מ"ג בראשית לא לא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן תגזל את בנותיך מעמי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר לְלָבָן כִּי יָרֵאתִי כִּי אָמַרְתִּי פֶּן תִּגְזֹל אֶת בְּנוֹתֶיךָ מֵעִמִּי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּ֥עַן יַעֲקֹ֖ב וַיֹּ֣אמֶר לְלָבָ֑ן כִּ֣י יָרֵ֔אתִי כִּ֣י אָמַ֔רְתִּי פֶּן־תִּגְזֹ֥ל אֶת־בְּנוֹתֶ֖יךָ מֵעִמִּֽי׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲתֵיב יַעֲקֹב וַאֲמַר לְלָבָן אֲרֵי דְּחֵילִית אֲרֵי אֲמַרִית דִּלְמָא תֵינוֹס יָת בְּנָתָךְ מִנִּי׃
ירושלמי (יונתן):
וְאָתֵיב יַעֲקב וַאֲמַר לְלָבָן אֲרוּם אִסְתְּפֵיתִי וַאֲמָרִית דִלְמָא תֵינוֹס יַת בְּנָתָךְ מִנִי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי יראתי וגו'" - השיבו על ראשון ראשון שאמר לו ותנהג את בנותי וגו'

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

כִּי יָרֵאתִי וְגוֹמֵר – הֱשִׁיבוֹ עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, שֶׁאָמַר לוֹ: "וַתְּנַהֵג אֶת בְּנוֹתַי" וְגוֹמֵר (לעיל פסוק כו).

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

כי יראתי וגו': עם אשר תמצא השיב על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון:

(לב).לא יחיה: כלומר אני אעשה נקמה מגופו:

(לג). ויבא לבן באהל יעקב ואחר כך באהל לאה ואחר כך באהל שתי השפחות, ולמה לא מצאם באהל רחל, שהרי כשיצא מאהל לאה ויבא באהל רחל ישבה רחל על כר הגמל שהתרפים בתוכו:
ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל: אבל מפני אורך הדברים שאמר לבן לרחל ורחל ללבן לא היה רוצה להפסיק את הפסוק הראשון:


ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פן תגזול את בנותיך" כי באמרך שלא נתת את כנותיך להרחיקם מעליך תגזול אותן מעמי לעכב גם הבנים והממון כענין אמרו אח"כ הבנות בנותי והבנים בני והצאן צאני וכל זה אולי היית עושה בעזרת אנשי ארצך כהיותי שם ולא תשיג זה אחרי שיצאתי מארצך:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(לא) ויען יעקב. השיב לו מה שאמרת שהסכלתי עשו, כי היית מניח אותי ללכת, והיית משלחני בשמחה," כי יראתי", ומה שאמרת שעשיתי עולה מה שהלכתי שלא ברשות, משיב שהיראה היתה "פן תגזל את בנותיך מעמי", שבנותיך הם שלי, ואם היית מעכבם היה זה גזלה, כי עבדתיך בעדם, וממילא לא עשיתי עולה שלקחתי את שלי; ומה שאמרת שגנבתי את התרפים,


 

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויען יעקב וגו'. פי' אין אני מכחיש שברחתי, ומה שאמרת למה וגו' כי יראתי ממך שמא תגזול וגו', ומה שהתבוננת לומר כי לסיבה זו גנבתי אלהיך לבל יגיד, לזה ענה עם אשר וגו' כי טענה זו של גניבת התרפים כי זה יגיד שבורח הוא היא טענה הנשמעת, לזה נשבע לו עליה בקללה כדין המחרים על הספק: