האמירה כמו ראובן כי ראה ה' בעניי ושמעון כי שמע ה', אמירת האשה אין לנו לכותבה אלא כעין עיקר הדיבור, וגד אינו יכול להיות לשון גדוד בלא כפילות של שני דלתיו, יגדו על נפש צדיק דגש תחת דל"ת שנייה החסירה, כמו וימכו בעונם ויסולו עלי אורחות אידם, יסובו עלי רביו, בכלם דגש תחת אות החסרה:
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
בגד — שתי מלות, והאל"ף חסר, וכן "בכל", וכן "במה", כאשר מפורש ביחזקאל.
וטעם
גד — "גדוד"
(בראשית מט, יט), כי יש לה גדוד בנים. ויש אומרים שפירוש
גד – מזל טוב, כאשר הוא בלשון ישמעאל, וכמוהו: "העורכים לגד שלחן"
(ישעיהו סה, יא); והוא כוכב צדק. והנכון להיותו כמו גדודי השמים:
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
ותאמר לאה בגד. דרשו רז"ל שנולד מהול. ויתכן לפרש לפ"ז כי מה שהוא חסר אל"ף לרמוז שהוא עשירי לנמולים, והם אברהם יצחק ויעקב ראובן שמעון לוי ויהודה דן ונפתלי גד. ומנין התיבה בג"ד עולה תשעה לרמוז כי אף ע"פ שהיו הנמולים לפניו תשעה והוא העשירי אעפ"כ אינם כי אם תשעה עמו לפי שנולד מהול, ומה שנמצא קרי בא גד באל"ף, כי השם יתעלה זימן בפי לאה לקרותו גד מלשון גד גדי כלומר בעל מזל וע"כ אמרה בא גד כלומר בא המצליח בעל המזל. כי בני גד היו בעלי גבורה מצליחים במלחמות כענין שכתוב (בראשית מט) גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב, כלומר יצליח ויתגבר עליהם לבסוף.
ועל הכונה הפנימית קראתו לאה גד מלשון המשכה, בראותה שעמדה מלדת הוצרכה לחזור ולמשוך מן המקום שפסקה משם כשילדה יהודה, ובכח התפלה שאמרה גד גדי כלומר יתחזק מזלי משכה כח הלידה וילדה ליששכר שהוא כנגד הבינה שנאמר (ד"ה א יב) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים. והבן השני קראתו אשר כי התפללה בו ג"כ ואמרה יישר כחי שאתחזק ואלד עוד ותהיה המשכתי דרך סלולה מלשון (משלי כג) ואשר בדרך לבך. ואז נתן לה זבולן שהוא כנגד הקו האמצעי המכוון עם התשובה רצועה ישרה. ונמצאת למד כי גד ואשר לא על פי המדות נקרא אלא על שם התפלה. ובכח התפלה שהתפללה בגד נתן לה יששכר, ובכח התפלה שהתפללה באשר נתן לה זבולן, וזה מבואר.
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
"
בא גד" זה בא במקרה כי לא היתה כונתי להביא זה לעולם לולי שעמדתי מלדת. ונכתב בגד מלה אחת כי היה ההריון לה בוגד כמו אכזב שפסק ההריון ממנה אחר שהתחיל כענין אחי בגדו כמו נחל:
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(יא) "
בגד". שב שנית מזלי ואקוה שאוליד עוד:
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ותאמר לאה בא גד, אתא גדא דביתא, אתא גדא דעלמא, בא מי שעתיד לגדד משתיתן של אומות העולם; מנו? אליהו. אליהו משל מי? רבי אליעזר אומר: משל בנימין הוא, שנאמר: "ויערשיה ואליה [וזכרי] בני ירוחם כל אלה בני בנימין". רב נהוראי אומר: מגד היה, דכתיב: "ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד". מה מקיים ר' נהוראי קרייה דר' אליעזר? "ויערשיה ואליה" מדרשות הן: בשעה שהוא מרעיש את עולמו, אליהו מזכיר זכות אבות והקב"ה מתמלא רחמים. ומה מקיים ר' אליעזר קרייה דר' נהוראי? "מתושבי גלעד", מיושבי לשכת הגזית היה. פעם אחת נחלקו רבותינו עליו, אלו אמרו: משל בנימין, ואלו אמרו: משל גד. בא ועמד לפניהם, אמר להם: רבותי, למה אתם נחלקים עלי? אני מבני בניה של רחל.
