מ"ג בראשית לא מד

מקראות גדולות בראשית


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעַתָּה לְכָה נִכְרְתָה בְרִית אֲנִי וָאָתָּה וְהָיָה לְעֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעַתָּ֗ה לְכָ֛ה נִכְרְתָ֥ה בְרִ֖ית אֲנִ֣י וָאָ֑תָּה וְהָיָ֥ה לְעֵ֖ד בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽךָ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּכְעַן אֵיתַא נִגְזַר קְיָים אֲנָא וְאַתְּ וִיהֵי לְסָהִיד בֵּינָא וּבֵינָךְ׃
ירושלמי (יונתן):
וּכְדוֹן אִיתָא וְנִגְזַר קְיַם אֲנָא וְאַנְתְּ וִיהֵי לְסָהִיד בֵּינָא וּבֵינָךְ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיה לעד" - הקב"ה

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיה לעד" - הקב"ה לשון רש"י ואיננו כמשמעו אבל יאמר והיה הברית לעד בינותינו כי העובר עליו יקולל בכל אלות הברית כטעם והיו בך לאות ולמופת (דברים כח מו) או טעמו נכרתה ברית בדבר קיים שיהיה לעד בינותינו על כן הרים יעקב אבן והוא מה שאמר עד הגל הזה ועדה המצבה כטעם ויאמר יהושע הנה האבן הזאת תהיה בנו לעדה (יהושע כד כז)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(מג - מד) "ויען לבן". השיב לו שלא רדף אחריו לעשות לו רעה רק מטעם אחר, שאחר "שהבנות והבנים הם בנותי ובני", וכל אשר י"ל הוא משלי, שהרוחת אצלי, ואני ירא שתקח נשים אחרות על בנותי, ויגיעי וכספי יסוב לזרים, שהם הבנים שתוליד מנשים אחרות. לכן רדפתי אחריך לכרות עמך ברית ע"ז, שלא תבגוד בנשיך לקחת צרות עליהן: